רד"ק/בראשית/לא

רד"ק ‏ בראשית לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישמע את דברי בני לבן לאמר, איש לאחיו היה אומר אלה הדברים וכן היו אומרים לאביהם לפני בניו של יעקב:

ב

וירא את פני לבן, בפניו הכיר כי איננו עמו בלבו כתמול שלשום כי ראה פניו זועפים, ובעודנו חושב במה שהיה שומע ורואה בא אליו דבר אלהים בחלום:

ג

ויאמר ה', כי המלאך נקרא בשם אדניו ואמר דברי שליחותו בלשון אדניו כאילו הוא מדבר:

ד

וישלח, השדה אל צאנו, שיבאו אליו אל השדה במקום שהיה רועה שם צאנו:

ה

ואלהי אבי היה עמדי, הוא שונא אותי מקנאתו כי רכושי רב, ולא משלו אלא כי אלהי אבי היה עמדי והצליח דרכי:

ו

ואתנה ידעתן, אני עבדתיהו באמונה, והיה הולך עמי בעקפון.

בכל כחי, כמו שאמר, הייתי ביום אכלני חרב וגו':

ז

ואביכן התל בי, בא השורש הזה מבנין הדגוש והוא קל, ובא דגש ויהתל בהם אליהו (מלכים י"ח).

עשרת מנים, פעמים, ואמר עשרת לפי שהוא סוף אחדים וראש העשיריות, לפיכך בא לשון רבוי המספר בזה השם בסתם, ור"ל פעמים רבות, וכן ואפו עשר נשים (ויקרא כ"ו) והדומים להם. ואאז"ל פירש עשרת דווקא, כי שש שנים עבד בצאנו, שנה הראשונה ראה בלידה כי היה חלקו של יעקב רב, והחליף משכורתו, ומכאן ואילך בכל שנה ושנה שני פעמים, כי שני פעמים יולדות הצאן בכל שנה הרי בד' שנים ח' פעמים, ובראשונה פעם אחת ובאחרונה פעם אחת הרי עשרה:

ח

כל הצאן, רוב הצאן, כמו וכל הארץ באו מצרימה (מ"א נ"ז) והדומים לו:

ט

ויצל, ענין הסרה ושלילה, לפי שהוא גוזל אותי ומחליף משכורתי לפיכך היה מאת האל והיו יולדות רוב הצאן כמשכורתי, וכן הראני האל בחלום להודיעני כי מאתו נהיה הדבר הזה ולא דרך מקרה, כי האל משגיח ביריאיו להצילם מיד עושקיהם ולהטיב להם:

י

העתודים, הם התיישים.

וברדים, זכרו במקום טלאים. ואמר ברודים כי לבנותם היה כמו הברד:

יג

אנכי האל בית אל . חסר הנסמך, ר"ל האל אל בית אל, כמו הארון הברית (יהושע ג'), וענין אל בית אל, ר"ל שנגליתי לך בבית אל.

אשר נדרת לי, כבר כתבתי כי המלאך ידבר בלשון אדניו כאלו הוא מדבר, כי יעקב לא נדר למלאך אלא לאל:

יד

ותען רחל ולאה, כמו ויבא משה ואהרן (שמות י') ורחל היתה ראשונה למענה כי היתה אוהבת את יעקב מאד כמו שהוא היה אוהב אותה:

טו

גם אכל את כספינו, כספינו הראוי לתת לנו להנשא לבעל. ומה שאמרו ויאכל גם אכול אכילה אחר אכילה, כי אכל מה שראוי לתת לנו ואכל משכורתך ויגיעך שהיה לנו ולבנינו:

יז

ויקם וישא, נשאם והרכיבם על הגמלים:

יח

וינהג את כל מקנהו מקנה קנינו, מה שזכר תחלה הוא מקנה מרעיתו וזהו מקנה שקנה, ומקנה סמוך כי הוא נקוד בצרי:

יט

ולבן הלך לגזז את צאנו, והיה המקום רחוק שלשת ימים כמו שאמר וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב לפיכך לא ידע לבן עד יום השלישי, ולבן לא היה בביתו וגם בניו לא היו שם כי היו רועים צאן אביהם, לפיכך לקחה רחל את התרפים, כי לא היה אדם בבית שימנענה.

והתרפים הם כלי הנחשת שרואין בו שעות היום ויראו בו את העתידות ופעמים רבות יכזב, וכן אמר כי התרפים דברו און (זכריה י׳:ב׳) ונקראו בלשון רבים לפי שהוא עשוי לוחות לוחות. והחכם ראב"ע כתב כי התרפים עשוים על צורת בן אדם והיא עשויה לקבל כח עליונים וגנבה אותם רחל כדי שלא יראה בהם אביה אנה הלכו; ויעקב לא ידע בזה הדבר כמו שאמר ולא ידע יעקב, כי אם היה יודע לא היה מניח אותה לקחת מבית אביה דבר שלא מדעתו כל שכן התרפים:

כ

ויגנב יעקב את לב לבן, גנב דעתו כי הוא היה חושב שיהיה בעיר והוא הלך לו.

על בלי הגיד לו, על שלא הגיד לו דרכו. כי בורח הוא, לא שיאמר לו אני בורח, כי זה לא יתכן, אלא טעם כי בורח למלת ויגנב, גנב דעתו כי בורח הוא והעלים ממנו, ולא הגיד לו כי היה רוצה ללכת:

כא

ויעבר את הנהר, הוא פרת:

כג

אחיו, קרוביו ואוהביו:

כד

ויבא אלהים. כמו שבא אל אבימלך לכבוד יצחק כן בא ללבן לכבוד יעקב. פן תדבר, שתריב עמו לעשות לו רע, אפילו מן הדבור השמר,

ופירש פן תדבר שלא תדבד, וכן פן תמותון (ג' ג') פן תשיב את בני שמה (כ"ד ז').

מטוב ועד רע, מה שידמה לך שהוא טוב אם תקח קצת מרכושו ותניח לו הרוב או שתקח ממנו הרוב שהוא רע אפילו בעיניך אלא שתרצה להנקם ממנו לפי שהלך בלא רשותך:

כה

ויעקב תקע את אהלו בהר, באותו הר שהדביקו לבן להודיע כי לא ברח מפניו. ולבן תקע את אחיו, תקע את אהלו עם אחיו גם כן בהר הגלעד, והנה היו שניהם בהר אלה נוכח אלה או פירש כתרגומו אשרי ית אחוה:

כו

כשביות, כנשים השביות ביד בעלי חרב שיוצאות ממקומן שלא מדעת כן נהגת בנותי שלא מדעתי ודעת אחיהן וקרוביהן:

כז

למה נחבאת לברוח, נחבאת ממני.

ותגנב אותי, את דעתי.

ואשלחך, שאם הגדת לי הייתי משלחך בשמחה:

כח

לנשק לבני, בני בנים ובני בנות הרי הן כבנים.

עתה הסכלת עשו, עשו בוי"ו כמו בה"א והוא מקור. ומה שאמר עתה, ר"ל אע"פ שאתה חכם עתה היית סכל בזה הדבר:

כט

יש לאל ידי, כתרגומו חילא.

אמש, הלילה שעברה.

ואלהי אביכם, אלהי אברהם שהוא הודיעו בעולם:

ל

נכסף נכספת, כתרגומו, ונכסף מקור מבנין נפעל בשקל נשאל נשאל דוד (שמואל ב').

למה גנבת את אלהי, קרא התרפים אלהים לפי שהיו בוטחים בהם כמו בדבר אלהים:

לא

ויען, כי יראתי, למה שאמרת לי, מה עשית ותגנב את לבבי, לא הודעתיך לפי שיראתי ואמרתי בלבי אם אודיעך פן תגזל את בנותיך מעמי:

לב

עם אשר תמצא, מה שאמרת לי למה גנבת את אלהי, עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה, מעתה אני אומר לך שתהרג מי שתמצאם אצלו. נגד אחינו, בפני אחי ואחיך חפש כל אשר לי ומה שתכיר שהוא שלך קח לך אם אלהיך או דבר אחר:

לג

ויצא מאהל לאה, וכאשר יצא מאהל לאה נכנס באהל רחל ולפי שנתעכב שם ורבו הדברים בינו לבינה כתבו באחרונה.

