נחל קדומים/שמות/לד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ח[עריכה]
וימהר משה ויקד ארצה וישתחו. אמרו במדרש למה וימהר משה מפני ששמע שאמר על שלשים ועל רבעים נתירא שמא יאמר ועל חמשים. וקשה שאמרו במדרש על שלשים ועל רבעים זו מדת רחמים משל לגחלת גדולה אם ישליכנה על איש אחד ישרף אבל אם יחלקנה לכמה ניצוצות לא תזיק וכן הקב"ה פוקד בכל דור ודור מעט. וא"כ מאחר שזו מדה טובה למה נתירא שיאמר ועל חמשים. ופירש רב אשכנזי במ"ש פרק מפנין ד' וה' קופות וכו' ופריך השתא ד' מפנין ה' מבעיא ומסיק ד' וה' כדאמרי אינשי ואפי' טובא. וא"כ כשאומר א' וב' לאו דוקא ואפי' טובא משמע. אבל אם שילש מצינו שאמר א' ב' ג'. התם ודאי מדשילש קפיד דעד ג' ותו לא. וז"ש נתירא משה שמא יאמר ועל חמשים דאז היה משלש והוי דוקא אבל עתה שאמר על שלשים ועל רבעים לאו דוקא ואפילו טובא משמע ודוק היטב:
כה[עריכה]
לא תשחט על חמץ דם זבחי. אפשר דהוה ס"ד דטלה ע"ז של מצרים ואמרו בזהר דצולין אותו על שם פסילי אלהיהם תשרפון. אמנם כתב הרב עיר וקדיש מהר"ש הלוי בן אלקבץ ז"ל בס' ברית הלוי כ"י דשוחט הפסח לשם ה' ונקרב לקדושה והאריך בחקירה זו ובישובה. והשתא הו"א הואיל דהטלה ע"ז לא אכפת אם יהיה החמץ קיים דהחמץ סט"א והטלה ע"א ושחיטת טלה היא התחלת ביעור חמץ ואח"כ יכול לבער החמץ. לז"א לא תשחט על חמץ דם זבחי דייקא דהשחיטה היא לשם ה' והוא מתקרב לקדושה גמורה וע"י הזביחה קדש ונקרא זבחי. ולהורות זה צריך לבער קודם החמץ ואח"כ זבח פסח הוא לה':
כו[עריכה]
לא תבשל. גימטריא אסור בבשול באכילה ובהנאה עם התיבות והאותיות. לקוטי גאוני קמאי בספר רבינו אפרים ז"ל:
כז[עריכה]
האלה כרתי אתך. עם ג' תיבות והכו' גימטריא תורה שבעל פה. כרתי אתך ברית שלא ישכחו ישראל תשבע"פ. לקוטי גאוני קמאי:
כט[עריכה]
ברדתו מן ההר. אפשר ברדתו גימטריא פלוני ופלונית שהכניעם על ידי הענוה שלמד יותר מן ההר הר סיני שהיה נמוך ובו בחר ה' וכל מי שהוא עניו אין יגער [השטן] שולט בו וכמ"ש הרב עיר וקדיש מהר"א הלוי ברוכים ז"ל דלכך קבע דוד המע"ה מזמור לא גבה לבי בסי' קל"א כמ"ש בכמה מקומות:
כי קרן עור פניו. אמרו במדרש דכ"י נשאר דיו בקולמוס ונתן על ראש משה רבינו ע"ה ומזה קרן פניו. ודקדק הגאון מהר"ר העשל ז"ל דההדיוט אינו יודע כמה דיו צריך ומשתייר מה שאין כן בכביכול. ופירש דאמרו רז"ל דהי"ל למשה רבינו לכתוב עניו מאד וכתב ענו בלי יו"ד ונשתייר שיעור לכתוב יו"ד. כן כתב בספר עיר דוד בשמו ז"ל וראיתי לרבינו אפרים ז"ל שכתב על כי קרן עור פניו דזהו שאמר קרנים מידו לו מידו אותיות מדיו עכ"ל. ולפי האמור אפשר לרמוז קרנים מידו לו שהוא אותיות מיוד שמכח שלא כתב יוד עניו נשתייר ודוק:
לה[עריכה]
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |