מגדל עוז/איסורי ביאה/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png איסורי ביאה TriangleArrow-Left.png יז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מהר"צ חיות
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

שלש נשים נאסרו כו' עד ואסור באלמנה. פרק יש מותרות (דף פ"ה) :

ב[עריכה]

כל כהן שנשא אחת מהשלש נשים וכו' עד אינו לוקה וכו' עד שיקח ויבעול. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל אין השכל מודה בזה וכו' דליכא חילול זרע עכ"ל: ואני אומר כבר ביררתי זה פט"ו מהלכות אישות וכן כתב הר"מ מקוצי בשם רבותינו בעלי התוס' ז"ל:

ג[עריכה]

אבל כ"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ"ד) :

ד[עריכה]

אבל כ"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ"ד) :

ה[עריכה]

אבל כ"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ"ד) :

ו[עריכה]

אבל כ"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ"ד) :

ז[עריכה]

החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ"ה) :

ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב"ד ז"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר"מ ז"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע"כ וכן פירש"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:

ח[עריכה]

החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ"ה) :

ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב"ד ז"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר"מ ז"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע"כ וכן פירש"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:

ט[עריכה]

החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ"ה) :

ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב"ד ז"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר"מ ז"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע"כ וכן פירש"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:

י[עריכה]

החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ"ה) :

ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב"ד ז"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר"מ ז"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע"כ וכן פירש"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:

יא[עריכה]

החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ"ה) :

ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב"ד ז"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר"מ ז"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע"כ וכן פירש"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:

יב[עריכה]

החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ"ה) :

ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב"ד ז"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר"מ ז"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע"כ וכן פירש"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:

יג[עריכה]

החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע"ח) :

אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ"ה) :

ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב"ד ז"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר"מ ז"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע"כ וכן פירש"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:

יד[עריכה]

ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:

טו[עריכה]

ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:

טז[עריכה]

ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:

יז[עריכה]

ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:

יח[עריכה]

ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:

יט[עריכה]

ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:

כ[עריכה]

יצא שמה בעיר שנתקדשה וכו' עד בהלכות גירושין: כתב הראב"ד ז"ל על לשון ראשון איני יודע כו' חוששין להם עכ"ל. ועל לשון אחרון שאמר כמו שביארנו, כתב: והוא בהלכות גירושין לא כתב כו' ובלבד שלא תהא בתר אירוסין עכ"ל: ואני אומר כבר קדמוני רש"י ורבותינו בעלי התוס' והרמב"ן ז"ל בהלכה זו פרק בתרא דגיטין (דף פ"ה) גבי מתני' דיצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת ה"ז מגורשת ומתמהינן עלה בגמרא ואסרינן לה אגברא והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה [אלא אמר רב אשי] ה"ק וכו' מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת ופירשו מגורשת דאסורה לכהן ומותרת לעלמא קמ"ל דסמכינן אקלא אפילו להתירה הואיל ולא נאסרה אלא משום קול דטוט אסור וטוט שרי ואפילו יצא קול של גירושין מכאן ועד עשרה ימים עכ"ל ז"ל. וזה הפי' היה מקובל לר"מ ז"ל מרבותיו והוא נכון הרבה בעיני דהא כולה סוגיין מוכחא דלגבי כהונה מיתניא דתני עלה ת"ר בעולה אין חוששין לה חלוצה אין חוששין לה נשואה אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה והנהו ודאי לגבי כהן צריכי לאשמועינן ומינה נמי יש לי ראיה דלא קתני בה גרושה או מקודשת ומגורשת מכלל דחוששין לה וכדרב אשי דהוא בתרא וליכא נמי מאן דפליג בהדיה ומ"ש ר"מ ז"ל פ"י דהלכות גירושין הוא לגבי ישראל וכדיהיב טעמא משום דהרי קול ושוברו עמו ומ"ש כאן הוא לגבי כהונה וכדפרישו רבנן קמאי ז"ל ואין צריך לומר כי מגורשת דקאמר מן הקידושין כלשון ר"מ ז"ל ובזה נתיישבה דרכו של ר"מ ז"ל:

כא[עריכה]

אבל אם יצא עליה קול כו' עד סוף הפרק. הכל פרק המגרש (דף כ"ח) באותה שמועה הנזכרת בסמוך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.