קרית ספר/איסורי ביאה/יז

קרית ספר ‏ איסורי ביאה יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרת קיד שלא ישא כ"ג אלמנה שנאמר אלמנה וגרושה וגו' את אלה לא יקח ואחד כ"ג משוח או מרובה בגדים ואחד כהן העובד או שמינוהו ועבר וכן משוח מלחמה כולן מצווים על הבתולה ואסורין באלמנה דכתיב והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק וכו' הכהן הגדול מאחיו זה כ"ג שנמשח אשר יוצק על ראשו שמן המשחה זה משוח מלחמה ומלא את ידיו ללבוש את הבגדים זה מרובה בגדים על כולם הוא אומר אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח וכתיב נמי את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום ומדכתיב בכ"ג דמקריב אונן כי נזר שמן משחת אלהיו עליו וכו' עליו ולא על חברו למעוטי משוח מלחמה דאין מקריב אונן משמע דשאר כ"ג בין עובד בין מנוהו ועבר מקריבין אוננים מפני שהן בכלל כהונה וכ"ש לענין אזהרה על הבתולה ואיסור אלמנה דאסירא אפילו לכהן שעובד דהא אפילו למשוח מלחמה דאין מקריב אונן אסירא אלמנה ומוזהר על הבתולה כדילפינן מדכתיב והוא. ואינו לוקה כ"ג אם קדש אלמנה ולא בעל דכת' לא יקח ולא יחלל מה טעם לא יקח משום לא יחלל אלא א"כ בעל אח"כ שלוקה שתים משום לא יקח שהרי בעל ומשום לא יחלל שהרי שני לאוים הם:

אזהרת קטו שלא יבעול כ"ג אלמנה אפילו בלא נישואין ולוקה על בעילתה דכתיב לא יחלל כיון שבעלה חללה ופסלה לכהונה ואפילו כ"ג לא לקי תרי אלא אאלמנה שמחללה עכשיו ואמרינן לא יחלל ב' חלולין א' לו וא' לה שמוזהר שלא לחלל כשרים לא אשה ולא זרעו אבל אאינך שכבר מחוללת לא לקי משום לא יחלל. קדש אלמנה ובעלה חייב שתים משום לא יקח ולא יחלל כדאמרינן לעיל דבלקיחה לחודה לא לקי דמה טעם לא יקח משום לא יחלל. וכל שהוא לוקה היא לוקה שאין הפרש בין איש לאשה לעונשין דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה זולתי בשפחה חרופה כמו שנתבאר פ"ג.

ז

כל ספק אלמנה או גרושה וחללה זונה אם כנס מוציא בגט דהוי ספקא דאוריתא ולחומרא וכדילפינן לעיל מספק ממזר דאיצטריך קרא למשרייה וכדילפינן נמי מדוכתי אחרינא לעיל אזהרת ל"ט.

ח

אין איסור חל על איסור דסברא היא דלא איצטריך קרא למיסר אלא מה שלא היה אסור בלאו הכי אבל אי הוה אסור לא הוה הדר קרא ואסור ליה אבל אי אתו ב' איסורין בבת אחת חיילי תרוייהו דהא לא הוה איסור בלאו הכי ותרי איסורי בהדדי קאתו כדאמרינן ואיסור מוסיף נמי כיון דאיצטריך איסור ב' להוסיף דברים אחרים על אותו איסור חייל נמי איסור ב' על מאי דהוה אסור ליה מקודם ואיסור כולל נמי כיון דאיצטריך איסור ב' לכלול דברים אחרים עם איסור זה חייל נמי איסור ב' על מאי דהוה אסיר מקודם (דכתיב) בכהן הדיוט דכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו ללמדך שאם היתה גרושה וחללה זונה שלוקה על כל אחד ואחד וכתיב בכ"ג גרושה יתירא דמכהן הדיוט אתא ולמה נאמרה לומר כשם שחלוקה גרושה מאלמנה וחללה בכהן הדיוט כן גרושה חלוקה מאלמנה בכ"ג וחייב על כל אחד ואחד דאיסור חל על איסור כה"ג דהוי מוסיף. ואית דמפרשי הא מלתא על לאו שבכללות ואשכחן נמי ילפותא מקראי אחר על הא מילתא דמדכתיב נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה משמע מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה מטמאה בגדים אבית הבליעה יצא עוף טמא שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלא משום בל תאכל טמא ואין איסור חל על איסור איסור נבלה הוה חייל על עוף טמא והוא מטמאה בגדים אבית הבליעה אלא נראה דאין איסור חל על איסור א"נ מדכתיב באוכל תרומה בטומאת הגוף ומתו בו כי יחללוהו פרט לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שהרי היא מחוללת ועומדת והיכי משכחת טמא שאכל תרומה שיהא במיתה דהא מכי נגע בה טמאה משכחת לה שנטמא הגוף ואח"כ נטמאת תרומה וקרא דפטר במחוללת היינו כשנטמאת תחלה דלא חייל איסור מיתה דטומאת הגוף אאיסור תרומה טמאה שמחוללת ועומדת כדאמרינן ואיצטריך קרא לאשמועינן דילפינן מהכא בעלמא דאין איסור חל על איסור ואפילו הוי איסור חמור על איסור קל כמו הכא טומאת הגוף שהוא במיתה על טומאה תרומה שאינה במיתה דלא חייל וכיון דאיצטריך קרא לאשמועינן דאין איסור חל על איסור כשאינו בבת אחד ואינו מוסיף ולא כולל משמע הא אי אית באיסור שני חד מהני תלת גווני חייל אאיסור קמא. לפיכך אשה אחר שהיתה אלמנה ונעשית גרושה ונעשית חללה ונעשית זונה ובא עליה כ"ג אח"כ חייב עליה ד' מלקיות משום איסור מוסיף אבל אם נשתנה מסדר זה אינו לוקה אלא אחת דלית בה איסור מוסיף ואפילו איסור מוסיף אי הוי קיל טפי מאיסור קמא לא חייל עליה כאחותו. אלמנה שבא עליה כ"ג שאינו לוקה משום איסור כהונה אלא משום אחותו דכל שהוא ביקח והוא אשה בבתוליה יקח הוא בלא יקח דסמיך ליה אלמנה וגרושה לא יקח וכל שאינו ביקח כשהיא בתולה כאחותו דאסירא ליה משום אחותו אינו בלא יקח אלמנה ואע"ג דהאי איסורא מוסיף הוא גבי אחותו שהרי מעיקרא היה האיסור משום אחותו וכשנתאלמנה ניתוסף בה איסור אלמנה דאסירה לכל כ"ג בין מרובה בגדים בין משוח מלחמה בין כ"ג משוח אפ"ה כיון דהוי איסור קל על איסור חמור לא חייל אלא היכא דכי הדדי נינהו חמור על קל לא קל על חמור כדאמרי'.

יא

אלמנה או גרושה מאנשים הרבה אין לוקים עליה אלא אחד על כל ביאה דהא שם א' הוא אפילו מכמה אנשים אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין אסורה דאע"ג דאלמנה דכתיב בתמר לא הויא אלא מן הנישואין הכא ילפינן מגרושה מה גרושה אף מן האירוסין אף אלמנה וגרושה פשיטא לן דסתמא היא דלית לך למילף כדילפת מג"ש דאלמנה דתמר.

יב

כ"ג שמת אחיו אם מן הנישואין לא ייבם דלא אתי עשה דיבמה יבא עליה ודחי לא תעשה ועשה דאלמנה לא יקח בתולה יקח ולא בעולה אבל חליצה מיהא בעיא דאין יבמה אסורה על היבם פטורה מן החליצה ומן היבום אלא א"כ היא ערוה עליו כדכתיב ולקחה לו לאשה פרט לערוה שאין לו בה ליקוחין שאין קידושין תופסין לו בה אבל חייבי לאוין דתפסי בה קידושין בעיא חליצה כדאמרי' ואם מן האירוסין נפלה לפניו והיא בתולה אתי עשה דיבמה יבא עליה ודחי לא תעשה דאלמנה דעשה דוחה ל"ת ככלאים בציצית דשרא רחמנא ואין עשה אלא בביאה ראשונה ויוציאנה בגט. נפלה לו יבמה והוא כהן הדיוט ונתמנה להיות כ"ג לא ייבם אבל אירס את האלמנה ונתמנה לכ"ג ייבם אחר שנתמנה דכתיב בתולה מעמיו יקח אשה האי אשה לא איצטריך אלא לדרשה דהיכא דאירסה קודם אע"פ שאינה בתולה יקחנה וקיחה נמי הכתובה בכתוב קידושין היא והא קדשה קודם אבל שומרת יבם לא דאשה אמר רחמנא ולא יבמה מקודשת בספק שמת ארוסה הויא ספק אלמנה ואסורה מה"ת דספקא דאוריתא לחומרא כדילפינן לעיל:

יג

מצוה נו שישא כ"ג בתולה בנערותה ומשתבגור תאסר עליו דכתיב והוא אשה בבתוליה יקח אשה ולא קטנה בבתוליה ולא בוגרת דמשמע דבעיא כל בתולים מדלא כתיב בתולה הא כיצד יצתה מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באת זו נערה. ואינו נושא ב' נשים כאחת דכתיב אשה אחד ולא שתים.

יד

כ"ג לא ישא מוכת עץ מבבתוליה עד שיהו כל בתוליה קיימין והאי אין לה בתולים כלל. נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלת כדרכה דהא משכבי אשה כתיב. נבעלה לבהמה הרי זו מותרת דאין זנות לבהמה דכתיב אתנן זונה ומחיר כלב הא אתנן כלב שאמר הילך טלה זה והבעלי לכלבי ומחיר זונה בטלה מותרים למזבח ומדשרי אתנן כלב אלמא לאו זנות הוא ולא תיסק אדעתין לאסור משום דאיתקוש אתנן למחיר דהא כתיב גם שניהם שנים ולא ארבע והא דנבעלה לבהמה דאמרן דכשרה לכהונה היינו שלא כדרכה דכדרכה אף ע"פ דילפינן דאין זנות לבהמה לא גרעה ממוכת עץ כדרכה אבל מוכת עץ שלא כדרכה אינו פוסלה דאין לך אשה שאינה נעשית מוכת עץ שלא כדרכה על ידי צרור שמקנחת בו בבית הכסא.

טו

כ"ג שנשא בעולה אינו לוקה דלא אסירא עליה בלאו אלא בעשה דבתולה יקח ולא בעולה אבל מוציא בגט דהא אסירא עליה מדאוריתא בעשה כדאמרינן אבל נשא בוגרת או מוכת עץ אע"ג דאימעיטו מבבתוליה אפ"ה יקיים דסופה ליבעל לו ולאבד בתוליה ומקודם נמי לא הות בעולת איש. אירס בעולה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס כדילפינן לעיל אפילו באירס אלמנה מדכתיב יקח אשה. אנס או פתה אשה ונתמנה להיות כ"ג לא ישא דכתיב בתולה יקח בשעת ליקוחין תהיה בתולה ועשה דלו תהיה לאשה באשה הראויה לו הוא דקאמר והאי אינה ראויה לו כדאמר.

יז

אירס קטנה ובגרה קודם נישואין לא יכנוס דאע"ג דאירס אלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס דמשמע דקיחה דאירוסין היא הכא אשתנית גופה בין אירוסין לנישואין מה שאין כן באלמנה ואע"פ דאמרינן לעיל אשה ולא קטנה ואמרי' הכא דקיחה דאירוסין היא אם קדש קטנה ונעשית נערה פשיטא דיכנוס ולא אזלינן בתר אירוסין כיון דאתיא לכלל התר השתא דהויא נערה:

יט

אזהרת קטז שלא ישא כהן גרושה דכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו א' גרושה מן האירוסין או מן הנשואין כדאמר לעיל דסתמא הוי. יצא קול על אשת כהן שגרשה בעלה והרי היא יושבת תחתיו אין ספק דקול מוציא מידי ודאי כיון שהיא בחזקת אשתו ואם מת ונשאת לכהן אחר תצא דהויא ליה קלא דמקמי נישואין וחיישינן לה ואם יצא עליה קול שנתקדשה ונתגרשה מאותן הקידושין קול אסרה וקול התירה וחיישינן לה למגורש כיון דהויא קלא דמקמי נישואין כדאמר.

כא

יצא קול על בתולה שהיא בעולה אין חוששין לה ותנשא לכ"ג. יצא עליה [קול] שהיא שפחה או שהיא מזנה אין חוששין לה אפילו שהוציאה בעלה מפני שעברה על דת יהודית או בעידי דבר מכוער ומת קודם שיתן לה גט הרי זו מותרת לכהן שאין אוסרין אשה מאלו אלא בעדות ברורה או בהודאת פיו דאם לא כן לא הנחת בת לאברהם אבינו דלעולם אויבים מוציאים קול חנם ברמז מועט. כהן שאמר לאשתו הא גיטיך ותהא מגורשת ממני ואי אתה מותרת לכל אדם זהו ריח הגט שפוסל לכהונה אע"פ שאינו גט כדכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מבעלה פסלה מן הכהונה והרב ז"ל סבירא ליה פ' עשירי מה' גרושין דקרא לא הוי אלא אסמכתא בעלמא דמן התורה לא נפסלה דאין כאן גט כלל. וכל כהן שנשא גרושה או חללה או זונה ובעל לוקה שאין בכל חייבי לאוין מי שלוקה בבעילה בלא קידושין אלא כ"ג באלמנה דכתיב לא יחלל כדאמרינן לעיל אבל בכהן הדיוט כתיב לא יקחו וגו' עד שיקח ויבעול:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.