חזקוני/שמות/לד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


חזקוני TriangleArrow-Left.svg שמות TriangleArrow-Left.svg לד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך



רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
רבנו בחיי


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



דפים מקושרים

א[edit]

ויאמר ה׳‎ אל משה פסל לך בליל כ״‎ט באב נאמר לו.

ב[edit]

[ונצבת לי התעכב].

ג[edit]

ואיש לא יעלה עמך בראשונים כתיב עלה אל ה׳‎ אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ובאלו לא עלו שנבאשו ונתרחקו בחטאם.

ד[edit]

וישכם משה בבקר בעלות השחר של כ״‎ט באב.

ה[edit]

ויקרא בשם ה' הודיעו השם שילך בו עמו. ד״‎א הקב״‎ה קרא מה שכתוב אחריו, שכן כתיב למעלה וקראתי בשם ה׳‎ לפניך ונראים הדברים שיש טעם פסיק בין שתי ההזכרות.

ו[edit]

ה׳‎ ה' פרש״‎י קודם שיחטא ואחת היא לאחר שיחטא. פי׳‎ גבי עגל דהוא ע״‎ז שהקב״‎ה מצרף מחשבה למעשה, כתיב ביה ה׳‎ ה׳‎ אחת קודם שיחטא דהוא חייב מן ההרהור כמעשה כדכתיב גבי עבודת כוכבים למען תפוש את בני ישראל בלבם, אבל גבי מרגלים דלא מיחייבי בהרהור קודם למעשה רק לאחר מעשה כדכתיב און אם ראית בלבי לא ישמע ה', לא כתיב שם ה׳‎ אלא פעם אחת.

אל דיין ושופט כמו עד האלהים יבא דבר שניהם.

רחום מרחם על עניים ומצירים זו מדת רחמנות.

וחנון שייך אף לעשירים כמו שנאמר וצדיק חונן ונותן, יחנך בני, ויחנך.

ארך אפים לשון המתנה כמו וארכא בחיין יהיבת להון דדניאל ובלע״‎ז דישביטנ״‎ט, והלועז לונקאיר״‎ש טועה. ארך אפים אין אני ממהר ליפרע מן הרשעים אולי ישובו מעצמם ולצדיקים אני מאריך אפי ליפרע מהם ומגדיל אפי עליהם כדי לזכותם לחיי העולם הבא. ד״‎א ארך אפים לפי שכל זמן שארצה אקח נקמתי אבל בן אדם אינו ארך אפיים אלא ממהר הוא לנקום נקמתו שאם היום כאן למחר הוא בקבר.

ורב חסד כמו שמצינו מרובה מדת טובה ממדת פורעניות.

ואמת מאמת מה שאני מבטיח.

ז[edit]

נשא עון ופשע לשון משוא פנים דפורטנ״‎ט בלע״‎ז, נושא פנים לשבים.

ונקה לא ינקה לגמרי, אם לא ייטיבו מעלליהם.

פקד עון אבות שהרי משאו הכבד לאחד נוח לשנים והכבד לשנים נוח לג׳‎ שאם ילקה אדם על עונו אין העולם מתקיים, אלא הוא לוקה במקצת וזרעו לוקה במקצת והוא מדת שלש עשרה שגם היא לטובה. והא דכתיב לא יומתו אבות על בנים התם בב״‎ד של מטה והכא בב״‎ד של מעלה.

[על שלשים ועל רבעים כך דרכו של הקב״‎ה ליפרע מן האדם בדור רביעי לו, כדכתיב על שלשים ועל רבעים כלומר על השלשים מעט ועל הרבעים הכל לבערם מן העולם].

ח[edit]

וימהר משה לפי שהיה ירא שיאמר יותר על רבעים. וי״‎מ לפי שראה משה להקב״‎ה עובר והולך מלפניו והוא היה רוצה להתפלל לפניו קודם שיתכסה ממנו וכן אמרו רז״‎ל אימתי אדם שואל צרכיו מאת המלך בעוד שהמלך לפניו.

ט[edit]

אם נא מצאתי חן בעיניך ה׳‎ ילך נא ה׳‎ בקרבנו תרוייהו באל״‎ף דל״‎ת. כי עם קשה ערף הוא אתה אמרת כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה אדרבה כי על ידי כן שעם קשה ערף הוא אני מבקש שתלך אתה בקרבנו. ד״‎א כי עם קשה ערף הוא אע״‎פ ש עם קשה ערף הוא דוגמא וסלחת לעוני כי רב הוא. למה אני מבקש שתלך אתה בקרבנו וסלחת לעוננו הואיל ואין רשות למלאך לסלוח כדכתיב כי לא ישא לפשעכם והעם קשה עורף וחוטא טוב שתלך אתה ותסלח ראשון ראשון.

