משאת המלך/שמות/לד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

משאת המלך TriangleArrow-Left.svg שמות TriangleArrow-Left.svg לד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך



רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
רבנו בחיי


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



דפים מקושרים

משאת המלך על התורה - שמות לד

כז[edit]

כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל (לד כז)

תנן בנדרים (כ"ג.) ראב"י אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו, יאמר לו כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל, ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר, ומסיק בגמ' חסורי מיחסרא והכי קתני הרוצה שיאכל אצלו חבירו כו', והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בר"ה ויאמר, כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל כו', רב הונא בר חיננא סבר למדרשיה בפירקא, א"ל רבא תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, ואת דרשת ליה בפירקא, ופי' בתוס' דתנא מסתים לה סתומי שצריך להגיה חסורי מיחסרא, וצ"ע מ"ש מכל חסורי מיחסרא שבש"ס, וכי בכולם בא התנא לסתום הדברים עד שנאמר דאין לדורשם בפירקא.

ונראה ע"פ מה ששמעתי ממו"ר הגאב"ד דפונביז' בשם הגר"א לבאר ענין חסורי מיחסרא וכו', דבפשוטו יש להבין מפני מה השמיענו התנא את ההלכה ע"י חיסורי מיחסרא ולא אמרה מפורש, וביאר שהרי אמרו בגיטין (ס':) מהכתוב כי על פי הדברים האלה וגו', דדברים שבע"פ א"א רשאי לאומרם בכתב, וכל ההיתר האידנא הוא משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, לכן לא הותר לכתוב המשנה אלא במידה המצומצמת ביותר בכדי שיהא ניתן לעמוד על ההלכה ותו לא, ולכך במקומות שניתן ללמוד ההלכה גם ע"י חיסורי מיחסרא ליכא היתרא לפרש יותר.

והנה יל"ע האם גם חילוקי המציאות שיש בהם נפק"מ להלכה כגון אומדנות בנ"א הם נמי בכלל דברים שבע"פ א"א רשאי לאומרם בכתב, הן אמת שלקבוע ולשער שבאומדנא כזאת סגי זהו תורה ממש, אבל עצם הציורים של האומדנא כשאין בהם חידוש באומדן דבריו, וכגון הך מתני' שהיא אינה אלא טצדקי לבטל הנדר, בכיוצ"ב יל"ע האם זהו נמי בכלל א"א רשאי לאומרם בכתב, וצ"ע.

ומהשתא אי נימא דאכן אי"ז בכלל דברים שבע"פ א"א רשאי וכו', א"כ על הך מתני' בצדק העירו מפני מה אמרה התנא ע"ד חסורי מיחסרא, דהא ל"ש כאן האי טעמא שצמצמה משום דברים שבע"פ וכו', אלא ע"כ שהתנא בא לסתום כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואין לדורשה בפירקא. [וע"ע מש"כ בענין דברים שבע"פ וכו' בפ' תרומה (כ"ב ט')].

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א