מראי מקומות/שמות/יח
פסוק א[עריכה]
וישמע. בספר דברי תורה (מהדו"ק אות עא) הביא בשם רבי צבי אלימלך מדינוב, 'וישמע' ר"ת 'שמע מלחמת עמלק וקריעת ים', ורומז לדברי רש"י כאן.
וישמע. בגמרא בזבחים (קטז.) מה שמועה שמע ובא ונתגייר. ומבואר שיתרו התגייר. אמנם עיין אור החיים (במדבר י ל) שציין שנחלקו תנאים במכילתא אם נתגייר יתרו או לא.
מה שמועה שמע ובא שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. בספר מכלל יופי (כח:) הביא קושיית המפרשים איך קיבלו את יתרו, והא קי"ל ביבמות (כד:) שאין מקבלין גרים לימות המשיח ובימי דוד ושלמה, שלא יאמרו משום שולחן מלכים גייר, וא"כ במדבר שהיה להם באר ומן וענני כבוד כיצד גיירו את יתרו. ויישב ע"פ הכתוב (ישעיה יא ג) "ונהרו אליו כל הגויים", ולכאורה קשה הרי אין מקבלים גרים, וכה"ק ביד יוסף (יתרו דרוש ב קלה: ד"ה אך). וצ"ל שמשיח נאמר בו "והריחו ביראת ה'" ויוכל לדעת אם בליבו של גר לשם שמים או לא, ולכן כתוב "ונהרו אליו" 'אליו' דייקא. וה"ה אצל יתרו לא ביקש ממשה שישלח לו ג' אנשים לגיירו אלא בא בפני עצמו לפני משה כדי שיבין עם כיוונתו לשמים.
ועפ"ז ביאר דברי רש"י 'מה שמועה שמע ובא', דהיינו למה הוצרך לבוא ולא ביקש שישלחו לו ג' אנשים לגיירו. והשיב, שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, וכיון שכן ידע שלא יקבלוהו כגר אא"כ יבוא ויראה משה שאכן כוונתו לשם שמים.
בפרדס דוד (ריש פרשת יתרו) ביאר הטעם שבא רק כששמע קריעת ים סוף, ע"פ המדרש (ילקוט בשלח רמז רלד) שכשטענו מלאכי השרת לפני ה' שלא יקרע הים לבני ישראל כיון שהללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז, השיבם שעבדו באונס. והקשה היפה תואר הא בע"ז אף באונס יהרג ואל יעבור. והפרשת דרכים (דרך האתרים דרוש א ד"ה ומעתה) הוכיח מזה שקודם מתן תורה היה להם דין בן נח שאינו מצווה על קידוש השם (סנהדרין עד:).
ועפ"ז ביאר הפרד"ד שתחילה היה סבור יתרו שאין צריך להתגייר כי גם בלא גירות יוכל לקיים את התורה. אך כיון שראה קריעת ים סוף וע"כ הטעם משום שעבדו באונס ונפטרו כדין בן נח, מכך הבין שאין דינם כישראל ואינו יכול לקיים התורה בלא גירות, ולכן בא והתגייר.
פסוק ה[עריכה]
ויבא יתרו וגו'. ובגמרא בזבחים (קטז.) נחלקו תנאים אם יתרו בא לישראל אחר מתן תורה או קודם לו, ועיין (רמב"ן) שהקשה לדעת ר"א המודעי שבא אחר מתן תורה מדוע לא מצינו בכתובים בפרק זה אלא שסיפר משה ליתרו על יציאת מצרים ואילו על מתן תורה לא מוזכר שסיפר לו.
פסוק יח[עריכה]
ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה וגו'. קשה שהרי לא בא יתרו אלא מאחר שכבר שמע "אשר עשה אלקים למשה ולישראל" ככתו בריש הפרשה. וכן יש לדקדק ששם לא כתוב את "כל" אשר עשה. עיין (אור החיים) ו(כלי יקר).