ונחלתנו והנחלתנו את הארץ אשר נשבעת דוגמא אלה ראשי האבות אשר ינחלו את בני ישראל שהוא כמו ינחילו.

י[edit]

הנה אנכי כרת ברית שאלך עמכם, וממה שאמרת ובמה יודע איפא כי נפלינו אני ועמך, תשובה לדבר נגד כל עמך אעשה נפלאת. ד״‎א הנה אנכי כרת ברית עמך, הוא שנאמר בסוף הענין כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל שצריכים היו ברית חדשה על ידי שהפרו ברית ראשונה והם התנאים הכתובים מתחלת שמר לך. וכמו שהזכיר בפרשת משפטים את חג המצות תשמור, ככה הזכירו כאן לפי שהוא זכר לכי בו יצאת ממצרים גם הזכיר כאן פטר רחם שגם הוא זכר ליציאת מצרים.

כי נורא הוא הוא קירון פנים שנאמר בו וייראו מגשת אליו.

יא[edit]

שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הראשונות מחלתי, אבל מהיום והלאה תשמור את אשר אנכי מצוך היום.

יז[edit]

אלהי מסכה כמו העגל, וה״‎ה לשאר עניני עבודת כוכבים. חזר בו לפי שהתיכו זהב ועשו עגל וכן משמע לשון מסכה.

יח[edit]

את חג המצות, וכל פטר רחם, וביום השביעי, וחג השבועות וחג האסיף ראשית בכורי אדמתך. כל המצות הללו אות וסימן הם שאנחנו עבדיו של הקב״‎ה שאנו באין לפניו במועד ומביאין לו דורונות להקביל פנים כדרך שעושין למלכים ולכך הזהיר מצות אלו על הברית שהיה כורת.

יט[edit]

כל פטר רחם לי למעלה כלל כל בהמה וכאן חזר ופרט באיזו בהמה נוהג דין בכורה.

כ[edit]

ופטר חמור תפדה חז״‎ק אמאי שנאו.

ולא יראו פני ריקם הזכרים הנראים שהם (ופניהם) ובניהם שלי לא יראו בלי דורון במקדשי, אך יביאו קרבנות.

ולא יראו פני ריקם פירש״‎י ולפי מדרש הברייתא מקרא יתר הוא ומופנה לג״‎ש, וכן פי׳‎ מריקם ריקם דגבי עבד כתיב לא תשלחנו ריקם.

כא[edit]

ששת ימים תעבד חזר בו בשביל בחריש ובקציר.

כב[edit]

וחג שבעת בשביל בכורי קציר חטים.

וחג האסיף בשביל תקופת השנה.

כג[edit]

שלש פעמים חזר בו בשביל ולא יחמוד איש את ארצך.

כד[edit]

כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך הואיל ועת רצון הוא ארחיב את גבולך על מה שנתתי לאברהם והוא ארץ סיחון ועוג כי לא נתתי לו רק מהירדן והלאה ולכך לא יחמד איש את ארצך זאת שהרחבתי לך, אע״‎פ שתעבור את הירדן לרגל והערים תשארנה מאין יושב, שיאמרו הרי אותם שהוחזקו כבר הורישם הקב״‎ה מפניהם כ״‎ש שלא נוכל לכבוש את ארצם מאחר שעסוקים במצותיו.

כה[edit]

לא תשחט על חמץ דם זבחי פירש״‎י אזהרה לשוחט או לזורק או לאחד מבני החבורה. כדתניא בפ׳‎ תמיד נשחט השוחט את הפסח על חמץ עובר בלא תעשה אימתי בזמן שיש לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. שנאו ע״‎י שלא הזכיר למעלה בפי׳‎ זבח חג הפסח.

ולא ילין לבקר למעלה בפרשת משפטים הזהיר על האמורים, וכאן הזהיר על הבשר עצמו.

כו[edit]

ראשית בכורי שנאו כאן בשביל שלמעלה לא פירש ארץ שבעה עממים וכאן פירשו.

לא תבשל גדי בחלב אמו לא תניחנו עד שיגמור גדולו בחלב אמו, אלא בראשית גידולו תביאנו. דוגמא ראשית בכורי אדמתך תביא וגו', פי׳‎ משעה שמתבכרת תביאנו ולא תאחר עד גמר הפירות. בשול לשון גמר כמו הבשילו אשכלותיה ענבים.

