משאת המלך/דברים/ה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ה

משאת המלך על התורה - דברים ה

כח[edit]

ואתה פה עמד עמדי (ה כח)

איתא בילקוט דבה"י (רמז תתרפ"א) רב ירמיה בשם רבי שמואל בר"י מגילת ביהמ"ק מסרה הקב"ה בעמידה הה"ד ואתה פה עמוד עמדי, משה מסרה ליהושע בעמידה שנאמר קרא את יהושע והתיצבו, יהושע מסרה לזקנים בעמידה שנאמר ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל ויתיצבו לפני האלקים, עמדו זקנים ומסרוה לנביאים בעמידה, עמדו נביאים ומסרוהו לדוד בעמידה ולית לן קראי, עמד דוד ומסרה לשלמה בנו בעמידה שנאמר ואתה ה' חנני והקימני, ואומר הכל בכתב מלמד דנתנה תורה לידרש מיד ה' מלמד שניתנה במסורה עלי השכיל מלמד שניתנה ברוה"ק, ועיין בחי' מרן רי"ז הלוי (תהלים) דכתב דהוא דין מסויים במגילת בהמ"ק דצריכה עמידה במסירתה.

אמנם נראה דאפ"ל דאי"ז דין מסויים במגילת בהמ"ק, דהנה במגילה (כ"א.) אמרו תנא משא"כ בתורה שאין קורין בצבור מיושב, מנא ה"מ אמר ר"א דאמר קרא ואתה פה עמוד עמדי כו', ת"ר מימות משה ועד ר"ג לא היו למידין תורה אלא מעומד כו', כתוב אחד אומר ואשב בהר וכתוב אחד אומר ואנכי עמדתי בהר, אמר רב עומד ולומד יושב ושונה כו', ע"כ. ובטור"א הק' אהך דאמרו מימות משה ועד ר"ג לא היו למדין תורה אלא מעומד, מהא דאמרו בפ"ה דעירובין (נ"ד:) תניא כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו, נסתלק אהרן וישב לשמאל משה כו', אלעזר ישב לימין משה ואיתמר כו', אלמא בימי משה גופא היו למידין מיושב, עכ"ל. [לכאורה צ"ב קושיתו הרי אמרו עומד ולומד יושב ושונה, וא"כ אהרן לאחר שכבר למד מפי משה שפיר יכול לישב דהרי עתה אינו אלא שונה, אמנם נראה בכוונתו להק' ממאי דמסיק בגמ' נמצא ביד הכל ארבע כו', והרי מבואר להדיא דאף לאחר שישב עדיין למד מפי משה עד שהשלים לארבעה, ולכן הק' דכל שהוא למד בעינן מעומד].

ונראה לישב דהנה הא דאמרו בגמ' עומד ולומד יושב ושונה, לכאורה החילוק הוא בין לומד לעצמו ללומד מפי רבו, אמנם יותר נראה לבאר דאם משום למוד תורה בזה אין לחלק בין לומד או שונה, אלא עיקר החילוק בא בזה בין לימוד התורה לקבלת התורה, דהיינו דכשלומד דבר חדש א"כ ה"ז בכלל מסירת הקבלה, ובזה הוא דנאמרה ההלכה דמסירת הקבלה תהא דוקא בעמידה, וזהו החילוק שאמרו במשה עומד ולומד יושב ושונה, דכשלמד משה מפי הגבורה הרי היה בזה קבלת התורה ובזה נאמר דין עמידה, משא"כ כששונה שאין בזה אלא משום ת"ת ולא נאמר בזה דין עמידה כלל, ואשר לפי"ז הרי ברור דלאחר שכבר שמע אהרן מפי משה ולומד פעם שניה מפי משה, הרי אין הפעם השניה חשובה כמסירת הקבלה ואינה אלא ת"ת, וא"כ אף שגם עתה ת"ת זה מפי משה, מ"מ שפיר יכול ללמוד מיושב דכבר אין בזה עתה משום מסירת הקבלה, שהרי כבר קבל במה ששמע מפי משה בפעם הראשונה.

והשתא נראה דיתכן לומר דה"נ מה שהובא בילקוט דמסירת מגילת ביהמ"ק היתה בעמידה, אין זה דין מסויים במגילת ביהמ"ק שתמסר אך בעמידה, אלא מאחר דמבואר כאן דאף מגילת ביהמ"ק דין תורה עלה, וכדסיים ואומר הכל בכתב מלמד שניתנה תורה לידרש, מיד ה' מלמד שניתנה במסורת, וא"כ כיון דדין תורה עלה ממילא דינא הוא שתמסר בעמידה כדין מסירת הקבלה וכנ"ל, וכן מורה כדברינו הכתוב שהביא הילקוט מואתה פה עמוד עמדי, דהא מהך קרא גופא הוא דילפינן התם במגילה דתורה היא בעמידה בקריאתה בציבור, [שהוא משום דכשם שניתנה תורה כך צריך לנהוג בקריאתה בציבור כמבואר בירושלמי בפ' הקורא], וזה כמוש"נ דדין מסירת הקבלה הוא בדוקא בעי עמידה. [וע"ע מש"כ בזה לענין דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ וכו' בריש פ' תרומה‏].

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א