מעשה רקח/איסורי ביאה/יז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלש נשים וכו'. הנה ראיתי להמל"מ ז"ל פ"ה דכלי המקדש דין ו' שתמה על רבינו שכאן הזכיר המשוח מלחמה שדינו כדין כה"ג ושם לענין קריעה על מת וכן בפ"ג דהל' אבל כשהביא שהכה"ג אינו מטמא לקרובים למה לא ביאר דמשוח מלחמה ג"כ דינו שוה לענין זה כמ"ש כאן וברייתא מפורשת היא פ"ק (כאן חסר כמו שני דפים).
טו[עריכה]
כהן גדול שנשא בעולה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל שם אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי אמר ר' הונא אמר רב ומוציא בגט והא דקתני אם נשא נשוי לומר שאינו משלם קנס במפותה ופסקו כן בהלכות ואע"ג דסלקא בקושיא וכ"ש בעולת אדם אחר וכן דעת רבינו כמו שיתבאר ע"כ. כוונתו מבוארת מפני שבברייתא שם דף נ"ט אמרו אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא ואם נשא ר' אליעזר בן יעקב אומר הולד חלל וחכמים אומרים הולד כשר אם נשא נשוי אר"ה ומוציא בגט וכו' ע"כ נמצא דבאנוסת עצמו וכו' מוציא בגט וכ"ש באנוסת חבירו שהרי בהא לראב"י הולד חלל ורבינו הקדים דין כהן גדול שנשא בעולה דהיינו אנוסת או מפותת חבירו לדין אנוסת עצמו שהוא הדין שהזכיר אחרי זה אנס נערה בתולה וכו' הרי זה לא יכנוס ואם כנס מוציא ולכך הרה"מ ז"ל כשבא להזכיר מוצא דינו של רבינו הוצרך להביא תחלת הברייתא שממנה נלמד במכ"ש הסיפא לענין מוציא בגט וזהו מה שסיים וכ"ש בעולת אדם אחר וכו' דהיינו דין זה שהזכיר רבינו וסיים וכן דעת רבינו כמו שיתבאר ע"כ והוא מ"ש אח"ז בדין אנס נערה וכו' שציין הרה"מ ז"ל זו היא אנוסת עצמו וכו' שכתבתי למעלה וכו' ע"כ והוצרכתי לזה אף שהוא פשוט מפני שראיתי להמל"מ ז"ל שמכח שרצה להבין דברי רבינו דאיירי בין בבעולת עצמו בין בבעולת אחר נתעצם בדברי הרה"מ ז"ל במ"ש וכ"ש בעולת אדם אחר שלא יכול להלום דבריו גם נתקשה במה שסיים הרה"מ ז"ל וכן דעת רבינו כמו שיתבאר שלא הבין כוונתו וגם לא מצא ביאור זה בדברי רבינו ואחר המחילה הוא מבואר כשמש שהרי הרה"מ ז"ל בדין אנס נערה וכו' כתב זו היא אנוסת עצמו וכו' שכתבתי למעלה והיינו הכמו שיתבאר שהזכיר לעיל שהוא בלשון זה והדבר פשוט הרבה. וגם מה שרצה להבין המל"מ דמ"ש רבינו בפי"ט דין ג' וכה"ג שבא עליהן וכו' או שנשא בעולה משמעותו בין בעולת עצמו בין בעולת זולתו ואחרי המחילה תמהתי איך העלים עיני כבודו מדברי הרב המגיד שם שכתב על אותו דין הוא מחלוקת תנאים שם בגמ' ונפסקה הלכה שם שאף על פי שאין בנושא הבעולה אלא עשה וכו' ע"כ וזו היא החלוקה השניה שהוזכרה בברייתא דהיינו אנוסת חבירו ומפותת חבירו דנחלקו בה ר' אליעזר בן יעקב וחכמים וקאמר ר' הונא דהלכה כראב"י ורב אשי אמר שם דביש חלל מחייבי עשה קמיפלגי וכו' ומכח זה פסק רבינו שם דהו"ל חלל גם שם בדין ד' כתב רבינו דכה"ג שבעל בעולה בלא נשואין לא חללה וכתב שם הרה"מ וכן אמרו בפרק הבא על יבמתו בגמרא לא ישא אדם אנוסת חבירו ומפותת חבירו ואם נשא הולד חלל ומשמע דוקא נשואין ופשוט הוא שהבעולה שהזכיר רבינו היא שאינה אלמנה ולא גרושה אלא שנבעלה בזנות לאדם אחר ע"כ הרי הדבר מבואר שהבעולה שהזכיר רבינו שם היא שנבעלה לאדם אחר דוקא וכן מתבאר הבעולה כאן ושבח להשי"ת.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |