חזקוני/דברים/ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אל כל ישראל להשמיעם עשרת הדברות לנולדים אחר מתן תורה.
ג[עריכה]
לא את אבתינו לבדם כרת, את הברית, כי אתנו אנחנו דוגמא לא יקרא שמך עוד (יעקב) לבד כי אם ישראל עמו. כדאיתא במדרש תלים גבי מפי עוללים ויונקים יסדת עוז שאפילו העוברים במעי אמן קבלו את התורה וערבו את אביהן שיקבלו את התורה ונעשה כריסן של אמן שהיו עוברות מאירה כזכוכית והיו נראים ורואים פני שכינה וכשהקב״ה אומר אנכי ה׳ הן עונים אחריו הן. לא יהיה לך והם עונים אחריו לאו. וכן על כל הן הן ועל כל לאו לאו.
כי אתנו אנחנו אע״פ שיש עכשיו בנו כמה בני אדם שנולדו אחר מכן ולא היו במעמד אותו הברית מ״מ חלה עליהם הברית הכתוב כדכתיב פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלישים ועל רבעים ועושה חסד לאלפים וגו'. דוגמא זו כתיב בפרשת נצבים ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת.
ד[עריכה]
פנים בפנים דבר ה׳ עמכם אנכי ולא יהיה לך.
ה[עריכה]
אנכי עומד בין ה׳ וביניכם להגיד לכם שאר הדברות.
ולא עליתם בהר לאמר כשבא לאמר לכם עשרת הדברות.
י[עריכה]
ולשמרי מצותו כתיב מצותי קרי.
יב[עריכה]
שמור את יום השבת בדברות הראשונות שבא להזכיר להם את יום השבת שנתן להם במרה נופל בו לשון זכור אבל כאן בדברות שניות שנאמרו בשנת הארבעים בשביל אותם שלא שמעו הראשונות, נופל בו לשון שמירה לפי שהענין לא היה חדש להם. ד״א שמור את יום השבת לשון ואביו שמו את הדבר המתן מבעוד יום מתי תבא שבת לקדשו כדר׳ ינאי שהיה מתעטף ואומר בואי כלה בואי כלה. דבר אחר זכור נאמר ליורדי הים ושמור ליושבי יבשה.
כאשר צוך פי׳ רש״י במרה. בדברות ראשונות נאמרה בם זכור דקאי הוא אשבת שנתן במרה לא הוזקק לכתוב כאשר צוך אבל בדברות הללו שלא נאמר בם זכור אלא שמור צריך לכתוב שם כאשר צוך כדי לפרש בו במרה לפי שמכאן ולהלן הזהירם על מצות שבת שנתן במרה ששם היה עיקר המצוה. וראיה לדבר מאגדת פסח אלו נתן לנו את השבת ולא קרבנו לפני הר סיני וכו'. ולפי הפשט כאשר צוך כלומר כמו שפי׳ לך הטעם בדברות הראשונות כי ששת ימים עשה ה׳ וגו'. ד״א בדבר שמור ובדבר כבד שייך למכתב בהו כאשר צוך לפי ששתיהם מצות עשה.
טו[עריכה]
וזכרת כי עבד היית פי׳ הכתוב כאן הטעם מפני מה שובתים עבד ואמה שע״י כך שאתה והם עובדים כל ששת ימי המעשה ובשביעי נחים תזכור כי היית עבד כמוהו במצרים ויפדך ה', אבל בדברות הראשונות לא פי׳ הטעם שלא רצה להזכיר את גנותם בשמחתם ואע״ג דכתיב בהן בראשונות אשר הוצאתיך מארץ מצרים מ״מ דרך כבוד הזכירו. ד״א וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך הקב״ה משם למנוחה לכן ינוח עבדך ואמתך כמוך.
כי עבד היית בארץ מצרים ובדברות ראשונות כתיב כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים וגו׳ לכך תקנו חכמים בקדוש שבת על הכוס זכר למעשה בראשית כמו שכתב בדברות שניות. אבל זמנים שלא נקבעו לזכר בראשית אין אומרים בהם אלא זכר ליציאת מצרים.
על כן שהקב״ה רוצה שתזכור כי עבד היית.
טז[עריכה]
ולמען ייטב לך יתור הוא על הראשונות כלומר אם תכבדם הקב״ה יתן לך עוד שכר טוב, ולפי שהראשונות חסרות אות טי״ת כתב ולמען כדי להשלים בהם כל אותיות אלפא ביתא פשוטות וכפולות.
יז[עריכה]
עד שוא אפילו עדות בחנם.
לא תענה כגון ראהו יחידי או שנים בלא התראה.
יח[עריכה]
ולא תתאוה אין תאוה אלא בלב אם גמר בלבו ע״י תחנונים או ע״י רבוי רעים או ע״י אימתו שימכור לו חפצו, מיד עובר עליו בלא תתאוה הוציא חמדתו בפיו עובר בלא תחמוד, כולם ולא ולא לבד מלא תרצח שאין בו וי״ו. מתחלת אנכי עד ולשומרי מצותי אין בין דברות ראשונות לשניות שום שינוי לפי שהקב״ה חזר ופירשם כמו שמפורש בפרשת יתרו ולא רצה משה אפי׳ בפרשה זו לשנות בהם שום דבר. אבל השאר שחזר משה ופירשם אין חששא בשנוי המלות אחרי שהם שוות בטעם. וזה הכלל כל דבר שינוי במקרא תמצא בפעם שנית מלות שונות אך הטעם שוה, ומדברת לא תשא שאין בה שינוי אין להקפיד כי כך היה המקרא. ועשרת הדברות שבפרשת יתרו הם דברי הקב״ה בלי תוספת ומגרעת לבד למען ייטב לך כמו שפירש״י והם לבדם הכתובות על לוחות הברית. ואותם שבפרשה זו הם הם דברי משה וכאן סדרן משה אחר סברת הבחורים שתחלה חומדים אשה ואח״כ בית ואח״כ עבד ואמה ואח״כ שדות וחמורים. ובפרשת יתרו סדרם הקב״ה על סברת דעת אנשי חכמה שקונים תחלה בית ואח״כ אשה ואח״כ עבד ואמה ואח״כ שור וחמור.
יט[עריכה]
קול גדול ולא יסף כתרגומו ולא פסק כמו שדרשו רבותינו כל מ׳ יום שעמד משה בהר לא פסקו קולות מן ההר. ד״א לא הוסיף קולו לומר לכל ישראל יותר על עשרת הדברות דוגמא כי יסף מכאוב על מכאובי.
כד[עריכה]
ואת תדבר אלינו בנחת כקול משה ונוכל לשמעו.
כו[עריכה]
מי יתן והיה לבבם אעפ״י שיש בידי לתת, דברה תורה כלשון בני אדם.
כח[עריכה]
ואתה פה עמד עמדי שוב לעמוד עמדי.
ועשו בארץ וגו׳ הוא שנאמר למעלה ואותי צוה בעת ההיא ללמד לעשותכם בארץ וגו'.
ל[עריכה]
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |