יצחק ירנן/איסורי ביאה/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מהר"צ חיות
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png איסורי ביאה TriangleArrow-Left.png יז

יג[עריכה]

ואינו נושא ב' נשים וכו'. ועיין השגת הר"א ור"ל דאי איתא דגם בשאר השנה אסור למה לי קרא דובעד ביתו וש"ס ג"כ ביומא דף י"ג שהקשה א"כ הו"ל ב' בתים ורחמנא אמר וכו' ולא ב' בתים בלא"ה תיפוק ליה דאי אפשר לכהן גדול ליקח שתים והרב המגיד לא מצא מענה לזה דלו יהי דהמציא פסק רבינו מההיא סוגייא דהבא על יבמתו מ"מ סוגייא דיומא מנגד לפירוש זה דפי' רבינו בההיא סוגייא.
ולענ"ד כבר תירץ זה רבינו בפ"ה מכלי המקדש ה"י שכתב ואינו נושא שתי נשים ואם נשא שתים אינו יכול לעבוד ביום הצום עד שיגרש לאחת מהם עכ"ל נמצא דאצטריך קרא לובעד ביתו ללמד זה דאף אם עבר ונשאה אינו עובד דלא נימא לו יהי דעבד איסורא אבל אינו ענין לעבודת יום הכיפורים קמ"ל דמעכב ואינו יכול לעבוד ומשום הכי הקשה בש"ס ורחמנא אמר בעד ביתו ולא ב' דהיא קושיא דאלימא טובא דמעכב לעבודה ואפילו אם נשאה צריך לגרשה ועיין להמש"ל פ"ג דעבדים הי"א מ"ש לדעת רבינו ומתוך דבריו מתורצת תמיהת הראב"ד והוא דוחק לענ"ד וצריך לחלק שם באופן אחר.
ולמ"ש הר"א אלא שאני מוצא וישא לו יהוידע נשים שתים עיין מש"כ הרב המגיד עד שהיה מגרש אחד מהן וכן כתבו בתוס' ישנים דיומא וז"ל ולא בעד ב' בתים ומ"ש בדברי הימים שמא ביוה"כ היה מגרש אחת מהן עכ"ל וודאי לדעתם צ"ל דהיה נושא כמה נשים לפי שגרושה אסורה אפילו לכהן הדיוט והוא דוחק והאמת לדעתי מ"ש הרה"מ דנשאם זו אחר זו או שאח"כ נתמנה לכ"ג ולא כהר"א ותוס' ישנים ולהרה"מ קשה לי למה לא תירץ להשגת הר"א מההיא במה שכתב לתרץ לקרא דדברי הימים שאח"כ נתמנה ולהכי אתא קרא דוכפר בעדו ובעד ביתו שאפילו נשאם קודם שנתמנה צריך לגרשה דאי לאו האי קרא הו"א דשרי כיון דנשאה בהתר.
והקשה החכם השלם שב"ע נר"ו לדעת רבינו ז"ל דגם בשאר ימות השנה אסור לכ"ג ליקח ב' נשים א"כ היכי נסבינן ליה לכ"ג אשה אחרת בערב יוה"כ והא עד דמגרש לה הוו להו ב' נשים ואף שהוא לצורך יוה"כ מ"מ לא הוי בעידנא דמה שעובר הוא בערב יוה"כ ומה שמקיים הוא ביוה"כ ונראה דרבינו ס"ל כס' הר"ן הביאו הנמוק"י פרק אלו מציאות למה שהקשה ז"ל דלמה ליה לש"ס לומר דאינו נכנס כהן בבית הקברות להשיב אבידה משום דאבידה עשה וכהן הוי עשה ולא תעשה תיפוק ליה דלא הוי בעידנא דמיד בהכנסת הכהן בבית הקברות עובר ותירץ הר"ן דהכא נמי הוי בעידנא דכשנכנס מתעסק הוא במצות השבת אבידה ואע"פ דלא גמרה מה בכך וכו' העולה מדבריו דכל שא"א לקיים העשה באופן אחר אף שקודם קיום העשה עבר הל"ת אין בכך כלום והכא נמי שא"א לכ"ג לעבוד ביוה"כ אם לא נעשה מעשה זה בערב יוה"כ חשיב בעידנא ולכן גריס רבינו בש"ס שם באלו מציאות משום דכהן הוי עשה ול"ת יעו"ש כמ"ש פי"א דגזלה ואבידה הי"ח ומן התימה על הרה"מ שכתב שם לענין דינא לא נפקא לן מידי והא נפק"מ טובא לענין אחר.

