עמר נקא/שמות/יח

עמר נקא שמות יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישמע יתרו מה שמועה שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. קשה מנא לו לשאול מה שמועה שמע הלא הכתוב מגיד מה ששמע. את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל וכו'. ועוד קשה מנא לו שדברים אלה שמע. י"ל שלפי שכתוב וישמע שנראה ששמע באזניו ממש ומן הדין היה לו לומר ויוגד ליתרו וכו' שהרי הוא היה יושב במדין ואי איפשר ששמע הוא באזניו ממש לכך אמר ששמע קריעת ים סוף שהלך הקול מסוף העולם ועד סופו שנבקעו כל מים שבעולם כדפי' רש"י לעיל בפסוק ויבקעו המים ומלחמת עמלק ג"כ הלך הקול ונתפרסם הדבר מסוף העולם ועד סופו שהעמיד להם משה החמה ביום המלחמה כדפי' רש"י לעיל בפסוק עד בא השמש אי נמי דריש ליה קריעת יס סוף מגזרה שוה דכתיב כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וכו' ומלחמת עמלק יליף ליה מדסמיך ליה בפר' של מעלה מזו:

יתרו ז' שמות נקראו לו וכו'. יתר על שיתר פ' אחת בתורה ואתה תחזה לכשנתגייר וקיים מצות וכו' ונקרא חובב שחבב את התורה. קשה למה דרש רש"י אלו הג' שמות יותר מהשאר ועוד קש' מהו זה שאמר על שיתר פרשה אחת בתורה הרי גם בלעם הרשע יתר פרשה אחת בתורה ומאי רבותיה. י"ל שדרש רש"י אלו הג' שמות יתר ויתרו וחובב לפי שאלו הג' שמות נקראו לו על שם התורה בלבד כמו שפי' בכאן ולא חשש לדרוש השאר ומה שאמר שייתר פרשה אחת בתורה פי' שהיא מצוה לדורות שיהיו הדיינים יראי ה' אנשי אמת וכו' מה שאין כן בפרש' בלעם ופרעה שלא סדרו הן מצוה לדורות. ועוד י"ל שלא חשש רש"י לפרש שם רעואל לפי שהוא מובן שר"ל ריע אל וגם חבר ר"ל חבר לשכינה וגם קני ר"ל שקנה חיי העולם הבא ופוטיאל כבר דרש אותו למעלה בפרש' וארא שפטם עגלים לע"ז ולכך לא דרש עכשיו אלא אלו הג' שמות הנותרים. ומהר"ר כתב מקשין העולם שהרי בפרש' בהעלותך פי' שני שמות היו לו חובב ויתרו יתרו שייתר פרשה אחת בתורה ונ"ל דהכא פירש"י לפי פשט הפרשה שיתרו היה קודם מתן תורה וקודם מתן תורה מצינו שנקרא רעואל כדכתיב ותבאנה אל רעואל אביהן וגם יתרו דכתיב ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו וגם יתר דכתיב וישב אל יתר חותנו וגם פוטיאל דכתיב לקח לו מבנות פוטיאל ולהכי דרש להו כולהו וכיון דדריש כולהו דריש יתר שיתר פרשה אחת בתורה ויתרו לכשנתגייר הוסיפו לו אות אחת. אבל בפ' בהעלותך דריש לפי פשט הפרשה שיתרו היה אחר מתן תורה ואולי אחר מתן תורה שנתגייר לא נשארו לו אלא אלו הב' שמות שהרי לא מצינו כתוב אלא יתרו וחובב. ואחר שלא נשארו לו רק אלו השנים דריש יתרו שיתר פרשה אחת בתורה אבל קשה היאך אמר יתר שייתר פרשה אחת בתורה הרי כבר היה נקרא יתר מקודם לכן שנא' וישב אל יתר חותנו ואולי הוא על דרך ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור ועדיין אשור לא נולד כדאי' בפרק קמא דכתובות וכמו שפירשו התוספות כי משה רע"ה כשכתב את התורה כתב כן כמו שהיה בימיו. מהר"ר:

למשה ולישראל שקול משה כנגד כל ישראל. את כל אשר עשה להן בירידת המן ובבאר וכו'. קשה למה סרס המקרא שפי' למשה ולישראל קודם שיפרש את כל אשר עשה. י"ל שעשה זה כדי לסמוך למשה ולישראל אצל מה שאמר למעלה שיתרו היה תולה הגדולה במשה ובדין היה עושה לתלות הגדולה בו שהרי היה שקול כנגד כל ישראל ואח"כ חזר לסדר המקרא ופי' את כל אשר עשה. ומהר"ר כתב נראה שאם היינו מפרשים למשה ולישראל שעשה לישראל ע"י משה הייתי מפרש כל הנסים שנעשו במצרים ובקריעת ים סוף אבל כשאנו מפרשים שקול משה כנגד כל ישראל דמשמע שגם למשה נעשו נסים והנה הנסים דמצרים לא היו צריכין למשה וגם קריעת הים משה בעצמו עשאה ולכך פי' המן שגם משה היה צריך לאכול המן וגם לבאר היה צריך לשתות וגם מלחמת עמלק נעשה ע"י יהושע ושייך ביה למשה מפני שהתפלל עליה כדכתיב מהר"ר:

