נחל קדומים/במדבר/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ח[עריכה]

אם חפץ בנו ה'. אפשר רמז ס"ת מצוה והביא אותנו אל הארץ כי המצות משפט אלהי הארץ כמ"ש הרמב"ן:

יד[עריכה]

ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה וגו'. שמעתי מחד דפקיע זלה"ה שהיה מפרש במ"ש רבני אשכנז ז"ל דיש לישראל עם השי"ת דין שמירה בבעלים כי הוא ית' ציונו לשמור מצותיו והוא כביכול שומר ישראל ושמירה בבעלים פטור וז"ש ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה כלומר בעליו עמו אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך וגו' וא"כ אתה שומר ישראל וזו הלכה רווחת אם בעליו עמו לא ישלם. והמתה את העם הזה כאיש אחד כלומר יחיד שאין בעליו עמו דמשלם הלא הכא אינו יחיד אלא בעליו עמו ופטורים ומה חרי האף הגדול הזה ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך כי אתה עמהם לאמר בשביל אמירה א' שכתבת בתורתך אם בעליו עמו מבלתי יכולת וכו' דע"פ הדין פטורים אלא מוכרח ח"ו מבלתי יכולת ויאמר ה' סלחתי כדבריך ופירש"י בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת ח"ו כלומר מה שאמרת מדין שמירה בבעלים אינו אמת כי פשיעה בבעלים חייב אך מה שאמרת שיאמרו הגוים האמת אתך כדפירש"י בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת וזהו דברך לשון יחיד שאתה אמרת שתים שמירה בבעלים ועוד שלא יאמרו מבלתי יכולת ואני סלחתי בשביל טענה אחת וזהו הדבר שמעתי:

יח[עריכה]

ארך אפים ורב חסד. באמרי נועם ובנמוקי רבינו ישעיה נתנו טעם שלא אמר ואמת כמ"ש בפני דוד ומצאתי בזהר (סוף דף קס"א) שהעיר על זה ועמ"ש בפ"ד וה' יצילנו משגיאות:

כד[עריכה]

ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו. הנה רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים בסדר היום כתב דנשמות השבטים נתעברו במרגלים ונשמת לוי ביהושע על ידי תפלת משה רבינו ע"ה עכ"ד. ואפשר לרמוז דר"ת ויקרא משה גימטריא לוי. אך ק"ל דבסוף שער הגלגולים כתב דנשמת אפרים בן יוסף נתעברה ביהושע עש"ב. ואפשר דבתחילה באו בהם נשמות השבטים ונשמת אפרים ביהושע. ויען אפרים אינו בגדר ושקל בני יעקב ממש ונמצא זה בצד מה קצת חסרון ליהושע מנשיאים על כן הוצרך משה רבינו ע"ה להתפלל עליו שנשמת לוי תבא אליו נוסף על נשמת אפרים ועתה יגדל נא כח יהושע מכלם שנתעברו בו נשמת לוי ונשמת אפרים. וכאשר ידע כלב שזכה יהושע לזה בקש סיוע אחר מלבד נשמת יהודה שנתעברה בו והלך לחברון להתפלל על קבר אברהם אע"ה שיסייענו בעבור שהוא גלגול אליעזר כמ"ש הרב ז"ל. ובזה נבין הכתוב הזה ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאותיו שמה וגו' כלומר אף שהיתה רוח אחרת עמו שהיא נשמת יהודה לא סמך על זה וימלא אחרי שהשלים הענין להתפלל אצל אברהם אע"ה ולא הספיק לו בנשמת יהודה אשר בקרבו ובקש להעזר בלכתו לחברון וז"ש וימלא אחרי לכן והביאותיו שמה כי כיון לסור מעצת המרגלים וכמ"ש בסוטה בן יפנה בן שפנה מעצת המרגלים ובא לעיר חברון גימטריא סור. ולפי מ"ש הרב ז"ל בשער הפסוקים שלח לך אנשים במקומו שלח יהושע. למטה אבותיו תשלחו על שאר השבטים וכו' ע"ש באורך ולפום מאי דאמינא בעניותנו ידוקדק אומרו שלח לך אנשים דיהושע נתעברו בו נשמת לוי ונשמת אפרים וז"ש שלח לך יהושע במקומך והוא אנשים תרי. איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם שכל אחד יתעבר בו נפש איש אחד לבד משא"כ יהושע תרי:

כז[עריכה]

עד מתי לעדה. ר"ת מתי לעדה. מלשונם תולעים יוצאים לטבורם על דבת הארץ. ספר קדמון כ"י:

לח[עריכה]

ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם ההולכים לתור את הארץ. פירש רבינו האר"י זצ"ל שהשבטים שנתעברו בהם היו דוקא בהליכה אבל כשגמרו להוציא דיבה נסתלקו ולא חזרו עמהם. אמנם נשמות לוי ואפרים שנתעברו ביהושע וכן נשמת יהודה שנתעבר בכלב אלו נשארו בהם גם בחזרה וז"ש ויהושע וכלב חיו מן האנשים ההם חיו שנשאר בהם חיים מן האנשים שנתעברו בהם ולכן פירש ההולכים ר"ל מאותם שהיו הולכים ולא חוזרים שהם השבטים שהלכו עמהם להיות עזרם ומגינם ואח"כ כשרצו להוציא דבה נסתלקו:

מה[עריכה]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.