תולדות יצחק/במדבר/יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק במדבר יד

ט

לחמנו הם טבע המן יש להם שכשחם השמש ונמס והקב"ה נקרא שמש כי שמש ומגן ה' אלהים וזה הוא סר צלם שהסרת הצל הוא שזורח השמש וה' אתנו שהוא השמש ונמסו:

יג

ושמעו מצרים כי העלית בכחך איך איפשר שיאמרו מצרים כן שהרי ראו כמה מכות וקריעת ים סוף. התשובה שחשבו שהקב"ה כל כחו הלך בגבורות שעשה במצרים וזה הוא כי העלית בכחך כלומר כל כחו נתן בהעלותם ממצרים וז"ש ואמרו הגוים מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ שחטם במדבר ולכן יגדל נא כח ה' עשה גבורות יותר מן הראשונות ואם לא יפורש כן קשה איך נתן חסרון בכחו שיגדל עתה:

טו

והמתה את העם הזה כאיש אחד פירוש מי שהורג לאומה כמי שהורג לאיש א' הוא שלא נשאר שריד ופליט אבל מי שהורג לאומה כמו שרוצה להרוג לשני אנשים והורג איפשר שישאר שריד כמו שהרג אחד ונשאר אחד וזהו שאמר סלחתי כדבריך פי' שאמיתם כמי שרוצה להמית לשנים שהרג אחד והניח אחד וכן אהרוג לאבות ולא אהרוג לבנים ואם לא יפורש כן איך אמר סלחתי כדבריך ובסמוך אמר שיהרגם כולם אלא הכוונה כמו שפירשתי. ובפרשה זאת יש ספקות:
הספק הא' לא ימלט או שראוי למרגלים שיהיו רבים או מועטים אם ראוי שיהיו רבים למה שלח יהושע שנים. ואם ראוי שיהיו מועטי' למה שלח משה רבינו ע"ה שנים עשר:
הספק הב' למה הכניסם משה בטעות לומר הטובה היא אם רעה שהיה סבה שחטאו ואמרו ארץ אוכלת יושביה היא וזה פריה כשם שפירותיה משונים כך עמה משונים וישראל לא שאלו כן אלא ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן:
הספק הג' מדוע בין הטובה היא אם רעה והשמנה היא אם רזה הכניס ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים שטוביות הארץ ושמנוניתה היה ראוי שיהיו סמוכים זה לזה ואחר כך ומה הערים:
הספק הד' שאמר ויהס כלב את העם אל משה שישראל לא דברו כלום וכל שכן שזה היה סבה שיחטאו המרגלים שלפי שאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו:
הספק הה' מדוע משה רבינו לא דיבר כלום בכל זה שיותר יהיה נחשב דיבור אחד שידבר הוא ממאה דיבורים שידברו יהושע וכלב ואם היה אומר הלא ראיתם בעיניכם את מעשי ה' הגדול והנורא ועשרה מכות וקריעת הים וה' הולך לפניכם יומם בעמוד ענן ומן ובאר אולי יתחרטו ויאמר חטאנו כי דברנו בה' ולא יבכו בלילה ההיא לקבוע להם בכיה לדורות:
הספק הו' יהושע למה לא דיבר כלום גם כן ויאמר הכתוב ויהס יהושע וכלב את העם אל משה ויאמרו עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה וכמו שאמר ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם:
הספק הז' שאמר ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו ולמה לא אמר ועבדי יהושע וכלב עקב היתה רוח אחרת עמם וימלאו אחרי ולמה לא קבע שכר ליהושע שקרע בגדיו על שכחשו בה' ויאמרו לא הוא ושניהם אמרו טובה הארץ מאד מאד אך בה' אל תמרודו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראום ועל שניהם אמר ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים וכי בעבור שהיה משרת משה מבחוריו לא קבע לו שכר ולספק הששי למה יהושע לא דיבר נראה לי לפי שכששני כתות יש ביניהם חילוק זה אומר בכה וזה אומר בכה מבקשים שליש שיכריע ביניהם ולזה אמר יהושע אם אני וכלב אומרים עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה ינצחו לנו המרגלים האחרים שהם רבים ואחרי רבים להטות לכן אשתוק שלא ידעו כוונתי ויחשבו שדעתי נוטה אחריהם וכשיהיה חילוק ביניה' ובין כלב יאמרו יהיה מכריע יהושע האמת אתנו או אתך וכשראה שלא חששו למכריע אז יהושע קודם כלב קרע בגדיו כמו שאמר ויהושע בן נון וכלב קרעו בגדיהם. ולספק השביעי למה לא קבע שכר ליהושע יש אומרים שלפי שיהושע היה לו סניגור והוא משה שקראו משה יהושע לאמר יה יושיעך מעצת מרגלים אמר הקב"ה אני אהיה סניגור לכלב אחר שגם כן עזר לטובה. ונראה לי לתרץ לכל הספקות בתשובה כללית והיא שכוונת משה רבינו ע"ה בזה השליחות כדרך כל הבאים להלחם בארץ נכריה ששולחים לפניהם אנשים לדעת הדרכים ומבוא הערים ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים ושיתנו להם עצה באיזה עיר ילחמו תחלה ומאיזה צד תהיה המלחמה ונוח לכבוש הארץ וכמו שכתב הרמב"ן אבל ראוי שנדע שאין ראוי שלכל הלוחמים ישיבו המרגלים