טו[עריכה]

עיין מש"כ המשנה למלך פי' המתחלת וא"ת כפי זה וכו' עד יעו"ש. ולי אני עבדו דבריו תמוהים חדא במ"ש דאף דהיה כהן אפשר שלא היה משוח מלחמה והלך שם מטעמא אחרינא וכו' והא כל [זמן] דלא היה משוח מלחמה לא היה ג"כ כהן דלא נתכהן עד ששם שלום בין השבטים ולא מצינו סברא (ג') [זו] שהיה כהן ולא משוח מלחמה לשום חד מרז"ל ועוד במ"ש שאלעזר הלך עמהם למלחמה ומקרא מלא דבר הכתוב וישלח אותם ואת פנחס וכו' לצבא ומאי שנא דהזכיר לפנחס ולא לאלעזר ועוד דכתיב בתריה ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל הרי דאלעזר נשאר עם משה וכל עדת ישראל ומה גם דמעיקרא קושיא ליתא דהך דרשב"י דגיורת פחותה מבת ג' שנים ויום א' דכשרה לכהונה לית הלכתא כוותיה אלא כרבנן דפליגי עליה ומוקמו לקרא דהחיו לכם לעבדים ולשפחות יעו"ש בקידושין דף ע"ח וכוותייהו פסק רבינו לקמן פי"ח ה"ג ולפי"ז איני מבין למ"ש עוד וז"ל ועוד דנשואין אלו וכו' ועוד וכו' דכל זה דלא כרבנן ועוד מה שראיתי במכתב לחכם בני שלם בתורתו פחד יצחק יהיה בעזרו הקשה בשם מהרח"א הי"ו במה שסיים וז"ל ומיהו וכו' וכגון מעוברת שנתגיירה וכדאיתא וכו' עכ"ל ואיך אפשר במדיין דנאמר הכי והא כתיב וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו ואיהו מתרץ לה הבן יקיר לי יצ"ו באומרו דהאי קרא דוכל אשה יודעת איש נאמר אחר בואם אצל משה ואמר להם החייתם כל נקבה והזהירם שיהרגו אותם וא"כ אפשר שקודם זה גיירו איזה מהם מעוברות ואח"כ בהזהרת משה הרגו לאמותם ועפי"ז תירוץ מצא למה שהקשה הרב בעץ החיים סדר מטות במ"ש התוס' בשבת והלא יפת תואר מותרת להם וכו' והקשה הרב דמאי קושיא הא מלחמת מדין היא מלחמת חובה וליכא דין יפת תואר אלא ברשות אלו דבריו ז"ל. וע"פ האמור נכון דמ"ש התוס' הוא למה שהבינו דההיא מלחמה הויא רשות דהא ראיה שהביאו הנשים חיות ואם כן למה השיבו כששאל להם חזרתם לקלקולכם (מימי) [מידי] הרהור לא יצאתם הו"ל לומר והלא יפת תואר מותרת והיינו לפי סברתם ודוק אלו דבריו נר"ו.
ואנכי הרואה שדבריו יתכנו לקושית הרב עץ החיים ברם לקושית מהרח"א הי"ו אינו נוח לי דאינו עולה על הדעת דבזמן קצר כל כך גיירו להן וצ"ל דכשאמר להם וכל אשה יודעת וכו' הרוגו כבר ילדו והרגו לאמותם לחוד ועוד דהחיו לכם צ"ל דלפינחס קאי להנך ולדות באופן דלדידי כל דברי המש"ל תמוהים.


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.