רבינו בחיי/דברים/טז

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

רבינו בחיי דברים טז

פתיחה

דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום (משלי ג, יז)

שלמה המלך הודיענו בפסוק זה כי יסוד התורה ועיקרה שלום, וכן מצינו עיקר בריאתו של עולם שהוא השלום, ולכך דרשו רז"ל כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו, שנאמר וכל צבאם. וידוע כי השמים נבראו תחלה ונקראו שמים לפי שהם אש ומים, והנה הם שני הפכים לא יתכן זווגם והתחברותם כי אם על ידי השלום, הוא שכתוב עושה שלום במרומיו. הב"ה נקרא שלום שנאמר ויקרא לו ה' שלום. וכתיב שיר השירים אשר לשלמה. מלך שהשלום שלו בחר בישראל יותר משבעים אומות וקראן שולמית. וזהו שדרשו רז"ל שובי שובי השולמית (שה"ש ז'). אומה ששלום העולמי' דר בתוכה ונתן להם התורה שכלה שלום שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. כל מצותיה של תורה הן שלום לגוף ולנפש, שלום לגוף הוא שכתוב ויאמר אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו וגו'. שלום לנפש כי מצד קיום המצות תשוב הנפש טהורה לשרשה כענין שכתוב תורת ה' תמימה משיבת נפש. ותהיה מדת השלום שואבת אותה, ומזה דרשו רז"ל בכתובים, כשהרשעים נפטרין מן העולם מלאכי השרת יוצאין לקראתן ואומרים להם אין שלום אמר ה' לרשעים. וגדולה מדת השלום שכל המדות נחתמות בשלום והשלום חתימת הכל, ולכך תקנו לנו רז"ל שתהא התפלה חותמת בשלום: המברך את עמו ישראל בשלום. וכן דרשו במסכה סוכה דהקב"ה שלום היא שנאמר ה' יברך את עמו ישראל בשלום. ונראה לומר שיצא להם לרבותינו ז"ל לחתום התפלה בשלום מפרשת הקרבנות, שהרי תפלות כנגד תמידין תקנום. והתורה בסדור הפרשיות של הקרבנות חתמה לנו בקרבן שלמים, הוא שכתוב זאת התורה לעולם למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים. ודרשו רז"ל למה נקרא שמן שלמים, שמטילין שלום בעולם. וכן מצינו שלמה ע"ה שחתם שיר השירים בשלום הוא שאמר אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. וכן בקהלת עתים שבו חתומים בשלום שנאמר עת מלחמה ועת שלום. ודרשו רז"ל אף בשעת מלחמה צריכין שלום שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום. ואין צריך לומר העולם השפל שאפילו העליונים צריכין שלום שנאמר המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. וכך דרשו ז"ל המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל והקב"ה עושה שלום ביניהם. והלא דברים קל וחומר ומה במקום שאין איבה ותחרות צריכין שלום במקום שיש איבה ותחרות לא כן שכן. והענין כי לשון עושה שלום במרומיו הוא כולל שלום השמים בעצמם הנבראים והמיוסדים מאש ומים וכולל גם כן המלאכים שבמרומיו שעליהם רמז המשל ופחד, וקרא למיכאל המשל מפני שהוא השר הגדול הממונה והמושל לבקש רחמים על ישראל. ואין צריך לומר החיים שאפילו המתים צריכין שלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום. מדת השלום ניתנה לאהרן ועמה זכה להיות לו החיים והשלום, וזכה זרעו לכהונת עולם לברך את ישראל שנאמר וישם לך שלום. הא למדת שהשלום קיום העולם.

יח

וכשם שהשלום קיום העולם כן המשפט קיום השלום שאלמלא המשפט היו הבריות גוזלין וחומסין והורגין זה את זה ולא היה העולם מתקיים וע"י המשפט הוא מתקיים, שכן דרשו רז"ל על ג' דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. לפי שהשופטים מעמידים השלום שכל העולם כלו תלוי עליו, ועל כן נצטוינו מן התורה למנות בית דין בכל שער ושער, וזהו שכתוב: שופטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק.

נסמכה פרשת שופטים לפרשת רגלים להודיענו שאע"פ שישראל עולין לרגל שלש פעמים בשנה ושם ימצאו הכהנים הלוים ומורי התורה, והן יכולין לשאול מהם התורה והמצות ואיך יתנהגו בהם והם יתירו להם כל ספקותיהם, אעפ"כ מצוה מוטלת עליהם למנות שופטים בכל עיר ועיר. ושופטים הם החכמים יודעי דת ודין שנותנין את הדין, ושוטרים הם המכריחים את הדין, אלו בעלי מקל ורצועה הסובבים בעיר ומשוטטים בחוצותיה לתקן כל מעוות ולצדק המדות והמשקלות וכל זה על פי השופטים ומצותם.

ודע כי השופטים על ג' חלקים: יש שופטים של ע"א ויש שופטים של כ"ג ובית דין של ג'. בית דין של שלשה מתקנת חכמים הם שמעמידין אותן בעיר שאין בה ק"כ ישראלים. ואמרו רז"ל אין בית דין פחות משלשה. כדי שיהא בו רוב ומיעוט אם יחלוק אחד מהם, וסמכו זה מהכתוב שהזכיר ג' פעמים אלהי' (שמות כ"ב): ונקרב בעל הבית אל האלהי'. עד האלהי'. אשר ירשיעון אלהי'. ואף על פי שהיחיד יכול לדון מן התורה שנאמר בצדק תשפוט עמיתך, תקנת חכמים היא עד שיהיו שלשה, ובית דין אלו בדיני ממונות, ושנים שדנו אין דיניהם דין. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד. אבל אם קבלוהו בעלי הדין עליהם כשלשה הרי זה מותר. ודרשו עוד: א"ר יהודה בן פזי אפילו הב"ה אינו דן יחידי שנאמר וכל צבא השמים עומדי' עליו וגו' (מלכים א' כ"ב). אלו מימינין לזכות ואלו משמאילין לחובה. ואע"פ שאינו דן יחידי חותם יחידי שנאמר אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת (דניאל י). בית דין של כ"ג הם מן התורה והם הנקראים סנהדרין קטנה, ומעמידין אותן בכל עיר ועיר שיש בה ק"כ אנשים מישראל או יותר, ויושבת בשער העיר שנאמר והציגו בשער משפט (עמוס ה). והן דנין דיני נפשות, ואין דנין דיני נפשות מפחות מכ"ג ממה שכתוב ושפטו העדה והצילו העדה (במדבר לה). ודרשו רז"ל עדה שופטת עדה מצלת, עשרה מחייבין ועשרה מזכין ומוסיפין עוד שלשה כדי שיהא בית דין שקול ויהיה בו אחרי רבים להטות. בית דין של ע"א הם מן התורה והם הנקראין סנהדרי גדולה, והם שהיו קבועין במקדש ונקראין בית דין הגדול שבירושלים, וזה ממה שכתוב אספה לי שבעים איש מזקני ישראל (במדבר יא). ועם משה שהיה על גביהם שנאמר והתיצבו שם עמך הרי ע"א. גדול שבחכמה שבכל ע"א מושיבין אותו אלוף לראש הוא ראש הישיבה, ונקרא נשיא אצל רז"ל והוא היה במקומו של משה, ואב בית דין היה שני לו והיה יושב לימינו, וכל שאר הסנהדרים יושבים לפני שניהם כל אחד כפי מעלתו זה אצל זה, והיו יושבים כבחצי גורן עגולה כדי שיהיה הנשיא עם אב בית דין היושב לימינו רואין את כלן.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.