הרחב דבר/דברים/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הרחב דבר TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


והוא כמש״כ התוס׳ זבחים דע״א ב׳ דמש״ה רשאין לאפות תרומה חמץ סמוך לפסח ואע״ג שממעטין באכילתו. הוא משום דחמץ עדיף ממצה ואית בי׳ משום למשחה לגדולה. וכ״כ התוס׳ בבכורות דכ״ז במה שהקשו אמאי לא נמצא באכילת תרומה משום למשחה ויישבו דבלחם לא שייך למשחה. והוא תמוה לכאורה מסוגיא מפורשת בסוטה פ״א דלהכי נאכל שירי מנחות עם דבש משום למשחה. אלא צ״ל כונת התוס׳ דבחמץ לא בעינן יותר ושאני שירי מנחות שאינו נאכל אלא מצה שהוא לחם עוני:


וראוי לדעת שהי׳ במשמע מלשון פרש״י שם שהרי אינו חלוק משלפניו כו׳ דהאי דיש השלמה בפסח כל שבעה הוא מצד הסברא משום שאינו חלוק משלפניו. ואאל״כ דא״כ הכי מיבעי מה עצרת בתשלומין. ותו דלהלן די״ז א׳ פרש״י בד״ה מה חג המצות יש לה תשלומין כל ז׳. כדרבינן קראי בפ״ק בחה״ס וה״ה לחג המצות שהרי אף הוא ז׳ ימים. הרי דלא מצד הסברא למדנו אלא ודאי בלי שום קרא לא למדנו תשלומין לראשון ורק משום דכתיב ביום השביעי עצרת. אלא משום דלכאורה ק׳ מי יאמר שהוא לתשלומין דראשון ולא מצוה בפ״ע. ע״ז יישב רש״י דזה א״א שהרי חד רגל הוא. אלא אינו רק לתשלומין וה״ה עצרת דשמיני אינו מצות קרבן בפ״ע אלא לתשלומין. והא דפרש״י בדי״ז דחה״מ נ״ל מחה״ס היינו משום שלא ידענו ממקרא דעצרת אלא דשביעי משלים חובת הראשון ומנ״ל דכל שבעה משלימין מש״ה פרש״י דנ״ל מחה״ס דכתיב שבעה ימים:



עוד יש לשום לב על סמיכות אזהרה לפ׳ דינין. ובמדרש אי׳ שגם בכסא שלמה המלך היו כתובין שלש אזהרות הכתובין כאן על מעלות לכסא משפט. ולפי הנראה אינם ענין למשפט. אבל חז״ל בסנהדרין ד״ו למדו מכאן כל המעמיד דיין ע״ה כאלו העמיד אשרה. ואצל ת״ח הוי כאלו נטע אשרה אצל מזבח. והרמב״ם בהל׳ סנהדרין פ״ג ה״ח הוסיף דבר וכ׳ ועוד אמרו כל המעמיד בישראל דיין שאינו הגון כאלו הקים מצבה כו׳. ובמקום ת״ח כאלו נטע אשרה . ומסתמא כך היה לפניו נוס׳ בגמרא. וביארנו בשאלתות הנוספות לפ׳ משפטים ע״פ דברי גאון ז״ל דיש נ״מ לדין דבמקום שאין ת״ח אין אסור להעמיד דיין ע״ה אם אין לפנינו דיין ע״פ התורה ואם א״א להשיג אזי אפי׳ ערכאות שבסוריא שדנים עפ״י דעת ב״א כשר. וא״כ ה״ז כמו דין מצבה שפעם היא כשרה היינו בימי האבות שהיתה אהובה. פעם היא אסורה היינו משעה שנהייתה שנואה כמש״כ במקרא הסמוך בהע״ד. משא״כ במקום שיש ת״ח אלא שהוא אינו דיין ע״פ איזו סיבה אסור להעמיד דיין ע״ה אפי׳ א׳׳א להשיג דיין ע״פ התורה והרי זה כמו איסור אשרה לע״ז דלעולם אסור להעמיד. וע״ע מש״כ בפ׳ יתרו במקרא ואתה תחזה. ולפי זה נסמכו יפה שתי אזהרות הללו לכאן. וגם לשון המקרא שאנו עומדים בו מתפרש יפה דאסור להעמיד אשרה כל עץ אצל מזבח וגו׳ והיינו דיין ע״ה אצל ת״ח דהוי כאשרה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.