תולדות יצחק/דברים/טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק דברים טז

ז

ופנית בבקר והלכת לאוהליך הטעם שהזכיר זה בפסח יותר מבשאר המועדים בעבור שאפילו האחרון שבארץ ישראל יוכל להגיע לביתו ולחזור פעם שנית לחג שבועות שהרי אין פנאי ללכת לבית המקדש שני פעמים מפסח עד עצרת אלא אם הוא נוסע משם לבוקרו של חג המצות אחר שאכל שם פסחו ועמד י"ט ראשון ילון שם ולבקר שהוא חול ילך ועם זה יספיק לו זמן להגיע לביתו ולחזור לחג שבועות כיצד ארץ ישראל ארבע מאות פרסה באורך ורחבה כן ובית המקדש באמצע וא"כ ר' פרסה הוא המהלך ליותר רחוק שבארץ ישראל ובעשרים יום יהיה אדם הולך ר' פרסה לחשבון עשרה פרסה בכל יום ומפסח עד עצרת מ"ט יום חסר מהם ח' שבתות ויום אחרון של י"ט נשארו מ' יום ולז"א ופנית בבקר והלכת לאוהליך פי' בעשרים יום ובעשרים יום הנשארים תחזור:

י

מסת נדבת ידך אשר תתן לא אמר זה בפסח וסוכות אלא בחג שבועות שפסח וסוכות הרבה ימים וידוע שצריך לתת צדקה אבל שבועות שהוא יום אחד יעלה על הדעת שאין צריך:

יד

ושמחת בחגך והיית אך שמח ושמחת לפני ה' במדרש למה לא הזכירה תורה שמחה בפסח והזכיר שמחה בעצרת ובסוכות ג' שמחות לפי ששנינו בארבעה פרקים העולם נדון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון בחג נדונין על המים ומפני שפסח יום הדין וכל הדינין עתידין לעשות לא נזכר שמחה כלל אבל בעצרת שכבר עבר דין אחד של פסח נכתב בו שמחה אחת ובחג שעברו שלשה דינין פסח עצרת ראש השנה לכך נכתב בו ג' שמחות:

יח

שופטים ושוטרים תתן לך בזאת הפרשה יש ספקות:
הספק הא' למה האריך כ"כ בענין עוות הדין יספיק שיאמר לא תטה משפט שבזה נכלל לא תכיר פנים ולא תקח שוחד צדק צדק תרדוף:
הספק הב' למה אמר ושפטו לשון נסתר היה ראוי שיאמר שפטו את העם משפט צדק כמו שאמר לנוכח לא תטה משפט לא תכיר פנים לא תקח שוחד צדק צדק תרדוף:
הספק הג' למה אמר ושפטו לשון רבים ואח"כ לשון יחיד לא תטה משפט לא תכיר פנים לא תקח שוחד:
הספק הד' למה כפל צדק צדק תרדוף היה ראוי שיאמר צדק תרדוף:
הספק הה' למה נתן סבה ללאו דלא תקח שוחד כי השוחד יעור שאין דרך התורה לתת טעם למצות:
הספק הו' מה הכוונה במ"ש כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים:
הספק הז' מה קישור יש מצות השופטים עם לא תטע לך אשרה ולא תקים לך מצבה לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום:
הספק הח' מדוע במצבה אמר לשון שנאה ובשור ושה לשון תועבה ובאשרה לא אמר לא זה ולא אותו:
הספק הט' הוא דגרסינן באלה הדברים רבה שופטים ושוטרי' א"ר אחא בוא וראה ו' מעלות לכסאו של שלמה שנאמר שש מעלות לכסא ובפרשה הזאת כתובים ו' פעמים לא תעשה ואלו הן לא תטה משפט לא תכיר פנים לא תקח שוחד לא תטע לך אשרה לא תקים לך מצבה לא תזבח לה' אלהיך והיה הכרוז עומד לפני כסאו של שלמה כיון שהיה עולה במעלה הראשונה היה הכרוז אומר לא תטה משפט מעלה שניה היה הכרוז אומר לא תכיר פנים ג' אומר לא תקח שוחד ד' אומר לא תטע לך אשרה ה' לא תקים לך מצבה ו' לא תזבח לה' אלהיך עד כאן ועל זה המאמר קשה לי מאד מה קישור יש בין עליית שלמה בכסאו ללא תטע לך אשרה וכי היה נוטע שלמה אילנות במקדש שהיו מזהירים לו לא תטע לך אשרה וכן לא תקים לך מצבה וכי היה בונה מזבחות אז וכן לא תזבח לה' אלהיך וכי היה שע"ה עולה בכסאו להקריב קרבנות:
התשובה אלו הפסוקים בכלל אזהרה לג' כתות א' דיבר בממני הדיינים ב' בדיינים עצמם ג' בבעלי דינין שופטים ושוטרים תתן לך מצוה לממני הדייני' ואמר שימנו דיינים הגונים חכמים וצדיקים לפי שישפטו את העם משפט צדק ולכן אמר ושפטו לשון רבים ודיבר שלא לנוכח והיא מצות עשה לממני הדיינים שני בדיינים עצמן ג' לאוין לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד ומה שהוצרכו ג' לאוין בדיינים הטעם לא תטה משפט בשעת פסק דין לא תכיר פנים בשעת הטענות לא יעזור לאחד לחבר דבריו ולהמתיקן לא תקח שוחד מורכב משניהם קודם הטענות וקודם פסק דין בזה האופן לא תקח שוחד קודם הטענות לעוזרו לטעון ולקודם פסק דין ואחר הטענות לשיזכנו בדין ונתן טעם לשניהם לראשונה שהוא קודם הטענות כי השוחד יעור עיני חכמים הדיינים אם קודם פסק דין ויסלף דברי צדיקים הם ג"כ הדיינים לפי שהדיינים צריך שיהו חכמים וצדיקים וא"ת פשיטא שלא יקח שוחד אחר שאמר לא תטה משפט לכן פרש"י שהשוחד שהזכיר בכאן אינו להטות הדין אלא לשפוט אמת והיית אומר אחר שהוא לשפוט אמת למה אסרו הקב"ה לזה הוצרך לומר אע"פ שיהיה לשפוט אמת יטה הדין לפי שאחר שדעתו קרובה יחשוב הדיין שהדין עמו וזהו יעור עיני חכמים ולפי שהטענות צריך חכמה שראובן יהיה הדין עמו ובשביל הטענות יעות דינו לז"א יעור עיני הדיינים החכמים שיעזרו לטעון לבעל דין בחכמה בחשבו הדיין שהדין עמו ובשעת הפסק הדין נופל לשון צדיקים:

