רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/יד

רלב"ג - ביאור המילות ‏ במדבר יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויבכו העם בלילה ההוא. ר"ל שלא סרו מלבכות ולהתאונן על זה הענין עד עבור הלילה שאחר היום ההוא ואמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרים בכאן נגלית הסבה אשר בעבורה סבב ה' ית' שייראו מלשוב למצרים וזה שעם כל מה שסבב השם יתע' למנעם מלשוב למצרים היו נכשלים בזה ראה מה היו עושים לולי הסבות ההם ואולם הסבות שסבב הש' ית' למנעם מזה הנה הראשונה התנצלם את מצרים. ר"ל שלקחו משכיניהם שם כלי כסף וכלי זהב ושמלות כי זה ממה שהיה ראוי בעבורו שייראו מלשוב למצרים. והשנית היתה טביעת פרעה וחילו בים סוף כי מפני זה ראוי שייראו מלשוב בידם פן יקחו מהם נקמתם. והסבה השלישית הוא מה שהנחה הש' יתע' את ישראל דרך המדבר ולא רצה לנחותם דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא ויקל לעם לשוב למצרים:

ה

קהל עדת בני ישראל. ר"ל קבוץ העדות כי כל שבט ושבט היה עדה אחת מיוחדת:

ט

כי לחמנו הם. ר"ל בידנו הם לאכלם כמו הלחם אשר הוא בידנו:

סר צלם מעליהם. לפי שאמרו המרגלים ארץ אוכלת יושביה היא להורות על שהארץ היתה בלתי טובה לעמוד בה בבריאות ואמרו זה לפי שראו שמתו רבים שם ושהיו שם חולים רבים הנה אמרו יהושע וכלב שזה הדבר ורבוי החולאים לא היה בהם מפני היותו אויר הארץ ההיא בלתי זך אך היה לפי שבא קץ האומות ההם למות כי סר מהם המגן והמחסה שהיה מגין עליהם ולרוע מזל האומות ההם היה זה לא לרוע הארץ ולזה יתבאר שזה העניין אינו מה שראוי שיפיל מורך בלב ישראל מהלחם עם הגוים ההם אבל הוא מה שראוי שיחזק לכם בראותם רוע מזל האומות ההם והיות השם יתע' עם ישראל והנה הגיע מרוע ישראל והנה הגיע מרוע ישראל שאמרו כל העדה לרגום יהושע וכלב באבנים והוא אפשר שגם כנגד משה ואהרן אמרו כי הם היו רוצים לבחור ראש אחד במה שאמרו נתנה ראש ונשובה מצרים ולמנעם מזה נראה תכף כבוד יי' באהל מועד אל כל בני ישראל באופן שהיו מרגישי' בבא דבר ה' ית' למשה:

יב

אכנו בדבר ואורישנו. ר"ל אין לחוש מפני כלותי את העם הזה שתופר בריתי עם האבות במה שנשבעתי להם מעניין ירושת הארץ כי כבר אעשה אותך לגוי גדול ועצם ממנו ובזרעך יתקיים הברית ההוא והוא מבואר שאין כלותו אותם תנאי במה שייעד לו שיעשה אותו לגוי גדול ועצום ולזה נתקיים למשה זה הייעוד אף על פי שלא כלה השם יתעלה את ישראל כמו שדקדקו רז"ל ממה שאמר ובני רחביה רבו למעלה:

יג

ויאמר משה אל יי'. שאין ראוי שיעשה זה פן יביא זה אל שיחשבו הגוים שמפני שלא היה להשם ית' כח לנצח האומות האלו באופן שיירשו ישראל ארצם קם והרגם במדבר והנה בעניין העגל אמר משה מה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם ובזאת התפלה אמר כי כל הגוים אשר שמעו את שמע הש' ית' יאמרו זה ולהשלים ביאור בזה אמר מש ושמעו מצרים את הדבר הזה אשר תעשה לישראל עתה מהכליון החרוץ ושתק מלספר מה שיאמרו על זה עד סוף העניין שאמר בכלל כל שומעי שמע השם יתע' יאמרו שמבלי יכולת השם יתעלה להורישם הארץ כלה אותם במדבר זה שכבר הוצאת בכחך את ישר' מקרבו ויספרו המצריי' אל יושבי הארץ הזאת להורות על חוזק השגחתך בישראל ויושבי הארץ הזאת שמעו ונתפרסם להם כי עין בעין נראה אתה לישראל במעמד ההר סיני ובזולתו שהיו רואים ישראל בבא ה' לדבר עם משה ועננך עומד אצלם בעת הגעת הנבואה למשה ובעמוד ענן הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה וזה כלו מורה על יתרון השגחתך בהם בחזקת היד ואחר שכן הוא הנה יאמרו כלם אלו היה יכול השם יתעלה להורישם האר לא היה נמנע מזה הרי הוא מראה שהוא אוהב אותם אהבה יתרה אך מפני שלא יכול על זה קם והרגם במדבר ועתה יתבאר לכל גודל כחך שדברת כי למען ספר שמך בכל הארץ עשית נפלאות בארץ מצרים ולזה ראוי שתשמר מלעשות מה שיביא לחשוב האנשים שידך תקצר מעשות אשר יעדת מהטוב לעמך.

