נקודות הכסף/יורה דעה/קה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נקודות הכסףTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סימן ק"ה בט"ז ס"ק ג') וא"כ ק"ו לכאן כו'. ק"ו פריכה הוא דהתם העמד מקוה על חזקתו והרי שלם בפנינו אבל הכא איתרע ליה חזקת כשרות דידיה כיון דנשרה בו וכ"כ באו"ה כלל ל' דין ב' בהדיא דהכא כבר איתרע ליה חזקתיה:

(שם ס"ק ד') ורש"ל כו'. כבר השגתי בש"ך ס"ק ה' דעת מהרש"ל בזה וכתבתי שם בקצרה וכתבתי שבספרי הארכתי בזה ולפי שהוא נמשך לדעת מהרש"ל פכ"ה סי' ע"א לכן אחזור להתעורר ולהראות בראיות ברורות דכלי שני אינו מבליע בכולו דהא ודאי כ"ע מודו דעירוי אפי' נפסק הקלוח עדיף מכלי שני וכדאית' בפוסקים בכמה דוכתי ואפי' עירוי שלא נפסק הקלוח ס"ל לרשב"ם ולר"ת ושאר הרבה פוסקים דאינו מבליע יותר מכדי קליפה שהרי רשב"ם והעומדים בשטתו הביאו ראי' דעירוי ככלי שני מהך דפרק כיצד צולין דחם לתוך צונן קולף משום דתתאה גבר אלמא עירוי ככ"ש ואינו מבשל ור"ת והעומדים בשיטתו מתרצים דהך דפרק כ"צ כיון דקולף י"ל דמבשל כדי קליפה א"כ לכ"ע הך דפרק כ"צ מיירי בעירוי ממש ואפילו הכי אינו מבליע בכולו וא"כ כ"ש כלי עני ואפילו לקצת פוסקים דמתרצים הך דפ' כ"צ בנפסק הקלוח מ"מ מוכח דבנפסק הקלוח אינו מבליע רק כ"ק ופשיטא דכ"ש גרע מנפסק הקלוח א"כ מוכח מהש"ס וכל הפוסקים דעכ"פ אין כ"ש מבליע בכולו ותו דדעת הרב' פוסקי' דכ"ש אינו מבליע כלל וכמו שאבאר ולכ"ע מיהו אינו מבליע בכולו שהרי רשב"ם וכל הפוסקי' העומדי' בשטתו מפרשי' הך דפרק כ"צ בעירוי ממש וס"ל דעירוי ככ"ש א"כ מוכח דבכ"ש אפי' קליפה לא בעי דע"כ לא בעי התם בפ' כ"צ קליפה משום דאדמוקיר ליה א"א דלא בלע פורתא וכדקאמר בששה סדרים התם אבל כשעירהו לכ"ש שכבר נצטנן לא צריך תו אפי' קליפה וא"כ אפילו ר"ת והעומדים בשטתו לא אשכחן דפליגי בהא ארשב"ם דכלי שני אפי' קליפה א"צ ותו דהרי גם ר"מ מפרש הך דפרק כ"צ בעירוי ממש וס"ל תתאה גבר אלא דאדמוקיר ליה בלע ומבשל כ"ק אם כן כשעירהו לכ"ש שנצטנן כבר תו לא מבליע כלל דאל"כ לא ה"ל לש"ס למימר אדקמוקיר ליה א"א דלא בלע פורתא ע"ש. והנה התוס' והרא"ש פרק כירה וכן התוס' בזבחים פרק דם חטאת (זבחים דף צ"ה ע"ב) הזכירו מחלוקת רשב"ם ור"ת וכן הר"ן בפרק כירה ובסוף עבודת כוכבים וכן המרדכי וכן הסמ"ג לאוין ס"ה דף י"ג ע"ג סתם כסברת ר"ת וכן נרא' דעת סה"ת והגמ"יי פרק כ"ה מהל' שבת וכן דעת רא"מ בס' יראים סי' ק"ב דף ל"ח ע"א ור"מ רקנטי סימן כ"ח והאגודה פרק כירה כסברת ר"ת וכן הוא בשאר הרבה מחברי' הרי מדברי כולם נלמד דכ"ש עכ"פ אינו מבליע בכולו וגם הר"ף בהגהת תשב"ץ סי' של"ג כתב דכלי שני אינו מפליט ולא מבליע וכתב שכן עי' ר"י וכ"כ מהרי"ל בתשוב' ס"ס קע"ד דקי"ל כר"י דכ"ש אינו מבליע ואינו מפליט ואיפילו הגהת אשר"י פ' כירה שכתב דכ"ח מבליע אפילו בכ"ש פר"י מהרי"ח עכ"ל י"ל דהיינו כ"ק וכ"כ האו"ה כלל ל"ד דכ"ש אינו מבליע בכ"ח ולא בשאר דברים אפילו בכ"ק וכ"כ בסוף כלל י"ז ז"ל ומה"מ אנו מתירים ממאכל שבקערה שנפל בה שרץ אפילו היד סולדת בו ול"ד לקערה של חלב שמערין בה בשר רותח שצריך קליפה דקליח עירוי ראשון ודאי מבליע בכ"ק אבל כלי שני לא ובתשובת הגאוני' מתיר מה"ט בשם רבינו יואל בדיעבד תרנגולת שנמלגה בכ"ש במים של איסור עכ"ל וכ"כ עוד בכלל כ"ז וגם מהרש"ל גופיה כתב בתשובה סימן ס"ב דכ"ש אינו מבליע אלא כ"ק ומ"ש בספרו פכ"ה סי' ע"א הוא תמוה והארכתי בזה אף שהוא דבר פשוט לפע"ד להוציא מלב המחבר הזה שנמשך אחר דברי מהרש"ל שבספרו לא השגיח שדבריו תמוהים והם נגד כל הפוסקים וסותרים זא"ז. גם מ"ש ליישב דברי הטור במה שהקשה על הרשב"א אין רוח חכמים נוחה בפירושו. מיהו מ"ש מהרש"ל אלא דמיסתפינא להקל בכ"ר שעומד על האש מפני הירושל' כו' כתבתי בספרי דיש ליישב הירושלמי אליביה רק שמ"מ לדינא דעת כל הפוסקים דלא כוותיה ואין כאן מקום להאריך:

(הג"ה בש"ך ס"ק ה') ואפי' בעירוי שנפסק הקילוח כו'. עי' בסי' צ"ב סעיף ז' בהגה"ה ובש"ך שם וצריך לחלק ע"ש וגם מ"ש בשם מהרש"ל דכ"ש אוסר כולו עי' ממ"ש בשמו בסי' צ"ב ס"ק ל' ול"א וצ"ע (ועי' בש"ך סימן צ"ה ס"ק י"ט):

(ט"ז ס"ק י') וראיתי מתרצים כו' ואלו דברים בלתי נכוני' כו'. לא קשה מידי דהכא כיון דהאיסור מחמת עצמו א"כ מיד מפטם להכחוש והדר אזיל ומפטם להיתר וגם מה שהביא ראי' מחתיכ' שמקצתה בציר כו' לק"מ דהתם דוקא במליחה אמרי' הכי דגם הטור מודה במליחה וכמ"ש בש"ך ס"ק כ"ח בשם מהרש"ל והבית חדש דכתבו דהטור דוקא בצלי קאמר הכי אבל במליחה לא שייך פטום וכן דעת מהרש"ל והפרישה והב"ח ליישב דעת הטור וכמ"ש בש"ך ס"ק י"ט עיין שם:

(שם בט"ז ס"ק י"ג) הקשה רש"ל כו'. עי' בש"ך ס"ק י"ז דל"ק:

(שם בט"ז ס"ק כ"ב) ואני תמה על הש"ע כו'. לק"מ דלחומרא חייש דמפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב אבל הכא קאמר דס"ס אין מצטרף דאין חלב מפעפע בכולן בלא רוטב דנימא דהוי כבישול ממש ומתפשט בכולו בשוה דיכול להיות דנשאר קצת בחתיכה אחת בענין שאין בה כדי לבטל וק"ל (עי' בש"ך סוף ס"ק כ"ז וצ"ע דבסי' ע' סעיף ד' משמע אפי' האיסור מלוח וההיתר תפל אם ההיתר שמן אסור וכן פי' הגאון אמ"ו ז"ל בסי' הנ"ל ס"ק כ"ב ע"ש):


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.