לחם משנה/עבדים/ג

לחם משנה ‏ עבדים ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

יש לרבו ליתן לו שפחה כנענית וכו'. בפרשת ואלה המשפטים על פסוק אם אדוניו יתן לו אשה פירש"י ז"ל מכאן שהרשות ביד רבו ליתן לו שפחה כנענית וכו'. והקשה מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפירוש החומש דמ"ד במכילתא דהוי רשות ר' ישמעאל היא משום דאית ליה דקרא דאם בגפו יצא אתא לומר דהוי רשות וקרא איירי אפילו ביש לו אשה ובנים ואמר דבגפו יצא אשמעינן דאינו חייב רבו למסור לו שפחה כנענית אבל רש"י דדריש לקרא דאם בגפו דאתא לומר דכשיש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית ואם אין לו אינו מוסר כר"נ דפריש הכי אליבא דראב"י בפ"ק דקידושין וא"כ איך כתב דהוי רשות וקושיא זו איתא ג"כ על רבינו ז"ל דהוא פסק כאן רשות והוא פסק לקמיה דאינו מותר בשפחה כנענית כר"נ בר יצחק דקאמר הכי בפ"ק דקידושין. ונ"ל לתרץ לקושיא זו עם הקושיא אחרת דאיכא בר' ישמעאל גופיה דהוא סובר דכל אם שבתורה רשות חוץ משלשה אם כסף תלוה אם מזבח אדמה אם תקריב מנחת ביכורים והביאו רש"י ז"ל בפרשה הנזכרת לקמן וכן בפרשת יתרו והוצרך ר' ישמעאל לאשכוחי קראי בהנהו תלתא דליהוו חובה וכמו שמפורש שם במכילתא וא"כ אמאי איצטריך קרא דאם בגפו לר' ישמעאל גופיה להודיענו דהוי רשות הא כל אם שבתורה משמעותו דהוי רשות וי"ל בדוחק דנשמר ר' ישמעאל דלא נימא דקאי אם אוילדה לו בנים וה"ק אם כשיתן לו אדוניו אשה שהוא מחוייב לתתה לו ותלד לו בנים אז האשה וילדיה תהיה לאדוניה נמצא דלא קאי מלת אם אלא אוילדה לו בנים. ואל תתמה על זה דבקרא דאם כופר יושת עליו פירש הרב הנזכר ז"ל בפרשת יתרו פי' יותר דחוק מזה ומפני שלא נאמר זה הוצרך קרא לומר אם בגפו יבא וכו' לומר דהוי רשות וכיון שכן נוכל לומר דהא דהוי רשות כולהו תנאי מודו לר' ישמעאל בהכי דהוי רשות ונפקי להו משום דסתם אם שבתורה הוי רשות ולית להו הא דמשמע ליה לר' ישמעאל דהוה אמינא דקרא קאי אוילדה לו בנים דהמשמעות הפשוט הוא דהוא רשות ומכאן יצא לו ולרש"י ז"ל ולרבינו ז"ל כן אע"ג דאית לן כרב נחמן בר יצחק דפירש כן אליבא דראב"י:

ה

וחבל בו פטור שהרי נאסר בשפחה וכו'. קשה טובא דבריש פרק המניח גבי פלוגתא דרב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה ורב נחמן אמר עביד איניש דינא לנפשיה הקשו לרב יהודה דאמר לא עביד איניש דינא לנפשיה מהברייתא דקאמרה מנין לנרצע שכלו לו ימיו ורבו מסרהב בו לצאת חבל בו ועשה בו חבורה פטור משמע דעביד איניש דינא לנפשיה ותירץ רב נחמן בר יצחק אליבא דרב יהודה דברייתא איירי בעבד שמסר לו רבו שפחה כנענית דעד האידנא היתרא והשתא איסורא כלומר והאי דינא לאו לנפשיה הוא דהוי מילתא דאיסורא ורשאי להלקותו ולהפרישו מאיסורא וא"כ קשה כיון דרבינו ז"ל פסק בהלכות סנהדרין פ"ב כרב נחמן דעביד איניש דינא לנפשיה למה כתב כאן טעמא משום דנאסר בשפחה הוא פטור דמשמע משום דהוי מילתא דאיסורא בלאו הכי אפילו לא מסר לו רבו שפחה כנענית פטור משום דעביד איניש דינא לנפשיה. וי"ל דרבינו ז"ל מפרש דכי פריך בפרק המניח לכולהו פריך אפילו לרב נחמן דאמר דעביד איניש דינא לנפשיה דאפילו רב נחמן לא קאמר דעביד איניש דינא לנפשיה אלא בדבר שחבירו עושה לו הפסד דהכי דייק ואמר לנפשיה משמע לצורכו כדי שלא יעשה לו הפסד ועל דא פליג רב יהודה דכיון דהיה יכול לבא לב"ד ואין לו הפסד בכך לא עביד איניש דינא לנפשיה אבל בדבר דאין לו הפסד כמו הכא בנרצע דאין לו לרבו הפסד שאינו רוצה לצאת אדרבא הוא מרויח שירצה לעובדו עוד אפילו רב נחמן מודה דאינו יכול להכותו כיון דאינו עושה לו הפסד ואע"פ שיכול להוציאו בע"כ מ"מ להכותו מיהא אינו יכול כיון דלא בא לו הפסד בשביל כך אדרבה בא לו ריוח וא"כ הוי תיובתא מהברייתא אפילו לרב נחמן ותירצו דבא לו הפסד כגון שהוא עבדא גנבא ור"נ בר יצחק תירץ דהוי מילתא דאיסורא שנאסר בשפחה ומשום הכי עביד איניש דיניה אבל אם לא היה נאסר בשפחה אפילו רב נחמן מודה דלא עביד איניש דינא כיון דאינו בא לו הפסד כדפרישית כן נראה לי לתרץ דברי רבינו ז"ל:

