רלב"ג/שמות/יח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
פרשת וישמע יתרו
וישמע יתרו עד בחדש השלישי
ביאור דברי הפרשה
ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הנה הם רבים:
התועלת הא' הוא במדות. והוא להודיע שראוי לאדם שיזדרז לראות נפלאות השם יתע' כי מהם יעמוד על אמתתו ית' ותכלית כחו וגבורתו ובכלל הנה מהפעולה נעמוד על הפועל וכל מה שהיתה הפועלה יותר נפלאה תעמיד אותנו על פועל יותר נפלא ולזה תמצא שיתרו עם היותו שר ואדון במדיון שהיה ארץ רעננה ודשנה הנה כששמע נפלאות ה' התעורר ללכת במדבר במקום שהיה משה חונה לעמוד על אמתת הענין כדי שיתברר לו כח השם יתע' וגבורתו ועצמותו כי תכלית הצלחת האדם הוא כשישכיל מאמתת הש' לפי מה שאפשר. ולזה תמצא שאמר יתרו כששמע אמתת הדברים עתה ידעתי כי גדול יי' מכל האלהי'. וזכר בתחלת הספור שהו' שמע כל אשר עשה הש' יתע' למשה ולישראל עמו להורות על שהסבה המביאה אותו ללכת במדבר ולצאת ממקומו היתה לעמוד על אמתת זה הענין:
התועלת הב' הוא במדו'. והוא שראוי לאדם כשישתדל לעושת פועל מה שיכוין שיגיעו ממנו כל התועלו' שאפשר ולא יקצר בזה. ולזה תמצא כי יתרו אשר התעורר ללכת אל משה לעמוד על אמתת נפלאות השם יתע' לקח עם זה צפורה אשת משה ובניה והביא אותם אל מש כי היה מן הראוי שילך אל משה ג"כ לזאת הסבה השנית ורצה שיגיעו לו בהעתק האחד שתי אלו התועלות עם שכזה היה מההדור והכבוד למשה מה שלא יעלם:
התועלת הג' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיעשה לו ה' נס שישתדל שיהיה הנס ההוא נזכר לפי מה שאפשר. ולזה תמצא כי כשנתבשר משה כי מתו כל האנשים המבקשים נפשו קרא שם בנו הנולד לו אז אליעזר להזכיר כי השם יתע' היה לו לעזר להציל אותו מחרב פרעה:
התועלת הד' הוא במדות. והוא שראוי לשלם כשיבא לבית רעהו שיודיעו לו זה תחלה כדי שיוכל להשתדל לתקן ענינו באופן אשר ירצה לכבוד השלם הבא אליו ואם לא הודיע לו זה תחלה אולי ימצאהו כשיבא אליו באופן שיצטער ויבוש כשלא יוכל להשלים חקו מהכבוד לאיש השלם הבא אליו ולזה תמצא כי יתרו השתדל שידע משה בואו כדי שיהיה לו פנאי לסדר עניניו באופן אשר ירצה לכבוד יתרו עם שזה היה כבוד משה ר"ל שאם היה יתרו בא ולא תהיה לישראל הקדמת הידיעה בזה כדי שינהגו בו כבוד היה זה הענין בזיון למשה באופן מה כי משה היה במדרגת המלך וראוי לעם שינהגו כבוד בקרובי המלך לכבודו:
התועלת הה' הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם מפני עלותו במעלת הגדולה והממשלה שיקצר מלנהג כבוד באנשי' אשר היה להם חוק עליו בזה קודם גדולתו וממשלתו כמו אביו ואמו וחמיו ומי שידמה להם. ולה תמצא כי משה עם עלותו בתכלית הממלכה והממשלה לא קצר מפני זה בכבוד חותנו אבל נהג בו מהכבוד בתכלית מה שאפשר וזה כי הוא יצא לקראתו והשתחוה לו ונשקו ושאל לו אם שלום לו ר"ל אם הוא בריא ואיך עניניו כמו שהיה עושה זה קודם עלותו לזאת המעלה הנפלאה ולא הוקיר לו דבריו מפני מעלתו וממשלתו ואולם אמרנו זה כי אין מחוק המשל להרבות דברים עם האנשים בזה האופן ועש' לו לויה גם כן בהפרדו ממנו כמו שנז' בסוף ואין ספק שזה היה סבה אל שעשו לו יש' כבוד נפל' ואם לא נזכר בבאור:
התועלת הו' הוא במדות. והוא שראוי לאדם במדת הענוה בתכלית מה שאפשר הלא תראה כי משה רבינו ע"ה עם היותו נכבד מכל מין האנושי והיה עם זה בתכלית מה שאפשר מהממשלה הגיע מיתרון ענותו שיצא לקראת חותנו והשתחוה לו ונשקהו ושאל לו מעניניו איך הם:
