רלב"ג - ביאור המילות/שמות/יח

רלב"ג - ביאור המילות ‏ שמות יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

אחר שלוחיה. ר"ל אחר ששלחה לביתה בהיותה במלון והוצרכה למול בנה ולהתעכב שם ואז אמר אליה שתשוב אל בית אביה עם בניה כי לא יוכל משה להתעכב שם עד ירפא הנער:

ג

אמר שכבר שמע יתרו כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו מהנפלאות כאשר הוציא את ישראל מיד מצרים והנה שמע לפי זה הפירוש מכת בכורות. ומה שפסח השם יתעלה על בתי בני ישראל לבלתי היות שם נגף למשחית ומה שהשאילום המצרים בצאתם כלי כסף וכלי זהב ושמלות כי נתן יי' חן העם בזה בעיני מצרים כי אלו הנפלאות עשה יי' יתעלה כאשר הוציאם ממצרים וידמה שלא היה נכון בעיניו הדבר כי לא יהיה זה מהיושר בחוק יי' כשלא יודע בו יותר מזה השיעור ולזה שב משה לספר ליתדו את כל המכות אשר הביא השם יתעלה על פרעה ועל מצרים בהדרגה ואת כל התלאה אשר מצאתם בדרך מרדיפת פרעה וחילו אחריהם וממלחמת עמלק ואז הודה יתרו לשם יתעלה וכרך אותו וראה כי ביושר הביא הש"י על המצרים מה שהביא מהרעות:

ד

ויצילני מחרב פרעה. אמר זה כי הוא היה מבקש להרגו כמו שנזכר בפשרת ואלה שמות:

ה

אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהי'. ר"ל אל מדבר סיני שהיה חונה שם משה שהיה בו הר האלהים והוא הר סיני שנגלה עליו השם יתעלה והנה יהיה אמרו אל המדבר אשר הוא חונה על דרך מה שאמר קרית חנה דוד והנה זה ראיה שזה היה אחר מתן תורה כמו שכתב החכם אבן עזרא ואולם בא זה הספור בזה המקום בעבור מה שאמר יתרו עתה ידעתי כי גדול יי' כי זה יורה שהנפלאות שעשה השם יתעלה יתחייבו להאמין אל כל מי שישמע אותם כ"ש למי שראה אותם והנה לזאת הכוונה נתחדשו אלו הנפלאות כמו שקדם ר"ל שיאמינו ישראל בשם יתעלה כדי שיוכנו לקבול התורה ולזה בא זה הספור קודם מתן תורה ועוד כי סמיכות זה הספור לספיר מתן תורה יעיר אותנו למצוא הסבה אשר בעבורה פירש משה מן האשה שהיו תמהים מזה אהרן ומרים ואמרו הרק אך במשה דבר יי' הלא גם נו דבר וזה כי הוא זכר בזה הספור שוב אשתו אליו וזכר אחר זה בספור מתן תורה מה שצוו ישראל שיהיו נכונים לשלשת ימים לא יגשו אל אשה וזה ממה שיתבאר ממנו במעט עיון שכבר היה ראוי למשה שיפרש מהאשה כי הוא היה תמיר עם השם יתעלה ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך. יתכן ששלח לו זה על ידי שליח:

ז

וישתחו וישק לו. יראה מפשט הכתוב כי משה השתחוה ליתרו חמיו והיה זה מגודל הענוה שהיתה למשה:

ט

ויחד יתרו על כל הטובה שעשה יי' לישראל. הרצון כי כבר שמח יתרו על כל הטובה שעשה יי' לישראל כי היא היתה הכוונה ברע שביא השם על מצרים ולא שמח ברע שהביא על המצרים מצד מה שהוא רע להם אבל מצד שהוא טוב לישראל כי אין מחוק השלם לשמוח על הרע מצד שהוא רע:

י

ויאמר יתרו ברוך יי' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. יתכן שאמר זה אל הזקנים וראשי העם שהיו שם עם משה שלא העמיסו עליהם המצרים העבודה בחומר ובלבנים כי לא נכנסו כל ישראל בזאת העבודה כמו שבארנו בפרשת ואלה שמות והנה הצילם מיד מצרים ומיד פרעה שהיו מכאיבים ומכים אותם כאמרו וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ושוטרי בני ישראל תמצא גם כן שהיו מוכים וזה לאות כי מנהגם הזה לחכות העבדים ולצערם עם שכבר היו משתדלים להמית כל הבן הילוד לישראל ולזה אמר אחר זה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים כי העם היו חת ידם לענותם בסבלותם ואפשר כי קצת ראשי העם והזקנים היו גם כן עובדים את העבודה אבל נתן יתרו תודה לשם יתעלה בתחלה על הצלתו ראשי העם והזקנים כי הם הנכבדים שבעם ואחר כן נתן תודה על הצלתו עם. וזה הביאור השני הוא יותר נכון לפי מה שאחשוב כי גדול יי' מכל האלהים הוא כטעם מי כמוך באלים כי בדבר אשר זדו עליהם הוא שב אל מה שאמר אשר הציל את העם והרצון בזה שהשם יתעלה הציל ישראל בדבר בעינו אשר חשבו המצרים עליהם להשחיתם וזה כי המצרים היו רודפים אחרי בני ישראל על שפת הים כדי שיטבעו או יפלו בידם כי לא היה להם מנוס אך הים היה מהצד האחד והמצרים הרודפים אחרים מהצד השני ובדבר ההוא בעינו שחשבו להשחיתם בו נשלמה ההצלה לישראל כי זה היה סבה אל שטבעו המצרים בים ופחדו המצרים מרדוף עוד אחרי בני ישראל והנה יהיה אמרו אשר זדו עליהם כטעם וכי יזיד איש על רעהו:

יב

עולה וזבחים. זה ראיה שכבר נעשה המזבח והוקם המשכן כשהיה זה המעשה:

לאכול לחם עם חותן משה לפני האלהים. אפשר שהיה אהל משה אצל אהל מועד כמו שאמר החכ' א"ע או אמר לפני האלים ע"ד אמרו הר האלהים מפני רדת השכינה בהר ולהיות השכינה תמיד באהל משה אמר שהם היו אוכלים להם עם חותן משה לפני האלהים או ירצה בזה כי בעת אכלם הלחם היו לפני האלהים ר"ל שהיו משתדלים בעבודתו ולקרבה אליו כפי מה שאפשר כי משה רבינו היה מישירם על זה:

יג

וישב משה לשפוט את העם. הנה זה היה מהראוי כי השופט ראוי שיהיה יושב כדי שיתישב יותר בענין המשפט שבא לפניו:

ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב. הנה מן היושר שיהיו בעלי דינין עומדים כדי שלא יתישבו למצא טענות ידחו בהם האמת ולזה היה ראוי שידברו מה שידברו בזולת התיישבות ומפני זה אמרה התורה ועמדו שני האנשים אשר להם הדים והנה היו עומדים מהבקר עד הערב לרבוי הבעלי דינין הבאים לפניו בעם רב כזה כשלא יהיו בו כי אם שופט אחד ולזה תמה יתרו מדוע לא שם משה שפטים אחרים על העם להקל מעליו ולזה אמר מדוע אתה יושב לבדך שלא יהיה שם שופט אחר זולתך כי זה יהיה סבה שכל העם נצב עליך כל היום שמי שבא לפניך לדין לא יוכל להשמיע דבריו אליך תכף אבל יצטרך לפעמים להמתין מבקר עד ערב לרבוי הטענות הבאות לפניך ואמר משה לחותנו הנה לא אוכל לשים על העם מי שיקל מעלי וזה כי כבר יבא אל העם בהכרח לדעת בנבואה מה שישאלו ממני והנה יהיה לדרוש כטעם ותלך לדרוש את יי' ובלי ספק אין בעם מי שיקל מעלי בזה והנה בענין הדינים אשר ביניהם לא אוכל גם כן לשים עליהם מי שיקל מעלי וזה כי כאשר יהיה להם ריב קצתם עם קצם יבא אלי לשפוט בין איש ובין רעהו ואשפוט אותם לפי מה שהתחייב ממצות התורה וזה לא יוכל לעשות אחר זולתי ואודיע גם כן להם חקי האלהים ותורותיו וזה לא יוכל עשות אחר זולתי כי לי לבד יבואו מצות התורה ובנבואה והנה זכר חקי האלהים ותורותיו לפי שלא יתכן שיודעו לאדם מדרך החכמה והעיון ואולם המצות אשר יחייבם השכל בעצמותם יתכן שידע האדם דיניהם בזולת התורה:

יז

והשיב חותן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה הנה ישיגך לאות נפלא כזה ולכל העם אשר עמך כי אתה לא תוכל לדון לבדך כל דברי ריבותם והם יראו להביא כל דברי ריבותם אליך בדרך שתשפוט ביניהם עד שמרוב הלאות אלי תפריד הדבקות אשר בינך ובין השם יתעלה בדרך שלא תבא אליך הנבואה כאשר ישאלוך.

יט

עתה שמע בקולי ואתן לך עצה בדרך שיהיה אלהים עמך תמיד ולא תפריד הדבקות אשר בינך ובינו מצד רבוי הלאות בדברי ריבות העם היה אתם לעם אצל השם יתעלה ר"ל שלא תטריד מחשבתך בדבר אחר והבאת אתה לפני האלהים את הדברים אשר ישאלוך על צד הנבואה ותבאך הנבואה מצד הדבקות שיהיה לך תמיד עם השם יתעלה והזהרת אתהם את החקים ואת התורות והם מצות לא תעשה שלא יתכן שיודעו כי אם על צד הנבואה:

כ

והודעת להם את הדרך ילכו בה. במנהגיהם ובתכונותיהם כמו אהבת הרעים והשמר מהנקימה והנטירה ומה שידמה לאלו המצות:

ואת המעשה אשר יעשון. והם מצות עשה אשר יהיה בקיומן מעשה כמו אכילת מצה וישיבת סוכה והנחת תפילין והתעטף בציצית ומה שידמה להם מהמצות המעשיות ואתה תבחר מכל העם בדרך נבואה אנשי חיל שיהיה להם אבירות לב ולא ייראו מאדם כדי שלא יעוותו המשפט מפני היראה ותהיה יראת השם יתעלה על פניהם כי כמו אלו ראוי שישפטו דין אמת ויהיו אנשי אמת ר"ל שיהיו אוהבי האמת כי בכאן תכונות לקצת האנשים לאהוב השקר מן האמת והם האנשים ההטעיים בטבע כמו שזכר הפילוסוף והנה אוהבי האמת יחקרו בריב הבא לפניהם חקיר' שלמה לדון דין אמת לאמתו לרוב אהבתם האמת ויהיו שונאי בצע ר"ל שונאים הגזל והעושק אלא שכבר יקשה לזה הפירוש מדוע התנה זה התנאי כי אחר שהם ירירי אלהים אין ספק שהם שונאים הגזל והעושק ולזה ידמה שיהיה בצע מענין תועלת הממון כטעם מה בצע כי בהרוג את אחינו והרצון בזה שהם אוהבי האמת באופן שישנאו בעבורו הממון באופן שלא יעלים מהם אהבת הממון אמתת דרך הדין. ואולם שזאת התכונה היא ראויה לשופט הנה יתע' ממה שאומר וזה שאם היה האדם אוהב ממונו מאד הנה כאשר תהיה לאחר טענת ממון עליו תמנע ממנו אהבת הממון לחקור אשר עם לבו באופן שלם אם יש זכות לחברו עליו ומי שינהג זה המנהג לא יתכן שיהיה שופט כי זה יהיה מבא לשפוט בין האנשים בזולת יושר וזה כי האדם תמצאהו על הרוב אוהב יותר קצת האנשים מקצת. ולה תמצא שיהיו מריבים שני בני אדם ויבחר הרואה אותם שינצח האחד יותר מן האחר ואם לא ראה אותם קודם זה כ"ש כשראם קודם ונשא ונתן עמהם שכבר יתכן שיהיה שם שתי סבות מביאות לאהוב האחד ולשנא האחר או לאהוב האחד יותר מהאחר הרבה ואין ספר שכאשר יאהבהו השופט יותר יאהב ממונו יותר. ולזה תעלים ממנו אהבת הממון אמתת הדין הנה יקרה מזה שלא ישפוט על נכון ולזה אמרו במכילתא שונאי בצע ששונאים ממונם בדין כ"ש ממון אחרים וזה אצלנו מה שאמר שונאי בצע ששונאים ממונם בדין כי ההיא דאמרינן כל דיינא שמפיקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא ר"ל שאם לא ישנא ממונו בעבור דין האמת הנה תעלי' ממנו אהבת ממונו אמתת הזכות שיש לחברו עליו. ולזה לא ירצה לתת לחברו מה שישאלוהו לחשבו שאין לו זכות עליו וכאשר יקראהו חברו לדין יכיר השופט כי יש לחברו זכות עליו ויוציאהו ממנו ומי שזה דרכו אין ראוי שיהיה דיין שאם העלים ממנו אהבת ממונו האמת כן יעלים ממנו האמת לפעמי' אהבו ממון חברו:

כא

ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות. פירשו רבותינו במכילתא ובמסכת סוטה ששרי אלפים היו שרים לאלף ושופטים אותם והם היו שש מאות לשש מאות אלף. ובזה האופן היו שרי מאות ששת אלפים ושרי חמשים י"ב אלף ושרי עשרות ששים אלף. והנה קשה לזה הפירוש איך יתכן שימצאו כמו זה המספר הרב מהאנשים שיהיו בהם כל אלו התכונות כמו שכתב החכם א"ע. והחכם א"ע פירש שרי אלפים שרים שיש להם משרתים ובני בית ושכירים אלף וכן על זה הדרך והנה יקשה לזה הפירוש גם כן אם היה מתנאי אלו השופטים שיהיו שרי אלפים או שרי מאות או שרי חמשים או שרי עשרות הנה היה ראוי שיאמר שונאי בצע שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושמתם עלליהם לא שיפסיק לומר ושמתה עליהם קידם שיזכיר כל התנאים וכן תמצא גם כן שאמר אחר זה ויבחר משה אנכי חיל מכל ישראל גוו'. וכזה גם כן תמצא בפרשת אלה הדברים אמר ואקח את ראשי שבטיכם וגו'. ולזה ידמה שמשה שם אותה שרי אלפי שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות והנה הענין לפי מה שאחשוב שמשה בחר מהם אחד אחד לשבט מהיותר נכבדים ושם אותם שרי אלפים כדי שיהיו חזקים ותקיפים להכריח האנשים לקבל דינם ותחתיהם שם דיינים אחרים נכבדים ושם אותם שרי מאות וכן בזה האופן בדרך שיוכלו השופטים לשפוט בין איש ובין רעהו בזולת טורח ושפטו את העם בכל עת כי לא יבואו לפניהם דברי ריבות רבים ולזה לא יצטרכו הבאים לפניהם להתעכב שם והיה כל הדבר הגדול שלא ידעו משפטו יביאו אליך ואתה תודיע להם משפטו וכל הדבר הקטן ישפטו הם ויקלו מעליך ונשאו אתך ויהיה והקל מקור לא צווי:

כג

אם את הדבר הזה תעשה. הנה לא תמנע נבואתך אך יצוה ה' אותך מצות התור' ותוכל לעמוד עם הש' יתע' ולהפנות מחשבתך משאר הענינים או יהיה פירוש ויכלת עמוד הפך נבול תבול. או ירצה אם את הדבר הזה תעשה ויסכים בו השם יתעלה ויצוך עליו ויכלת עמוד וגם כל העם הזה איש על מקומו יבא בשלום תכף שיבואו לדין ישמע הדיין דבריהם וישפוט ביניהם ותסור מפני זה המחלוק' והקטטה מביניהם והנה זכר שכבר שמע משה לקול חותנו וזכר עם זה שכבר לוח משה חותנו לכבודו והלך לו אל ארצו והנה בפרשת בהעלותך זכר בשלמות דברי משה לחותנו ובקש ממנו שילך את ישראל וייטיבו לו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.