ט

אלא שיהיה עומד וכו'. לא ידענא מה הוקשה למהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת משפטים דמזוזה דקרא אין לה מובן כלל שהרי כשרה ברציעה. ועוד הקשה דאמאי אינה כשרה ברציעה אי משום דכתיב ונתת באזנו ובדלת נימא דקרא דאל המזוזה גלי דאפילו מזוזה מהני דהכי אמרינן גבי שאור וחמץ והכי משמע מדברי ר"ש בפ"ק דקידושין דהזכיר בדבריו מה נשתנו דלת ומזוזה ומדהזכיר ר"ש גם כן מזוזה משמע דשניהם שוים, דכל אלו הקושיות הם מפורשות בדברי רבינו ז"ל דתרי מילי איכא חדא בהעמדה שעומד האדון והשנית ברציעה ולענין העמדה ודאי דמזוזה ודלת שוים שיכול האדון לעמוד בין אצל הדלת או אצל המזוזה והיינו קרא דכתיב בואלה המשפטים והגישו אדוניו וכו' דהיינו העמדה כדכתיב והגישו וזהו שהזכיר שם הכתוב מזוזה לענין העמדת האדון. ומ"ש בפרשת ראה ונתת באזנו ובדלת איירי לענין רציעה כי היכי דלא נטעה דליהוי רציעה כהעמדה וכי היכי דגבי העמדה דלת ומזוזה שוים הכי נמי גבי רציעה לכך הוצרך קרא לומר דרציעה בדלת דוקא. ומ"ש ר"ש מה נשתנו דלת ומזוזה הוא משום דמזוזה הוזכרה גבי העמדה אע"פ שלא הוזכרה גבי רציעה וכל זה מדוקדק וברור בדברי רבינו ז"ל שכתב אלא שיהיה עומד בין אצל מזוזה ועם דבריו אלו נסתלקו קושיית הרב הנזכר כדכתיבנא:

י

כיצד כגון שנשאר מן היום וכו'. בפ"ק דקידושין (דף כ"א) אמרו במסקנא בפירושא דברייתא אמר רב מאי בתחלת שש בתחלת פרוטה אחרונה ומאי בסוף שש בסוף פרוטה אחרונה ולפי פירוש רש"י ז"ל נראה דקודם פרוטה אחרונה שיש עליו לרבו צריך שיאמר אהבתי וכו' וכן אחר שהתחיל פרוטה אחרונה דהיינו שנשאר עליו פחות משוה פרוטה לקיים תרי קראי חד דהעבד וחד דלא אצא וכן נראה לשון הגמרא דאמר בתחלת פרוטה אחרונה כו' אבל רבינו ז"ל שכתב ששתי אמירות יהיו יחד וקודם שיתחיל השוה פרוטה קשה לשון הגמרא טובא דלא משמע הכי. ועוד דלא מיקיימי תרי קראי חד דהעבד דמשמע כשהוא עבד וחד דלא אצא דמשמע שיאמר בשעת יציאה ומשמע שיהיו שתי האמירות בשני זמנים חלוקים וכדמשמע מדברי רש"י ז"ל. ונראה לומר דרבינו ז"ל מפרש דכשאמרה הברייתא בתחילת שש ר"ל קודם שיהיה עליו שוה פרוטה הרבה ולבסוף שש אחר שנשאר פחות משוה פרוטה וה"ק הברייתא אם אמר הרבה קודם שיהיה עליו שוה פרוטה אינו מועיל ואם אמר אחר שיש עליו פחות משוה פרוטה אינו עבד ולא מיקיים קרא דהעבד לכך לקיים ב' המקראות צריך שיאמר וישנה שתי פעמים סמוך לשוה פרוטה שנשאר עליו או יותר מעט ועם זה נתקיימו הכתובים דמיקרי עבד כיון שיש עליו שוה פרוטה ומיקרי אצא דהוא סמוך לפרוטה אחרונה דהיא עת יציאה דכשיפחות פרוטה הוי יציאה דלא מיקרי עבד ודברי רב הכי מיפרשי לפירוש רבינו ז"ל מאי בתחלת שש בתחלת פרוטה אחרונה כלומר כשאמר קודם הרבה מפרוטה אחרונה מיקרי תחלה וסוף מיקרי סוף פרוטה אחרונה דהיינו שנשאר עליו פחות משוה פרוטה ובשום אחד מאלו הזמנים לא מהני בב' האמירות אלא זמן שיהיה סמוך לפרוטה אחרונה דהוי שעת יציאה ומיקרי עבד כן נ"ל לפרש דברי רבינו ז"ל ודוחק:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף