משאת המלך/בראשית/לא
ו[עריכה]
ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי והחליף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלקים להרע עמדי (לא ו)
הנה אמר יעקב לרחל וללאה שהחיל שעשה ניתן לו מהשי"ת חלף עבודתו, לפי שלבן התל בו והחליף את משכורתו, לפיכך לא נתנו השי"ת להרע לו והשלים לו משכורתו, אולם תשובת רחל ולאה היתה (שם ט"ו) הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו, כי כל העשר אשר הציל אלקים מאבינו לנו הוא ולבנינו וגו', והרי שכל העשר היה תמורת מכירתן שלא כדין ולא משום משכורתו כמאמר יעקב.
ונראה דהנה יעקב קבע את שכרו תחילה בנקודים וטלואים, ועשה לזה יעקב תחבולה ע"י הצבת המקלות, שפצל בהן פצלות ועי"ז ילדו הצאן נקודים וטלואים, אמנם להלן חזינן שלא מכח התחבולה ילדו לו הצאן אלא ע"י נס, וכש"נ (י"ב) שא נא עיניך וראה כל העתודים וגו', וצ"ב [ועמש"כ בזה לעיל].
וצ"ל דרק בתחילה כשקבע שכרו גם בנקודים וגם בטלואים לזה שפיר מהני הפצלות, אולם לבן התל בו והחליף את משכורתו, וכש"נ (שם ח) אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים, ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים, והיינו דמאז ואילך לא קבע לו אלא מין אחד לשכרו או נקודים או עקודים וכו', ולזה כבר לא אהני הפצלות לפי שאין בהן לקבוע אם דוקא עקדים או דוקא נקודים, ואכן מאז היה נצרך כבר לנס ע"י שהביאו המלאכים הזכרים והעלום על הצאן.
גם נראה דמה שעשה יעקב ע"י תחבולה דהמקלות, לא עשה כן אלא לגבות את המגיע לנשיו על שנמכרו ע"י לבן, אבל מצד משכורתו יתכן שיש בזה משום הערמה, אבל מה שקבל מהשי"ת ע"י המלאכים זה באמת היה חלף משכורתו, וכמבואר בכתוב ולא נתנו אלקים וגו' ואשא עיני וארא וגו'. ומעתה אין סתירה בין דברי יעקב לדברי רחל ולאה, שדברי יעקב קאי על מה שקיבל ע"י המלאכים, ואילו דברי רחל ולאה קאי על מה שקיבל ע"י המקלות.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א