התועלת הז' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיפרסם לאוהביו ולקרוביו גבורת הש' יתע' ונפלאותיו לפי מה שאפשר כדי שיעתיקם אל האמונה האמיתית והשלמות התכליתיי ולזה תמצא כי משה רבינו ע"ה ספר לחותנו כל שעשה ה' לישראל במצרים ובים סוף ושאר הנפלאות כלם שעשה להם כמו מלחמת עמלק וענין מי מרה וענין השלו והמן והוצאתו מים מהצור להשקות ישראל ומקניהם ועמוד האש ועמוד הענן ושאר הנפלאות שעשה להם במתן תורה ובשאר המקרים שארעו להם עד בא יתרו אליו. והנה ראה יתרו בעיניו הרבה מאלו המופתים וזה כי הוא ראה מופת עמוד האש ועמוד הענן ומופת המן והנה השתדל משה בתכלית מה שאפשר להעתיק יתרו אל שישאר עמהם ויהיה לו חלק בארץ כדי שיעתק הוא וזרעו על זאת האמונה האמתי' כמו שנזכר בפרשת בהעלותך אמר אל נא תעזוב אותנו כי על כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעינים. וידמה שכבר רצה יתרו ללכת לארצו ולמולדתו להעתיק אותם אל האמונה האמיתית כמו שאמרו רבותינו ז"ל במכילתא כי אין ראוי לאיש שלם כמוהו אחר השיגו האמת באמונה האמתית שיעזוב זאת האמונה מפני הקושי אשר לו לעזוב ארצו ומולדתו:
התועלת השמיני הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיהיה שמח לאיד כי הרע הוא בלתי רצוי בעצמותו ולזה לא יסור רע מהשם יתעלה אם לא מצד מה שבו מהטוב. ולזה ספר ששמח יתרו על הטובה שעשה השם לישראל ולא שמח ברע שהגיע אל המצרים:
התועלת התשיעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם לברך את השם יתעלה ולתת לו תודה על הנפלאות השופעות ממנו כי בזה תועלת להישיר להאמין בשם יתע' ושהכל הוא מאתו יתע' ולזה ברך יתרו השם יתע' על הטובה שעשה לישראל והקריב לו עולה וזבחים:
התועלת הי' הוא במדות. והוא שכאשר יודה האדם להשם יתע' בהצילו האנשי' והיו בהם נכבדים ושפלים ראוי שיקדים לתת לו לו תודה על הצלתו הנכבדים ואח"כ על הצלת הפחותים וזה שאם היה כולל הצלת הנכבדים עם הצלת הפחותים הנה יהיה פוחת מעלת הנכדים כי היא לא יראה עצמו יותר שמח בהצלתם משמחתו בהצלת הפחותים והמשל שאם היו המלך ומשרת פחות במקום סכנה והצילם השם יתע' הנה אין ספק שאם אמר אחד מהאנשים להם ברוך יי' אשר הציל אתכם שהוא מבזה המלך ופוחת מעלתו כי הוא משוה שמחתו להצלת הפחות לשמחתו להצלת המלך. ולזה תמצא שנתן יתרו תודה לשם יתע' על הצלתו הנכבדים שבעם והם משה ואהרן הזקנים והם ראשי העם ואח"כ נתן תודה על הצלת העם:
התועלת הי"א הוא במדות והוא שראוי למנהיג השלם שינהיג המונהגי' ממנו בתכלית מה שאפשר מהטוב והשלמות ולא יעלים עיניו מהנהגתם הלא תראה כי משה רבינו עליו השלום שהיה בתכלית מהדבקות בשם יתעלה עד שלא היה יכול להפנות מחשבתו בזולתו וזה היה סבה שלא היה יכול בדברו לבני האדם לסדר דבריו באופן ראוי הנה עם כל זה לא רצה לקצר בהנהגת ישראל אבל היה משתדל לשפוט בין איש ובין רעהו לפי משפטי התורה להסיר הקטטות והמריבות מביניהם אע"פ שהיה לו בזה לאות נפלא:
התועלת הי"ב הוא במדות. והוא שראוי לשלם שלא יקצר מהגעת השלמות לפי מה שאפשר בפעולות אשר יראה בלתי שלמות כי בזה ילך בדרכי השם יתעלה שישתדל להגיע השלמות בכל אחד מהנמצאות בתכלית מה שאפשר. הלא תראה כי יתרו לא נמנע מפני עוצם מעלת משה מלגנות הפעולה הזאת אשר היה בה מהלאות הנפלא למשה ולישראל והשתדל לעשות זאת הפעולה באופן יותר שלם אלא כי מפני היותו משער עוצם מעלת משה בחכמתו רצה לדעת תחלה הסבה אשר בעבורה הוכרח משה לעשות המעשה כי אולי היה שלם הפועל אשר היה חושב שיהיה בלתי שלם וכאשר נתברר לו שלא היתה שם סבה תכריח עכ"פ שיעשה זה הפועל על זה האופן אז הראה למשה שלא טוב הדבר אשר הוא עושה ובאר לו זה באופן שלם ונתן לו עצה איך יגיע התכלית שהיה משה מכוין אליו בזולת לאות לו ולישראל:
התועלת הי"ג הוא להודיע התכונות אשר ראוי שתהיינה לשופטים השלמים והם אלו אשר זכר יתרו ר"ל שיהיו אנשי חיל יראי אלהי' אנשי אמת שונאי בצע. וכבר ביארנו במה שקדם למה היה ראוי שתהיינה אלו התכונו' לשופטי' השלמים ואין תועלת בכפל הדברים ונתבאר עם זה שהוא ראוי שישים אותם שרים למשרתים רבים סרים למשמעתם כדי שייראו מהם ואנשים:
התועלת הי"ד הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיהיה שומע לעצה הטובה ולעזוב עצתו כשלא היתה טובה כמוה. הלא תראה כי משה רבינו ע"ה עם רוב שלמותו וחכמתו עזב עצתו מפני עצת יתרו להיוה יותר טובה ממנה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |