בכור שור/שמות/יח

בכור שור שמות יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישמע יתרו כהן מדין. כל האותות והמופתים והיד הגדולה אשר עשה הק' לישראל ע"י משה אלא ששם משה בראש שהוא מלך וגדול:

כי הוציא ה' את ישראל. ועל ידי כן שהוציא הק' את ישראל ממצרים ויצא השמועה והקול בעולם ובאה השמועה עד יתרו שאם עשה ולא הועיל לא הייתה השמועה יוצאה:

ב

ויקח יתרו. הנה אמר כי באה השמועה עד יתרו ועתה מספר מה שעשה יתרו כי לאחר שהביא משה צפורה ובניה למצרים כדכ' ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו' וילך ארצה מצרים אחרי כן ויקח יתרו את צפורה ממצרים והביאה אצלו ממדין להיות עומדת ומשמרת:

אחר שילוחיה. כל מה שאדם נותן לבתו בשעה שמשיאה לבעל נקראים שלוחים שע"י כן משלחה מביתו וכן כתוב (מ"א ט') ויתנה שלוחים לבתו שנתן פרעה אותה העיר שלוחים לבתו, ויתרו כיון שראה כי משה מתאחר לשם לקח את צפורה משם להיות עומדת אחר שילוחיה סמוך לשילוחיה הקרקעות שנתנו לה כשנישאת לבעל לעבדם ולשמרם:

ג

ואת שני בניה. כשהביאה אצלו למדין הביא בניה עמה:

ד

מחרב פרעה. שרצה להורגו כדכתי' ויבקש להרוג את משה וכל זמן שהיה אותו פרעה חי לא חשב עצמו ניצול כי היה ירא לשוב מצרימה אל אביו ואל משפחתו וקרא בנו גרשום על שם גירות אבל אותו שנולד אחר מיתת פרעה קרא אליעזר כי אז ניצל לגמרי:

ה

ויבא יתרו. ולפיכך שהיו עמו כמו שפי' למעלה ויבא יתרו ובניו ואשתו אל משה אל המדבר ואיזה מדבר הר האלהים מדבר סין:

ו

ויאמר אל משה אני חותנך יתרו. ע"י שליח ומקרא קצר הוא א"נ הכי אמר ליה במצרים כשהביא את צפורה למדין ואמר לו משה אינו יכול לשוב כי ה' הוציא ע"י את ישראל ממצרים אמר לו יתרו הנח את צפורה שאוליכנה אחר שילוחיה אותה ובניה וכשתוציאם אני חותנך יתרו בא אליך למקום שאשמע שאתה שם ואשתך ושני בניה עמה ועתה בא ומשה כשידע שהוא בא יצא לקראת חותנו:

ז

וישתחו. לימד ענוותנתו של משה שאע"פ שהוא מלך לא נתייהר אלא השתחווה לחותנו ונוהג בעצמו דרך ענווה וסיפר לו כל המאורע:

ט

ויחד יתרו. שמח על הטובה כי לא היה יודע דשלא כדין היו עושין להן להשתעבד בהן:

יא

כי בדבר אשר זדו עליהם. כי באשר זדו עליהם ועשו להם שלא כדין יודע אני כי באשר זדו עליהם כי גדול הק' עושה דבריו בדין ובמשפט וי"ל כי בדבר אשר זדו במים שאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו באותו דבר נפרע מהן שטבעו במים והכי אמרו רבות' בקדרה שבשלו בה נתבשלו ודרשו זדו לשון ויזד יעקב נזיד:

יב

ויבא אהרן וכל זקני ישראל. קראם בזבח ומשה שם היה כי עמו נתאכסן ולא הוצרך לקדמו:

יג

מן הבקר עד הערב. שלא היה יכול להספיק לבדו ודן כל היום ולא הפסיק ולא זז עד חשיכה:

יד

אשר הוא עושה לעם. כי דבר קשה היה עושה להם שהיו ממתינין דיניהן כל היום ופעמים לא היו יכולין לבא לפניו מפני האחרים:

טו

לדרוש אלהים. לדרוש דינין ולדון כמו עד האלהים יבא דבר שניהם ואני דן אותם ומודיע להם חוקי אלהים איך ינהגו כדין וכשורה איש נגד חבירו:

לדרוש אלהים. כמו (בראשית כ"ה) ותלך לדרוש את ה' לידע מצוותו של הק':

יח

נבול תבול. לשון חלשות כמו (ירמיה ח') והעלה נבל:

גם אתה. שלא תוכל לסבול:

גם העם הזה. שלא יוכלו לסבול שיעמדו כל היום להמתין על דינם וי"ל נבל תבול לשון עירבוב כמו (בראשית י"א) ונבלה שם שפתם שמתבלבל אתה והן שכל אחד צועק לך שמעני אדוני וזה צועק ואין את יודע למי תענה והם אינם יודעים למי ידברו:

יט

ויהי אלהים עמך. שאז תצליח במעשיך שתעשה מעשיך כהוגן וכשורה ואז יסכים הק' על ידיך ויצליחך:

מול האלהים. שיבואו לשאול לך בעת הצורך כאשר ישאל איש בדבר אלהים שהם יבואו לשאול ממך ואתה בעת הצורך תשאל להק' כמו שכת' ויקרב משה את משפטן לפני ה' וי"ל מול האלהים נגד הדיינין כמו עד האלהים יבא דבר שניהם שתעמוד כנגדם כדי שישאלו לך בעת הצורך ואתה תשיב דבריהם לפני הק' כמו שפי' ואז והזהרתה אתהם את החוקים אבל עתה אין אתה יכול להזהיר שאינם שומעים מה שאתה אומר ולא אתה מה שהם אומרים:

כא

אנשי חיל. זריזים להציל עשוק מיד עושקו וגזול מיד גוזלו:

אנשי אמת. שאינם אוהבים חפאות וחניפות ואינם סומכים רק על אמיתת הדברים:

שונאי בצע. שאינם אוהבים שוחד כי מי שיש בו מדות הללו מוציא דין אמת לאמתו:

בצע. כל בצע ממון שלא כדין או מלשון גזל הוא כמו (תהלים י') ובוצע ברך ניאץ ה' וכתיב (משלי א') כן ארחות כל בוצע בצע:

שרי אלפים. שחלק כל ישראל לאלפים והעמיד אחד מכל אלף שר על האלף והיו שרי אלפים שש מאות ואח"כ חלק העם למאות והעמיד בכל מאה שר אחד והיו שרי מאות ששת אלפים גם השש מאות שהיו שרי אלף שם עליהם שרי מאות וכן לחמשים וכן לעשרות ופעמים ששר עשר ממונה על שר אלף וכן על שר מאה וחמשים וכן כולם ובעניין אחר לא תמצא חשבון מכאן לפי מה שמנה אותם בסנהדרין:

כב

ושפטו את העם בכל עת. כל עת שיהיו צריכין למשפט יהיו מצויין להם:

ושפטו את העם. יהיו להם דיינין הרבה אבל אתה יחיד ולא תספיק לכולם הגה"ה:

והקל מעליך. לשון צווי כלו' והקל המשא שעליך:

ונשאו אלו הדיינין אתך:

כג

את הדבר הזה תעשה. שתעשה את הדבר הזה:

וצוך אלהים. שיסכים הק"ה על העצה הזאת שאמרתי לך:

ויכלת עמוד. אז תוכל לעמוד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.