נחל קדומים/דברים/טז

נחל קדומים דברים טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שמור את חדש האביב. ס"ת שבת כי היו שלוחי ב"ד יוצאין בשבת. פסח לה' אלהיך ר"ת פלא כמש"ה נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים. פא למד אלף כלומר פה תלמוד אלו פה של תורה. פלא למפרע אלף דבר צוה לאלף דור רבינו אפרים ז"ל. ואפשר לרמוז כי בזכות שבת ששמרו במצרים כי משה רבינו ע"ה בחר להם יום מנוחה בשבוע ואשר אח"כ במרה קבלו השבת נתקיימם יצ"מ דמדה"ד קטרגה להחזירם למצרים כמ"ש בזהר חדש. ולכן הזכירם על השבת. ואפשר דלזה אמרינן בברכת קדוש אור השבת זכר ליציאת מצרים. א"נ אפשר דרמז כי יום טוב נקרא שבת ועל זה נאמר וספרתם לכם ממחרת השבת לאפוקי הצדוקים. ויש לרמוז כי ס"ת ועשית פסח לה' אלהיך. הוא תחכה. כלומר דביציאת מצרים היתה הכנה לגאולה העתידה ב"ב כמ"ש בזהר הקדוש וזה הרמז כי מהפסח שהוא מועד יצ"מ מזה תחכה לגאולה האחרונה בעה"י:

ג

למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. פירוש מלבד היציאה עצמה היא נפלאת זכור נא אותו היום שהיה ארוך ל"ו שעות כמשז"ל ולהכי דייק לומר יום צאתך:

יד

ושמחת בחגך. פירוש בעבור חגך שתכוין שהשמחה היא לכבוד ה' שציונו לשמוח בחג ולא להנאת גופך:

יח

שפטים ושוטרים תתן לך וגו'. פירש רבינו מהרח"ו ז"ל דיש לאדם כמה שערים שער הראות שער השמע שער הריח שער הדבור שער המשוש וצריך שיעשה אדם בעצמו דיין על כל עניניו ויפקח עיניו וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך לשון יחיד ולכל אדם מישראל דבר וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך שכל אדם יגדור גדר בכל שעריו כגון שלא יביט בעריות ולא ישמע דברים האסורים ולא יריח ריח ערוה וע"ז ולא ידבר דיבור אסור ולא ילך לעבירה ולא יגע לערוה ולזה אמר לשון יחיד תתן לך בכל שעריך. ואז נאמר עליו פתחו שערים מדה כנגד מדה ויזכה שיפתחו לו שערים של י"ש עולמות. ומכאן לרקיע כמה מקטרגים וכמה מלאכי חבלה. והז' רקיעים כמה שערים לכל רקיע וכמה שומרין וכשתעלה הנשמה אם זכאה פותחין ואם לאו דוחין אותה ונועלים השערים בפניה ומי שישכיל יתקן בחייו ויפתחו לו שערים עליונים עד כאן דברי מהרח"ו ז"ל. ואחר זמן ראיתי שכן כתב הרב של"ה במוסריו ע"ש. ואפשר לסיים הכתוב לפי דרכו ז"ל שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כמ"ש הרב ז"ל לשבטיך הם היסורים כמ"ש בשוחר טוב ע"פ שבטך ומשענתך המה ינחמוני שבטך אלו יסורים וצריך להתישב ולדון על היסורים למה באו. וז"ש שופטים וכו' לשבטיך אלו יסורים אשר ה' אלהיך נותן לך שזו מדת רחמיו כאשר ייסר איש את בנו להעיר לב נרדם לשוב בתשובה. ושפטו את העם הם אבריו כמ"ש פ"ג דנדרים עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו האברים. וישים שופטים השכל הטוב והישר ונשמת שדי ושפטו את העם הם אבריו. משפט צדק אם חטאו. ליסרם ולסגפם. לא תטה משפט לא תבקש סניגרון כי הגם שאין אדם רואה חובה לעצמו אם יסתכל היטב בעיון ישר ודין האמת לא תכיר פנים לא תלך אחר מראית העין כטענת נחש הקדמוני ותאוה לעינים ולא תקח שחד דזמנין עושה עבירה ומצליח וזה שחד סט"א. ולפי האמת הוא לזמן מועט ובחון לשון הזהב דאמור רבנן שעה משחקת לו שעה דייקא כלומר זמן מועט כי השחד יעור עיני חכמים כמה גדולים מאד טעו ביצרם הרע ונתעוררו. ויסלף דברי צדיקים שמעוות בעיניו דברי חכמים ונראה לו שהם מקולקלים. צדק צדק תורה שבכתב ושבע"פ תרדוף למען תחיה דרשעים בחייהם קרויים מתים וירשת את הארץ החיים:

ושפטו את העם משפט צדק. אמרו פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז) רשבג"א לשבטיך ושפטו מצוה בשבט לדין שבטו. וכן אמרו בירוש' פ"ק דמכות משם ר' דוסתאי בר ינאי. וראיתי להרב קרבן העדה בתוספותיו שהקשה מדאמרינן ביומא אמר רבא לא משכחת לה צורבא מרבנן דמורה אלא דאתי מלוי או מיששכר ומסיק דלית מסיק שמעתא אליבא דהלכתא אלא מהני וא"כ איך אפשר למנות דיינים משאר שבטים והוא תירץ דגם שאמו מהני שבטים סגי עש"ב. ולק"מ דלא אמרה רבא אלא ביחיד אבל כשהם ב"ד גם משאר שבטים מהני כי ברבים היו. וכן כתב הרב יפה תואר פרשת ויחי על פסוק חכלילי שאמרו שם דרובן של סנהדרין משבט יהודה דההיא דיומא ביחיד היא אבל רבים הדיינים מכונים לאמת ע"ש. וזה רמוז בפרשה לשבטיך דמצוה על כל שבט שידונו כל שבט לשבטו. וכי תימא דדוקא לוי ויששכר מורי הוראות לז"א ושפטו דכשהם רבים כל השבטים שוו בשעוריהן לדון דין אמת וז"ש משפט צדק ועמ"ש בר"ד בס"ד:

יט

לא תקח שחד. דורשי רשומות אמרו דאחר אותיות שחד האותיות אשר תבאנה הם תטה. שם רמז דאחר שחד יבא תטה עכ"ד. ואני בעניי אומר עוד שהאותיות קודם שחד הם אותיות רגז וגם הם אותיות גזר כי ע"י השחד יש ח"ו רוגז ואח"ז גזר ר"ל:

כ

צדק צדק תרדוף וגו'. פירש הרב מהר"ש פרימו ז"ל במאי דאמרינן פ"ק דר"ה האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או בשביל שאזכה לחיי העה"ב הרי זה צדיק גמור והקשו התוס' דהתנן אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס וכו' ופריק לה הרב הנזכר דההיא במצות עצמן כמות שהן אבל הכא מיירי כשכבר יצא ידי חובתו ממצות צדקה. ועתה סו"לע סלע זו נוסף על חיובו ובזה התוספת שרי לעשותו ע"מ לקבל פרס בעבור חיי בנו או שיזכה לעה"ב. ואסמכיה בהאי קרא צדק צדק תרדוף הכפל לומר דאם כבר יצא י"ח ועתה מוסיף וז"ש צדק צדק שם רמז בכפל לומר דיצא י"ח ומוסיף והיינו דקאמר צדק צדק ב"פ אז יכול לעשות למען תחיה שאתה מוסיף בכוונה זו ע"מ שתחיה וירשת את הארץ שתזכה לעוה"ב והוי ממש כמ"ש ע"מ שיחיה בני או שאזכה לחיי העה"ב ודפח"ח. א"נ אפשר במ"ש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות ופריך דהאמר נעשו כשגגות ופריק כאן מאהבה כאן מיראה דכשהוא מאהבה נעשית כזכיות ומפיק לה מדכתיב חיה יחיה. וצדק כינוי לתשובה כמו שדרשו רז"ל על פסוק נוראות בצדק תעננו. וזה רמז צדק צדק תדדוף עשה תשובה מיראה ומאהבה וזהו הכפל למען תחיה שזדונות נעשות לו כזכיות כמ"ש חיה יחיה. ובזה מרויח שגדול שכרו כי הצדיק מקיים המצות כסדרן והלכתן אמנם בעל תשובה יש לו שס"ה עשין יותר כי העוונות נעשו כזכיות וז"ש וירשת את הארץ ארץ החיים אשר ה"א נותן לך דייקא משא"כ לצדיקים דאתה יש לך מצוות נוספות כי כל העבירות חשובות כזכיות. ועוד אפשר לרמוז במ"ש רבינו אפרים ז"ל ושביה בצדקה כלומר הגם ששב אדם מעבירות שבידו צריך לתת צדקה כמ"ש אגרא דתעניתא צדקתא עכ"ל וכבר כתבנו דתשובה נקראת צדק וז"ש צדק תשובה צדק צדקה תרדוף למען תחיה וכתב רבינו אפרים ז"ל וירשת אותיות ותשרי שיתן צדקה כדי שיחתום לחיים עכ"ד. ואפשד דכי מפקת תרי יומי דריש שתא ויומא דשבתא וצומא רבתא פשו מיומי תיובתא שיתא ואיתא אסמכתא וירשת ו' תשרי דבשיתא יומי בעי למיהב צדקתא. ועוד רמז במשז"ל גדולה צדקה שמקרבת הגאולה וז"ש צדק צדק תרדוף למע"ן גימטריא קץ כי לבעבור הצדקה יבא קץ הגאולה תחיה וירשת את הארץ ויחזיר עטרה ליושנה:

כב

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.