יח

אתה השם שהוא ארך אפים. ר"ל האף שהוא מצד ההשגחה הכללית במקרה והאף שהוא מצד ההשגחה הפרטית על דרך התוכחת והוא מצד מה שהוא טוב כי השם יתעלה לא יעשה רע כי אם מהצד שהוא טוב והנה השם יתעלה מאריך כל אחד משל האף המגיע במקרה מצד השגחה הכללית מה שיגיע מהרעות באמצעות הגרמים השמימיים אשר שמם הש' יתעלה להשגיח במין האנושי בכללות כמו שביארנו במאמר הב' והה' מספר מ"י והנה השתדל השם יתעלה להרחיק הרעות ההם בחזקת היד מחד השכל אשר נתן לאדם אשר הוא כלי להצילו מהם ואמנם הרע אשר הוא על דרך התוכחת יאריכהו גם כן השם יתעלה כשיוכיח תחלה בתוכחת קל ואחר כך בקשה ממנו או בשישלח השם לחוטאים ההם על ידי נביאיו שאם לא ישובו אליו יחול עליהם הרע ולזה ראוי שלא תמהר להביא עליהם זה הרע הנפלא:

ורב חסד. רוצה לומר אתה השם אשר מדרכך להשפיע רבוי הטוב לא זולת זה וזה מבואר ונגלה ממה שהפלגת להשגיח ביצירת הבעלי חיי' וזולתם בזאת ההשגחה הנפלאה אשר ילאו השכלים האנושיים להשיג ממנה כי אם שיעור מעט ביחס אל מה שבהם בכללות מיתרון ההשגחה ולזה גם כן ראוי שלא יגיע ממך זה הרע הנפלא:

נושא עון ופשע. רוצה לומר אתה השם אשר מדרכך לשאת עון ופשע כשישובו החוטאים איך או כאשר יגיע צער נפלא למושגחים ממך ברעה אשר תמצא אותם כמו שביארנו בפרשת כי תשא ולזה ראוי שלא תגיע לישראל זה הרע הנפלא בעבור אהבתך אותי שאצער מאד בזה:

ונקה לא ינקה. ר"ל שאין מדרכו להגיע מהרע על צד התוכחת שיכרת בהם הנוכח מכל וכל שאם יהיה הענין כן לא יהיה התוכחת ההיא לטוב והמשל שמי שירצה להוכיח בנו לא יהרגנו כדי שיקבל תוכחת אבל יכנו או יחסרנו אבר וכן העניין במי שירצה להוכיח עם אחד כאחד הנה יתכן להוכיח העם שימותו קצתם ונוסרו הנשארים אך לא ימיתם כלם להוכיח את העם ולזה גם כן ראוי שלא תכלה זה העם בזה האופן:

פוקד עון אבות על בנים. ר"ל אתה ה' ית' כשרצית שתשלם התוכחת פוקד עון אבו' וזה שכאשר נסתבך האדם בחטא הסתבכות רב יצטרך לתוכחת רב להוסר מהחטא ההוא כי כשהיה החטא ההוא לאדם קנין חזק יצטרך להסירו ממנו לתוכחת רב יותר ולזאת הסבה אם היה האב חוטא בזה החטא שחטא הבן יצטרך הבן לתוכחת יותר רב מצד חטא האב כי זאת התכונה שבה להם כמו קנין חזק ובהיות הענין כן שה' ית' לא יעשה רע בעצמות כי אם בסבה תוכחת והוא מבואר מענין התוכחת שאין ראוי שיכרתו בו אשר להם התוכחת והוא מבואר שאין ראוי לך שתכרית ישראל ולזה התפלל משה לה' ית' שיסלח לעון העם הזה כגודל חסדו:

כא

ואולם חי אני. ר"ל עם שימלא כבוד יי' את כל הארץ ותסור הטענה שטענת מחלול כבודי הנה נשבעתי שאקח נקמתי מהעם הזה מזולת שאכלם והוא שלא יראה אחד מהם את הארץ אשר נשבעתי לאבותם ר"ל מהעם המורדים בי ומן המרגלים המוציאי' הדבה וזה ראוי להם כי כבר ראו את כבודי ואת אותותי הנפלאים שעשיתי במצרים ובמדבר ונסו אותי עוד בנסיונות רבים לבחון אם אני שליט לעשות כל אשר ארצה ומצאו בהם גבורתי הנפלאה ועם זה לא שמעו בקולי ואולם עבדי כלב לפי שנפרד מעצתם ומלא אחרי אביאנו אל הארץ אשר בא שמה והוא חברון וזרעו יירשנה וכן היה לפי מה שנזכר בספר יהושע:

כה

והעמלקי והכנעי יושבי בעמק. ולזה הוא מבואר שלא תכבד מאד המלחמה עמהם כי אינם במקומו' חזקים מאד כמו העניין ביושבי ההר אלא שמפני זה שלא שמעו בקולי לא אוליכם שם אבל אניעם במדבר עד תום כל הדור הרע הזה ולזה צוה הש' ית' ואמר מחר פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף ואע"פ שכבר נזכר במה שאחר זה שהעמלקי והכנעני הוא יושב בהר הנה ידמה שהיו עולים אליו מצד אחד ויורדים אליו מצד אחר ואפשר שנאמר שזה הפסוק דבק אל הפסוק הקודם לו והוא שזרעו יירשנה ויוריש גם כן העמלקי והכנעני הוא יושב בעמק אצל ההר ההוא:

לג

ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה. ר"ל עד מ' שנה הוא מיציאת מצרים והנה אחרם הש' ית' שם עד מ' שנה כדי שלא ימיתם בזולת עתם כי הקטנים שבהם שהיו אז מבן עשרים שנה ומעלה יהיו להם קרוב לס' שנה בעת ההוא ואיננו זר אם ימותו אלו בהיותם קרובים להיות להם ס' שנה כי אשר היו בני כ' שנה היו מעטי המספר ואולם מוציאי הדבה רצה ה' ית' שימותו תכף לפרסם שכבר נענשו על זה המרי:

מד

ויעפילו לעלות על ראש ההר. ר"ל שכבר הגביהו לעלו' שם בתכלית מה שאפשר והוא שיהיה בראש ההר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.