תשובה רק למלך או לראש הנקרא בלעז קאפיטא"ן שאם יפרסמו הענין לכל יש שם מרגלים ויודיעו הדבר לשומר המבצר והמלך או הראש יעשה כאלו דרכו להלחם עם מבצר אחד וילך למבצר אחר וכן רצה משה שיגידו לו לבד זה אבל ראה שאם יאמר כן למרגלים שישיבו לו דבר בסוד יחשבו ישראל שזה הסוד הוא לפי שמשה יודע שהוא נמנע בשום צד ללכוד הערים שהיהודים הם חשדנים מאד ולכן שלח שנים עשר אנשים בעלי שכל לפי שיבינו כוונתו שהוא שמה שאמר שידעו הדרך אשר ילכו בה יאמרו לו בסוד אף שלא יפרש להם בפני ישראל כלום ולכן אמר הטובה היא אם רעה להורות לישראל שאין כוונתו אלא אם היא טובה וזאת התשובה שישיבו אם היא טובה שיהיה כללית לכל ישראל ויחשבו ישראל שאין כאן תשובה אחרת ורצה שישראל יחשבו שאין צורך לדעת הדרך שילכו בה שהקב"ה יאמר למשה או הענן יוליכם בדרך הראוי ואח"כ בסוד ידברו המרגלים בלילה בסוד למשה הדרך שיעלו בה ולז"א החזק הוא הרפה ולא אמר באיזה מקום הוא רפה שאם כן היו מוכרחים להשיב תשובה על זה לישראל אבל כוונתו לפי האמת לא היתה אלא באיזה מקום חזק או רפה ושיגידו זה למשה לבדו ולזה אמר הטובה היא אם רעה והכניס בנתים ומה הערים וחזר לומר השמנה היא אם רזה לומר זה הדבר של טובה ושמנה תבינו היטב שזאת היא התשובה כללית שתתנו לכל ישראל וזה הוא שאמר והתחזקתם לומר תתחזקו בזה הדיבור שתגידו אותה לכל ישראל ולזה אמר שלח לך ואמר תשלחו כלומר דברים מיוחדים לך ודברים כוללים לכל ישראל וראיה לכל זה שלא תמצא בכל זה השליחות שיאמר משה כמו שאמרו ישראל ויחפרו לנו את הארץ את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהם שאותם דברים פרטיים באיזה דרך נעלה ולאיזה ערים יעלו תחלה אלא דברים כוללים מה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים ועוד שישראל לא אמרו העם היושב עליה החזק הוא הרפה ולא אמרו הטובה היא אם רעה ועוד ראיה לזה שכן עשו שנאמר וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ שזאת היא תשובה כוללת לכל ישראל והיא תשובה לטובה היא אם רעה השמנה היא אם רזה ואחר זה אמר ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגו' אפס כי עז העם והערים בצורות גדולות מאד זאת היא תשובה פרטית למשה ואמרו לא יועיל לדעת הדרך שנעלה והערים שנבוא אליהם תחלה שנמנע הוא לעלות אליהם ולפי שדברו המרגלים בסוד עם משה אמרו ישראל מה סוד הוא זה אם הוא רע או טוב וחשדו שהוא רע ולפי שלא אמרו ישראל דבר נשלם והיו מסופקים מהו אף שחשדו רע לא אמר הכתוב מאמרם ולכן ויהס כלב לאותו הדבר בלתי נשלם ואמר אתם רוצים לדעת מהו הסוד שאמרו למשה עלה נעלה וירשנו אותה והאנשים אשר עלו עמו אמרו שקר הוא שהסוד שאמרנו הוא לא נוכל לעלות אל העם ומרע"ה לא דיבר כלום שאם יאמר אמת הוא מה שאמר כלב לא היה אמת ואם יאמר אמת הוא מה שאמרו המרגלים שאמרו לא נוכל היה מחזיק ברשעתם ולכן שתק ואם תאמר למה שתק יהושע נראה שכוונתו היתה לעזור למרגלים באחת כאלו דעתו מסכים עמהם לגנוב את לבבם וזה לפי שיודו לו באחרת וכלב כיון לומר שתים לפי שלפחות יודו לו באחת שאין דרך להכחיש הכל. כלב אמר בשביל שתי סבות נוכל להם האחת בדרך טבע כאז"ל שישראל יותר גבורים מכל האומות השנית דרך נס דרך טבע עלה נעלה וירשנו אותה ולא היה צריך לומר כי יכול נוכל לה אבל הכוונה דרך טבע והאנשים אשר עלו עמו ואף יהושע עמהם אמר אינו אמת מה שאמר כלב שדרך טבע נמנע הוא הודה להם בזאת לפי שיודו לו האחרת שדרך נס איפשר הוא אבל כשראה יהושע שלא הועיל תחבולה רק הוציאו דבת הארץ אז גם יהושע קרע בגדיו ואמר לפחות האחת לא תכחישו שהוא דרך נס ולזה טעם אך בה' אל תמרודו ולזאת השנית לא ידעו ישראל מה יאמרו שאע"פ שהיה בלבם שאין יש יכולת בשי"ת ח"ו לא התחזקו לאמרו בפה ואומר המשל מי שאין לו דין נותן קולות וזהו שאמר ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים וא"כ יהושע וכלב שניהם עבדו את ה' אבל יהושע עבד בשתיקה וכלב בקולות ומריבה לכן ראוי לכלב יותר שכר בעבור ששם נפשו בכפו וזה הוא שאמר ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת מיהושע שיהושע היה לו כוונה אחרת שעבד את ה' בשתיקה וכלב בקולות אבל מי מלא הכבוד כלב מלאו יותר וזה הוא שאמר וימלא אחרי זהו דעתי בהתרת כל אלו הספקות והוא ענין חשוב מאד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.