ובב"ר ויבא לבן באהל יעקב זהו אהל רחל, ויבא באהל רחל, שני פעמים נכנס באהל רחל, הכיר בה שהיתה משמשנית:

לה

דרך נשים לי, הוא הנדות וכן אורח כנשים, ואמרה כן דרך כבוד:

לו

ויחר ליעקב, לפי שלא האמין בו ומשש את כליו, ואע"פ שהוא אמר לו הכר לך, לבן היה לו למנוע עצמו מזה, מדרך המוסר:

לז

שים כה, סדר טענותיך ודברך עמי נגד אחי ואחיך, ואחי יעקב הם הרועים ושאר אנשים שהיו עמו:

לח

לא שכלו, מברכת ה' לך בגללי.

ואילי צאנך לא אכלתי, ומאילי צאנך לא אכלתי, ואפילו אחד לא אכלתי, ותחסר מ"ם השמוש, כמו אלחנן בן דוד בית לחם (שמואל ב' כ"ג) כמו מבית לחם, עד יקום גוי איביו (יהושע ט') מאויביו, והדומים להם. ואמר זה כי דרך הרועים לאכול מבשר מרעיתם פעמים, אמר הוא, אני לא אכלתי מצאנך אלא משלי אכלתי, וזכר האלים שהם גרועים יותר לאכילה מהכבשים, ואעפ"כ לא אכלתי מהם; ולא זכר הנקבות כי לא יאכלום ברוב:

לט

טרפה, ואע"פ שנטרפה באונס כגון שני זאבים ולא היה לי להציל, זהו שאמר מידי תבקשנו, אם הייתי מביא אותה אליך, ידעתי שתבקשנה מידי שלא כדין.

אנכי אחטנה, החטא היה עלי לשלמה לך אע"פ שלא הייתי חוטא ופושע בו.

גנובתי [יום], היו"ד נוספת כיו"ד מלאתי משפט (ישעיה א') ואלו היתה לכנוי היתה הבית קמוצה:

מ

הייתי ביום וגו', לפי שלא הייתי רוצה לנטוש הצאן על רועה אחר תחתי הייתי סובל חמימות השמש ביום וקרח בלילה, ונדדה גם כן שנתי מעיני הן מפני הקור הן מפני שהיה לבי טרוד על הצאן שמא יבאו זאבים לטרוף או גנבים לגנוב:

מא

בשתי בנותיך, מה שאין מנהג העולם לעשות כן לעבוד באשה, וכמו כן הן אמרו, כי מכרנו:

מב

אלהי אבי, ואחר כן פרש אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי, כתרגומו, ופרושו, כי היה יעקב אמר פחד יצחק על העקדה, שמפחדו לאל מסר עצמו לשחיטה. ויש לפרש פחד יצחק, פחד יעקב ליצחק שימצאנו חי,

ופירש היה לי, לשני טעמים, האחד, לולי אלהי אברהם היה לי בעבדי אותך, ריקם שלחתני; והאחר לולי פחד יצחק היה לי שאני מפחד אם אמצאנו חי ובעבור זה לא נשארתי עוד עמך, שאם הייתי נשאר עמך יותר היית משלח אותי ריקם מרוב תחבולותיך ומרמותיך בהחליפך משכורתי ותגזל את אשר לי ומפחדי אל יצחק מהרתי דרכי ולא הודעתיך, כי נכספתי אליו לראות במיתתו ולקברו.

ויוכח אמש, כשאמר לך השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע:

מג

לי הוא, כי ממני היה לך הכל.

מה אעשה לאלה, אמר לאלה אחר שאמר לבנותי, כלומר לבנות כאלה שהם טובות מה אעשה כלומר איך אפחד מהם:

מד

והיה לעד, דבר הברית יהיה עד ביני ובינך, והעדות יפרש בסוף אם תענה וגו':

מה

וירימה מצבה, הרימה להיות מצבה שהציבה על קומתה ושמה במקום גבוה מההר להיות נראית מרחוק, זהו שאמר וירימה ולא אמר וישם אותה מצבה ולפיכך קראה מצפה:

מו

לאחיו, לאנשיו ואע"פ שיעקב אמר לאחיו לבן גם כן עם אנשיו לקטו אבנים ועשו כולם גל אבנים ואכלו שם ביחד, יעקב עם אשר עמו, ולבן עם אשר עמו, אכלו יחד על הגל. או יהיה פירש לאחיו גם על אנשי לבן, כי כולם היו בכלל אחיו אחר שהיה שלום ביניהם.