כז[edit]

על פי הדברים האלה שלא ללכת אחרי אלהים אחרים שלא לכרות ברית ליושב הארץ ושלא להתחתן בם, ולעלות לרגל ולעשות מצותי כרתי אתך ברית.

כח[edit]

ויהי שם עם ה' במ׳‎ יום שלישיים מעלות השחר של כ״‎ט באב עד עלות השחר של עשרה בתשרי. וא״‎ת מניין היה משה יודע אימת היה יום ואימת היה לילה והלא הם שוים למעלה, כדכתיב ונהורא עמיה שריה, ואומר גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה, אלא כשהקב״‎ה מלמדו תורה שבכתב יודע היה שהוא יום וכשלמדו תורה שבעל פה יודע היה שהוא לילה, ועוד כשרואה לבנה כוכבים ומזלות כורעים ומשתחוים לפני הקב״‎ה יודע היה שהוא יום, וכשרואה חמה כורעה ומשתחוה יודע היה שהוא לילה.

ויכתב על הלחת הקב״‎ה כתב, והעדות בפרשת עקב. ועוד שכתוב לעיל וכתבתי על הלוחות.

כט[edit]

ויהי ברדת משה ביום השלשי בשבת עשרה בתשרי לאחר מ׳‎ יום שלישיים.

ושני לחת העדת מה שחסר כאן הוא עשיית הארון שעשה משה פי׳‎ הכתוב בפרשת עקב, ובו היו עד אחד בניסן כשנמשח המשכן וכל כליו ונתנו בארון שעשה בצלאל.

ומשה לא ידע כי קרן עור פניו כשנתן הקב״‎ה את ידו ע״‎פ המערה שהיה בה משה כדכתיב והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך עד עברי, וכתיב ויעבור ה׳‎ על פניו, משם זכה לקרני ההוד ומה שזכה בלוחות אחרונות ולא בראשונות היינו ע״‎י שהראשונות נתנו לעין כל ברעמים וקולות ואש, ובאלו כתיב גם איש אל ירא בכל ההר וגו', ומאחר שהראשונות נתנו בקולות וברקים וענן ולפידים והללו נתנו בחשאי. אלולי קרני ההוד היה פתחון פה לאומות לומר לא נתנו לוחות אחרות ולא היו מאמינים שנתנה לו הקב״‎ה. ד״‎א לפי שרצו להעמיד להם מנהיג במקום משה הראה להם הקב״‎ה שהוא מלא מזיו שכינתו על פיו, ואין להעמיד אחר במקומו.

ל[edit]

וייראו מגשת אליו לפי פשוטו מתחלה כשראוהו וייראו מגשת אליו, כסבורים שהוא מלאך.

לא[edit]

ויקרא אליהם משה כשקראם והכירוהו לקולו אז ידעו שהוא משה.

וישבו אליו מדקאמר וישובו משמע כשראוהו בתחלה חזרו לאחוריהם.

וידבר משה אליהם ולא היו ניזוקים בעוד שהיה מדבר אליהם.

לב[edit]

את כל אשר דבר ה׳‎ אתו בהר סיני כל המצות שנאמרו במ׳‎ יום ראשונים ובמ׳‎ יום אחרונים וכל המצוות שנצטוו ישראל נאמרו מניסן שבו יצאו ישראל ממצרים עד עשרים באייר בשנה השנית, אבל התורה מגלה נתנה שלפי שהיה משה שומע המצות מפי הקב״‎ה היה כותב כל אחת ואחת במגלתה לעצמה, וכשבא ליפטר מן העולם סידר ספר תורה וקבע בו הפרשיות עד היום הזה לפי הסמוכין הראויין להם כמו שדרשו רבותינו.

לג[edit]

ויכל משה מדבר אתם וגו׳‎

לד[edit]

ובבא משה לפני ה׳‎ וגו' כשהיה הדבר נדבר עם משה או כשהיה משה עצמו מדבר עם ישראל לא היה נותן המסוה על פניו, משום והיו עיניך רואות את מוריך. ומוריך משמע מהקב״‎ה לגבי משה וממשה לגבי ישראל אבל כשלא היה עומד לפני הקב״‎ה ולא היה מדבר עם ישראל אז היה נותן המסוה, כדכתיב והשיב משה את המסוה, כדי שלא יראו תמיד קידוש קירון פניו ויהיה דומה להם שהוא חול והוא היה מזיו שכינה, ועוד שלא יזונו עיניהם מזיו שכינה.

מסוה מגזרת סותה ואין בו יסוד רק סוה. שלימא סדרא דפרשת כי תשא


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.