משאת המלך/בראשית/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png ל

משאת המלך על התורה - בראשית ל

ב[עריכה]

ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן (ל ב)

הערני ח"א במה שאמרו בב"ר (פע"א ז') א"ל הקב"ה כך עונים את המועקות, חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה, ע"ש. וקשה וכי יוסף אינו גם בן יעקב ומה איכפת לו ליעקב שיעמדו לפני בנו יוסף, ושמא כיון דבני רחל נולדו מתפלת רחל שהתפללה עבור עצמה, שהרי יעקב אמר שהוא אינו צריך לפי שממנו לא מנע הקב"ה פרי בטן, לכן נחשבים בני רחל לבניה ומיוחסים אליה טפי מליעקב עכ"פ לענין זה.

עוד נראה ליישב דהרי יעקב יתר על אברהם ויצחק, לפי דהוא זה אשר בנה את כלל ישראל בהעמדת י"ב שבטין [ועיין בזה בב"ר (פס"ח י')], אמנם גם מצאנו התייחסות ישראל אל יוסף, וכמש"כ רש"י בתהלים (פ' ב') וכל ישראל נקראים ע"ש יוסף לפי שהוא פירנסם וכלכלם בימי הרעב, והשתא א"ש דהגם דודאי יוסף הוא בן יעקב, מ"מ במה שכל ישראל נקראים ע"ש יוסף ה"ז גרעון אצל יעקב שאין כל ישראל מתייחסים ונקראים רק על שמו, וזהו דא"ל הקב"ה חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה, היינו שיוסף יכלכלם ויפרנסם במצרים ועי"ז כל ישראל נקראים ע"ש יוסף.

לז[עריכה]

ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו' (ל לז)

נראה פשוט דאין כאן רמאות, שהרי לא היה בזה כדי להועיל ולא מכח זה אירע שילדו כל הצאן עקודים וגו', ומפורש הוא להלן (ל"א י') וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברדים וגו', והרי שע"י הנס שאירע שבאו העקודים וגו' על הצאן לכך ילדו כל הצאן עקודים, ואי"ז משום המקלות וא"כ ליכא הכא רמאות, וא"כ ע"כ צ"ל דהפצלות שפצל יעקב במקלות היה רק כדי שיחול כאן הנס, וכידוע שנס צריך שיחול על ידי איזה מעשה והתחלה בידי אדם.

והנה בפשטות אין שייכות בין מעשהו דיעקב עם הנס מה שראה בחלום את העתודים העולים על הצאן וכו'. וא"כ נמצא דהגם דבעינן מעשה מועט בידי אדם וכנ"ל, מ"מ א"צ שהמעשה הזה עליו יחול וימשך הנס, וע"כ דאין צורך במעשה בידי אדם אלא להצניע את הנס בלבד. [וע"ע ברבנו בחיי (שם) דביאר בהרחבה ענין זה].

· הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א