אדרת אליהו/דברים/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אדרת אליהו TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ועתה ישראל שמע אל החקים. למה נאמר ישראל לפי שנא' דבר אל בני ישראל. אל בני אברהם יצחק ויעקב לא נאמר. זכה יעקב אבינו שיאמר דיבור לבניו. לפי שהיה מפחד תמיד ואמר אוי לי שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצא מאבותי. אברהם יצא ממנו ישמעאל. יצחק יצא ממנו עשו. ואני לא יצא ממני פסולת כדרך כו'. וכה״א וידר יעקב וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי מת״ל והיה ה' לי לאלהים. שיחול שמו עלי שלא תצא ממני פסולת מתחלה עד סוף. וכה״א ויהי בשכן ישראל וגו'. כיון ששמע יעקב כן נזדעזע ואמר אוי לי שאירע פסולת בבניי עד שנתבשר מפי המקום. שחזר ראובן בתשובה שנאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר והלא ידוע כו'. ללמדך שהיה ראובן מתענה כל ימיו על אותו מעשה עד שבא משה וקבלו בתשובה שנאמר יחי ראובן וגו'. וכן אתה מוצא כשנפטר יעקב אבינו ע״ה מן העולם. קרא לבניו והוכיחם כל א' בפ״ע. וחזר וקראום כלם כאחד אמר שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם. אמרו לו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא ה' אלהינו ה' אחד. ועל זה אמר וישתחו ישראל על ראש המטה וכי כו' אלא שהודה ושיבח שלא יצא ממנו פסולת. ויש אומרים וישתחו. שעשה ראובן תשובה. ד״א שאמר בשכמל״ו. אמר הקב״ה ליעקב הרי שהיית מתאוה כל ימיך. שיהו בניך משכימים ומעריבים וקורים ק״ש. מכאן אמר הקורא שמע ולא השמיע לאזניו כו'. ישמעאל עבד ע״ז שנאמר ותרא שרה וגו' שעבד ע״ז דר״ע. רשב״י אומר ארבעה דברים היה ר״ע דורש ואין אני דורש כמותו ודברי נראין מדבריו. הא' שעבד ישמעאל ע״ז. ואני אומר לא לענין זה אלא לענין שררות (פי' לשון מצחק דרש כמו יקומו נא הנערים וישחקו דיואב) וכשבאו לחלק היה ישמעאל אומר אני נוטל ב' חלקים שאני בכור לכן אמרה שרה גרש וגו' ודברי נראין יותר. כיוצא בו אתה אומר הצאן ובקר ישחט וגו' דר״ע ואני אומר אפילו מכניס להם כל צאן ובקר שבעולם סופם לדון אחריך. והשיבו הקב״ה עתה תראה היקרך דברי אם לא ונראין דברי יותר. כיוצא בו אתה אומר. בני אדם יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל וגו'. והלא הדברים ק״ו. מה אברהם שלא עבד אלא אלוה אחד ירש את הארץ אנו שעובדים וכו'. ואני אומר מה אברהם שלא נצטוה אלא מצוה אחת ירש את הארץ אנו שנצטוינו וכו'. ומה נביא משיבם על כך כה אמר ה' על הדם תאכלו וגו' ונראין דברי יותר. כיוצא בו אתה אומר כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וגו'. צום הרביעי. זה י״ז בתמוז שבו הובקעה העיר. צום החמישי. זה ט' באב שבו חרב בהמ״ק בראשונה ובשניה ונקרא חמישי שהוא חדש החמישי. צום השביעי. זה ג' בתשרי שבו נהרג גדלו' בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה. ללמדך שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב״ה כחורבן בהמ״ק. צום העשירי. זה עשרה בטבת שנ' ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתוב לך וגו'. ואני אומר צום העשירי. הוא חמשה בטבת. אלא שביהודה מתענין על המעשה. ובגליל על השמועה שנאמר ויהי בשתים עשרה שנה וגו' בא אלי הפליט וגו' ועשו יום שמועה כיום שריפה ודברי נראין יותר:

ג[עריכה]

עיניכם הראות וגו'. הוא טעם על לא תספו כי עיניכם הרואות שאתם חשבתם עבודת בעל פעור לביזוי וביטול ע״ז ודמיתם להוסיף מה שלא נצטויתם. אבל בזה כבדתם כמשז״ל ויצמד כמו צמידים שהוא תכשיט כי זה הוא עבודתה וכבודה על כן צוה לכם ה' לא תספו על הדבר וגו':

ד[עריכה]

ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים וגו'. רמז כאן חמשה חלקי הנפש וב' צלמין. א' צלם האברים ב' צלם הזמן. כמ״ש כצל ימינו. וז״ש רז״ל (מכות כ״ג ב') רמ״ח מצות עשה כנגד רמ״ח אברים. ושס״ה מל״ת נגד שס״ה ימים. והם ב' צלמין האלו. ורמוזין בפסוק הזה. כלכם. הוא צלם האברים של כל האדם. היום. הוא צלם הזמן. ואתם. הוא הנפש:

הדבקים. הוא הרוח. שבו הם דבוקים בשלשה הראשונות והוא בה' אלהיכם חיים. שהם הג' הראשונות:

כא[עריכה]

היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי. ואח״כ אמר כי מי כל בשר וגו' כמנו ויחי. והוא תמוה בתחילה אמרו והסכימו. היום הזה ראינו וגו' את האדם וחי. ואח״כ אמרו כי מי וגו'. אבל נראה שיש ה' מדריגות באדם אדם. בן אדם. איש. גבר. אנוש. והחשוב שבמעלות הוא אדם ע״כ אמרו היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי. שבמדרגת האדם יכול להיות שידבר הקב״ה עמו וחי כמו שאנו היום במדרגת האדם שעשינו ג' ימים פרישה מכל הענינים אבל כי מי כל בשר וגו'. מי יכול להיות פרוש כל ימיו וכשהוא בשר שהוא שפל איך יכול לסבול שידבר עמו הקב״ה וחי ע״כ אמרו קרב אתה וגו' שאתה נשאר בפרישות כל ימיך כמו שאמר הקב״ה אליו ואתה פה עמד עמדי:

כד[עריכה]

את כל אשר יאמר ה' וגו' ואת תדבר וגו'. הוא כפל במילות שונות וכן מה שנ' וידבר ה' אל משה לאמר הוא כפל אבל הפירוש כך הוא. שהדיבור הוא הדיבור כפשטי' ואמירה הוא להסביר שיבינו ומשה רבינו הבין תיכף בבא הדיבור אליו אבל ישראל לא הבינו בדיבור לבד עד שמשה הסביר לפניהם לכך אמרו וידבר ה' בדבור אל משה. לאמר. שיסביר לפניהם שיבינו לכך אמרו קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' כפי שאתה מבין מדיבור של מעלה אבל אנחנו כהיום במדריגה ואת תדבר וגו' אף שאתה תדבר לנו דיבור בעלמא. ואף שלא נבין אותם אעפ״כ ושמענו ועשינו המצות אף שלא ידענו טעם המצות ואף שכאן כתיב ושמענו ועשינו ולעיל נאמר להיפוך שהקדימו עשי' לשמיעה אבל אעפ״כ במדריג' גדולה היו שאמרו ושמענו ועשינו ושמענו הציווי והוא הדיבור. ועשינו. אף שלא שמענו הטעם והרי כאן הקדים שמיעה לעשייה שעדיין לא השמיע להם הטעם ואעפ״כ ועשינו:

כה[עריכה]

וישמע ה' וגו' היטיבו וגו'. דברי נחת רוח הי' לפני הקב״ה שדברו דברים האלה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.