כ

צדק צדק תרדוף הוא לבעלי דינים כאז"ל הלך אחר ב"ד יפה ולז"א צדק צדק שתי פעמים אחד לטוען ואחד לנטען ולפי זה הפי' אין הפסוקים כפולים וכולם לצורך גדול ולז"א ושפטו לשון רבים והוא שלא לנוכח לפי שעניינו בממני הדיינים ולפי שהתחיל שופטים לשון רבים נופל בו ושפטו ולזה הפי' נטו חז"ל ובזה שפירשתי הכל מסודר ומתוקן. וראוי לתת קישור לג' לאוין שהזכיר סמוך לדיינים אשרה ומצבה ומום ולזה נשיב קודם לספק הח' מדוע במצבה הזכיר לשון שנאה ובלא תזבח לשון תועבה ובאשרה לא זה ולא אותו ונראה שהם ג' טעמים נבדלים זה מזה מצבה היתה אהובה קודם ועכשיו שנאה לא תזבח שור ושה אשר יהיה בו מום לעולם היה שנוי כי תועבת ה' אלהיך הוא אשרה וכל עץ אין לו לא זה ולא אותו שהנה אילן אינו תועבה וג"כ לא היה אהוב קודם ועכשיו שנאו אלא לפי שהוא אצל אחר והוא המזבח שיבואו לטעות בו שכמו שקודם זה היה אילן נטוע אצל מזבח ע"ז אם יהיו נוטעים אותו אצל מזבח ה' יבואו לטעות לעבוד ע"ז וכיוצא באלו הג' לאוין יש בדיינים לא תטה משפט הוא עצמו תועבה להטות משפט גבר נגד פני עליון לא תכיר פנים הוא שהיה הדיין אוהב לטוען במשל ועכשיו ראוי שישים אותו בלבו כאילו הוא שונאו לפי שיהיו שוים בלבו טוען ונטען לא תקח שוחד הוא עצמו אינו תועבה מצד עצמו שלשפוט צדק לקחו ולא היה אהוב ועכשיו שנאו ואינו רע שלשפוט צדק לקחו אבל ימשך ממנו רע כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים הנה קישור יפה בין אלו הג' לאוין לדיינים והותרו כל הספקות ולזה היה הכרוז אומר אלו הג' עם השלשה שכולם דומים זה לזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.