ז

ויצא משה כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה. קשה מנא לו י"ל לפי שנא' לקראת חותנו ולא אמר לקראתו או לקראת יתרו אלא חותנו דמשמע שנתכבד כמו חותן המלך:

וישתחו וישק לו איני יודע מי השתחוה למי כשהוא אומר איש לרעהו מי הקרוי איש זה משה. קשה שהרי גם יתרו קרוי איש שנא' ויואל משה לשבת את האיש י"ל שמשה נקרא איש אצל ענוה שנא' והאיש משה עניו מאד אבל יתרו לא נקרא מעולם איש אצל ענוה. עוד י"ל שמשה נקרא איש אצל שמו כדכתי' והאיש משה אבל יתרו לא נקרא איש אצל שמו אלא לשבת את האיש סתם ולא בפירוש:

ט

ויחד יתרו וכו' ומדרשו נעשית בשרו חדודין חדודין נוכל לפרש שיתרו היה מצר על אבוד מצרים לפי שהיה ממדין ומדין היה מבני בניה של הגר שהיא קטורה כמו שדרשו רז"ל והגר היתה מצרית שנא' ולה שפחה מצרית והיינו דאמרי' גיורא עד עשרה דרי. מהר"ר:

על כל הטובה טובת המן והבאר פי' לפי שטובה משמע דבר שאינו פוסק וטובו מושך והולך כמו שאמ' המפרשים גבי וירא אלהים כי טוב דכתי' במעשה בראשית שפרשו בהן רצה בקיומו וגזר עמידתו לכך פי' מן ובאר ותורה שהמן והבאר נמשכו מ' שנה ותורה עומדת לעד ולפי שהכתוב הזכיר אשר הצילו מיד מצרים בפני עצמה לכך אמר ועל כולן אשר הצילו דלא כתי' ואשר הצילו בוי"ו ומה שאמ' לא היה עבד יכול לצאת דריש ליה מלשון מצרים מלשון השיגוה בין המצרים כלומ' שהצילם מהמאסר והמצרים שהיתה מסוגרת:

טז

שקודם מתן תורה אין לומר והודעתי את חוקי האלהים נ"ל דמאן דאמר קודם מתן תורה יפרש חוקי האלהים מזאת שנצטוו במרה ושבע מצות שנצטוו בני נח. מהר"ר:

יח

גם אתה לרבות אהרן וחור והזקנים צריך ליושב שזה הפי' הוא כמאן דאמר קודם מתן תורה דאי לאחר מתן תורה הרי נהרג חור במעשה העגל אם לא תאמר דתרי חור הוו ודוחק הוא דמאן דכר שמיה אבל קשה מה טעם גבי וכל העם הזה על מקומו יבוא בשלום פי' נדב ואביהוא יותר ונראה דדריש ליה מדכתיב התם כל והכא לא כתיב מלת כל. מהר"ר:

כא

ואתה תחזה ברוח הקדש שעליך פי' כמה דאת אמ' מחזה שדי יחזה היה דבר ה' אל אברם במחזה לכך פי' ברוח הקודש:

שונאי בצע שונאין ממונם בדין פי' שהן שונאין שממונם יבא בדין כלומ' כשהן חייבין ממון לשום אדם הם פורשין ואינם רוצים שממונם ודברי טענותם יבואו בדין וזהו המשל שאמ' כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא כלומ' שמצטרך המלוה אליו להעצירו בכח הדין וקשה למה הוצרך לפרש שונאי בצע באופן זה תאמר שפי' כתרגומו ששונאין לקבל שוחד שזהו פשוטו של מקרא. י"ל שלאחר שכתב יראי ה' הכל בכלל זה שלא יקבל שוחד ולא הל"ל עוד שונאי בצע לכך פירוש שונאי ממונם בדין:

שונאי בצע שונאי ממונם בדין שאפי' היה שורף את גדישו אינו נמנע מלדון דין אמת לאמתו וזהו כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא כלומ' עשיר ועני הבאין לדון לפניו והדיין מחייב העני שלא כדין מפחד העשיר נמצא שאם בא העני ותובע את הדיין לדין יוציא ממנו מה שחייבו בדין המרומה:

שרי אלפים היו ו' מאות שרי מאות היו ו' אלפים שרי חמשים י"ב אלף שרי עשרות ס' אלף קשה לאחר שהוסרו מהן השרי אלפים והמאות הרי אינם שש מאות אלף ואיך היה השרי חמשים י"ב אלף ושרי עשרות ס' אלף הרי אין החשבון מכוון שבכל פעם מתחסרין והולכין י"ל שהשרים והשופטים הללו לא היו מישראל המנוים בכלל ס' רבוא אלא היו משבט לוי או מהזקנים שעברו יותר מס':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.