מז

ויקרא, כל אחד קרא לו שם בלשונו, לבן בלשון ארמי.

יגר שהדותא, וכן תרגום והיתה בבל לגלים (ירמיה כ"א) ליגרין.

מח

ויאמר, אמר בלשונו זה הדבר, או אמר בלשון עברי, כי אפשר שלבן היה יודע לשון עברי ומדבר בו עם יעקב.

ויעקב קרא שמו גלעד להיותו עד בינו ובין לבן:

מט

והמצפה, והיא המצבה שקרא אותה יעקב מצפה, לפי שהקימה במקום גבוה, וקרא אותה גם כן מצפה לענין שאמר יצף ה' ביני ובינך, ולבן קראה בלשונו סכותא.

כי נסתר, כאשר נסתר איש מרעהו ולא יראה איש ממנו בענין חברו, יהיה לי עד ביני וביניך:

נ

אם תענה, אם יחסרו דבר ויצעקו או שלא תתנהג עמהן דרך כבוד, כי כל זה עינוי לנשים הנכבדות. ובדרז"ל אם תענה מתשמיש (יומא ע"ז) אם תקח צרות.

אין איש עמנו, והלא כמה אנשים היו עמהם, אלא אין איש עמנו שיוכיח בין שנינו אם תעשה זה, כי אתה תשכון בארץ אחרת ואין מי שיאמר לך מה תעשה הלא כרת ברית עם לבן? אלא אלהים יהיה עד ביני וביניך אם תשקור בעדותי:

נא

אשר יריתי, להיותם עד ביני וביניך, או פירושו יהיה ביני ובינך שלא תעבור מהם אלי לרעה, ולא אעבור מהם והלאה אליך לרעה. ואמר אשר יריתי אע"פ שיעקב הקים המצבה והוא אמר לעשות הגל, כיון שלבן אמר ליעקב לכה ונכרתה ברית ויעקב עשה על דבריו, הרי הוא כאילו ירה אבני הגל והמצבה, וכבר פירשנו כי בני לבן ואחיו לקטו אבנים לעשות הגל. או פירוש אשר יריתי בדברי כלומר בדברי השלכתים ביני ובינך, וכן אורה אתכם ביד אל (איוב כ"ז י"א):

נב

אם אני, אם זה, טעמו במקום שי"ן השמוש, כאלו אמר שאני שאתה, וכן עד אם כלו לשתות (כ"ד י"ט)

אני בקמץ שלא במקום הפסק אבל הוא בהעמדת טעם, וכן אף אני בכור אתנהו (תהלים פ"ט), ברכני גם אני (כ"ז ל"ד).

ואת המצבה, אשר הצבת אתה לעד ולברית ביני ובינך כי המצבה הרים יעקב והגל עשו שניהם לפיכך זכר המצבה באמרו ליעקב ואם אתה. והיאך היה לבן מפייס ממנו, והלא אמר יש לאל ידי לעשות עמכם רעה, אלא שראה כי אלהים עם יעקב בכל אשר עושה והזהירו עליו ואמר השמר לך, לפיכך ירא ממנו ובקש ממנו ברית, כמו שאמר אבימלך ליצחק, ראה ראינו כי היה ה' עמך, תהי נא אלה וגו':

נג

אלהי אברהם ואלהי נחור. אלהי אברהם קודש, אלהי נחור חול, והוא אלהים אחרים שהיא עבודת הכוכבים שהיו עובדים הדורות ההם ולבן היה מאמין בהם, וזכר אברהם ונחור ולא זכר יצחק ובתואל, לפי שהם היו נודעים יותר ומפורסמים בגדולה.

אלהי אביהם (מסכת סופרים ד') חול כיון שמתערב בו אלהות חול, וזכר אלהי אבי יעקב ואבי לבן, כל אחד נשבע באמונתו, ויעקב נשבע מה שאמר לבן בפחד אביו יצחק, וכבר פרשנוהו:

נד

ויזבח, עשה סעודה ומשתה כדי שיאכלו ביחד בהפרדם זה מזה לזכרון הברית.

ויקרא לאחיו, להאנשים אשר עם לבן, כי כולם אחים ואוהבים אחרי הברית. לחם, כלל לכל מאכל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.