בכור שור/במדבר/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

בכור שור TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

או במדבר הזה לא מתנו. מיתת עצמינו ולא יהא ביתינו לשבי ולביזה כמו שמפר':

ד[עריכה]

נתנה ראש. מנהיג שיוליכנו למצרים:

ה[עריכה]

ויפלו על פניהם. שלא ירעו עשות לשוב למצרים:

ז[עריכה]

טובה הארץ מאוד מאד. על שני הדברים שאמרו המרגלים השיבום על שאמרו ארץ אוכלת יושביה ומשכלת טובה הארץ מאד מאד ואוירה טוב טוב לשבת בה:

ח[עריכה]

אם חפץ בנו ה' והביא אותנו כי לא תשכל אותנו ועל שאמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם ולנו נתנו למאכל כמו כי אכלו את יעקב:

ט[עריכה]

סר צילם מעליהם. הק' שהוא צל ושומר לכל הבריות סר מעליהם והפקירם לנו והוא איתנו לעזרתינו ולכך אל תיראום:

י[עריכה]

לרגום באבנים. כי היו אומ' אתם רוצים להמיתנו ולהפילנו בחרב:

וכבוד ה' נראה. שבא לדבר עם משה:

יא[עריכה]

עד אנה ינאצוני. מלבטוח בי ואעפ"י שראו אותות ומופתים שעשיתי להם:

יד[עריכה]

אשר עין בעין. והכל יודעים שאתה מחבבם כי עין בעין נגלה:

טז[עריכה]

מבלתי יכולת ה'. יאמרו לא המית' בשביל שנאה שהיה לו עמהם שהרי היה מחבבם הרבה אלא כיון שראה שאינו יכול לעשות מה שהבטיחם המיתם:

יז[עריכה]

יגדל נא כח ה'. שתכבוש את כעסך שזהו כח וגבורה כדכתי' ומושל ברוחו מלוכד עיר:

כאשר דברת לאמר. כשהודעתני מידותיך והזכיר לפניו מדות של רחמנות:

יח[עריכה]

ה' ארך אפים. כבר פירשתי בכי תשא שה' מידת הדין ומדת רחמנות ולכך הזכיר ה' ה' וכאן שלא בא אלא על מידת רחמנות לא הזכיר את השם אלא פעם אחת ואל לא הזכיר כאן מפני שהוא לשון דיין וחוזק כדכת' ואת אילי הארץ לקח ורחום וחנון שאינו מבקש שירחם לחונן ולתת להם כלום כדכתי' חונן ונותן כלומ' חונן ומרחם ראשונה לשון מתנה והוא לא היה מבקש אלא שיסלח להם אבל ארך אפים לשון רחמנות שמאריך אפים לבריותיו שאין מידת הק' כמידת בשר ודם שאדם כשבא לו מקום לנקום מאויבו אינו מאריך אפו שאינו יודע אם יבוא לו מקום אבל הק' מאריך אפו שכל זמן שירצה יגבה חובו ואין מידו מציל כי הכל בידו והכל עבדיו:

ורב חסד. שמרבה חסדו עם בריותיו אבל אמת לא הזכיר כאן שלא יבא עמהם באמיתת הדין ולא היה רוצה שיאמת עליהם דברו שאמ' אכנו בדבר ונוצר חסד לאלפים לא שייך הכא דהם לא עשו חסד שינצור להם אלא שפשעו:

נושא עון ופשע. וחטא' לא הזכיר שחטא לשון שוגג דכתיב כי תחטא בשגגה ואילו מזידים ומורדים היו כדכתי' אך בה' אל תמרודו ולכך הזכיר פשע ועון:

ונקה לא ינקה. שאינו מנקה הפושעים מן העולם אלא מוחל להם כדכתי' ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך מן העולם ומכאן אתה למד כי נקה לא ינקה מדת רחמים כמו שפי' בכי תשא מדהזכירו כאן:

פוקד עון אבות על בנים. גם זה מדת רחמנות שאינו פורע לא מהראשון ולא מהשיני עד הרביעי ובכי תשא שבא למניין המידות אמ' על בנים ועל בני בנים אבל בכאן לא חש להאריך:

כ[עריכה]

סלחתי כדבריך. שאאריך להם אפי ולא אמיתם מיד:

כא[עריכה]

ואולם. לא אמחול להם הכל:

חי אני. לשון שבועה אבל עדיין לא פירש מהו נשבע אלא אמר וימלא כבוד ה' את כל הארץ אני אעשה שלא יתחלל שמי אלא ימלא כבודי את כל הארץ גם בעיני מצרים גם בעיני בני כנען שאפרע מהם ולא יוכלו לומ' מבלתי יכולת ה' כי סוף סוף אתן להם את הארץ אבל זאת אני נשבע כי כל האנשים וגו':

כב[עריכה]

וינסו אותי זה עשר פעמים. מדקאמ' זה משמע דווקא כמו שאמרו רבותינו אבל אם אמר עשר פעמים בלא זה משמע כמו ואפו עשר נשים שאינו דווקא אלא הרבה וכן באיוב זה עשר פעמים תכלימוני והוא דווקא דעשר מענים מראש הספר עד שם וכמו זה שלש רגלים דבלעם שהם דווקא:

וינסו. ויכעיסו כמו והא אינון נסיסין ולפיכך הס' דגושה מצא':

כד[עריכה]

וימלא אחרי. פיו לומר מה שאני רוצה כמו ויקרא אחריך מלא כמו ופי אמלא תוכחת ויש לפר' וימלא אחרי שענה משה והוא מילא דבריו כמו ואני אבא אחריך ומלאתי דבריך:

כה[עריכה]

והעמלקי והכנעני. כפי שהמרגלים הפחידום בעמלק לפי שהורגל להלחם בהם כך הק' מפחידם בעמלקי:

כז[עריכה]

אשה המה מלינים. הם עשרה מרגלים כדכת' לקמן וישובו וילינו עליו את כל העדה אשר הלינותם עליו שגרמתם להתלונן עלי ולכך נגזרה גזירה על בני עשרים שהם בני מלחמה ולא רצו להלחם וכן אמרו רבותי' לא נגזרה גזירה על יותר מבן ששים ולא על פחות מבן עשרים שאינם ראוים להלחם:

לב[עריכה]

ופגריכם אתם. אמרגלים קאי וכן אם אתם תבאו אל הארץ קאי אמרגלים:

לה[עריכה]

אני ה' דברתי. וקיימתי:

אם לא זאת אעשה. כלומ' מאחר שדברתי אני מי יוכל למחות שלא אעשה זאת שאמרתי כל העדה:

לז[עריכה]

במגפה. האמורה לאחרים שימותו במדבר ולא נכנסו לארץ אבל יהושע וכלב חיו ואיכא למימר במגיפה של קרח ושהיתה אחרי המרגלים:

לט[עריכה]

ויתאבלו העם מאד. נתנו לב על מה שעשו ונתחרטו כי ידעו כי הרעו כי היה להם לבטוח בהק' וגם גזירה היתה קשה עליהם:

מא[עריכה]

מדוע אתם עוברים את פי ה'. שגזר שלא תכנסו לארץ ואתם רוצים ליכנס:

והיא לא תצלח. כי אי אפשר שלא יתקיימו דבריו:

מג[עריכה]

כי על כן שבתם. כמו על כן כי שבתם כאשר אמרתם שאמרתם או במדבר הזה לו מתנו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.