שרשי הים/עבדים/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ עבדים ג

יד

וכמה נותן לו אין פחות משוה שלשים סלע בין ממין אחד בין ממינים הרבה כו'. הנה דין זה פליגי ר"מ ור"י ור"ש ופסק רבינו כר"י ובגמ' שם די"ז ע"א פריך שם לר"ש דס"ל דהנקה הוא חמשים כחמשים שבערכין מ"ט דר"ש גמר נתינה נתינה מערכין מה להלן ן' אף כאן חמשים ואימא פחו' שבערכין אשר ברכך ה' אלהיך כתיב ע"כ וכתוב בחידושי תוס' רי"ד וז"ל גמר נתינה נתינה מערכין בכל ערכי אדם אין כתיב כאן נתינה אבל במקדיש שדה אחוזה כתיב ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לה' והוא חומר שעורין בן' שקל הכסף ואימא בפחות שבערכין פי' דקרא קאי אבל מקדיש בין בתחילת היובל דיהיב ן' סלע ופונדיון לשנה וקרא קאי אפי' הקדישה שנה אחת סמוך ליובל דהוי סלע ופונדיון ותו לא עכ"ל:
והנה זה שכתב וקרא קאי אפי' הקדישה שנה אחת סמוך ליובל דהוי סלע ופונדיון ותו לא הם דברים תמוהים דכל שהקדישה שנה אחת קודם ליובל א"י לפדותה בסלע ופונדיון אלא צריך הפודה ליתן ן' שקל לפדותה וכמ"ש רבינו בפ"ד מה' ערכין ה"ז וז"ל נשאר ביני ובין היובל שנה א"י ליתן סלע ופונדיון לפדותה שנאמר וחשב לו הכהן ע"פ שנים הנותרים אינו נפדית בגרעון כסף אלא קודם ליובל בשתי שנים או יותר ע"כ:
וכתב מרן הכ"מ דהכי איתא ברפ"ו דערכין אין מקדישין לפני היובל פחות מב' שנים כו' ובגמ' ורמינהי מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות מב' שנים וכיון דאין מקדישין בגירוע פחות משתי שנים יהא אדם חס על נכסיו ואל יקדיש פחות מב' שנים ופרש"י דעצה טובה קמ"ל מתני' דיהא אדם חס על נכסיו ולא יפדה פחות מב' שנים שלא יפסיד מ"ח סלעי' י"ש וכ"כ עוד רבינו שם בהל' ט' לפיכך אין ראוי לאדם להקדיש שדהו לפני היובל פחות מב' שנים ואם הקדישה ה"ז מקודשת ואינה נפדית בגירעון כסף אלא אם ירצה הפודה ליתן ן' שקל לכל חומר פודה אותה כו' יע"ש והיותר תימא הוא על הרב מ"ל כאן בפרקי' ד"ה וכמה נותן לו אין פחות מל' סלע כו' הביא דברי תוס' רי"ד ז"ל הללו ותמה על מ"ש דג"ש זו דנתינה נתינה מערכין הוא מערכי שדות דבמקדיש שדה אחוזה כתי' ונתן את הערכך כו' וכתב הוא ותימא דקרא דונתן את הערכך כתיב במקדיש שדה מקנה ומקדיש שדה מקנה אין דמיה קצובים אלא הכל לפי מה שהוא שוה וכמ"ש רבינו ספ"ד מה' ערכין וכ"כ בס"פ אין מקדישין דכ"ו ואפשר דס"ל לתוס' רי"ד דפסוק זה דונתן את הערכך קאי לכל הערכין הכתובים בפרשה אלא שע"כ הג"ש היא מערכך שדה אחוזה כיון שדמיה קצובים עכ"ל ועדיפא מינה הי"ל לתמוה ע"ד תוס' רי"ד שדבריו הם הפך ההיא דר"פ אין מקדישין דכל שהקדישה שנה אחת סמוך אינה נפדית בסלע ופונדיון אלא בן' שקלים וצ"ע כן הקשה אלי ידיד נפשי גם בן ואח הוא לי קדוש יאמר לו הח"הש דוד אמאדו נר"ו:
ולעד"ן ליישב דברי תוס' רי"ד ז"ל לפי חומר הנושא בהקדים ליישב קושיית הרב מ"ל ע"ד תוס' רי"ד דהיינו דמשמע ליה דמ"ש בגמ' דר"ש יליף נתינה נתינה מערכין כיון דקרא דונתן את הערכך במקדיש שדה מקנה כתיב עכ"ל דר"ש ס"ל כר' אליעזר דשדה מקנה נמי דינו כשדה אחוזה שדמיו קצובים זרע חומר בן' שקל כסף כמו ששנינו בפ"ג דערכין די"ד ע"א ר"א אומר אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה כו' ואמרי' עלה בגמ' דר"א יליף שדה מקנה משדה אחוזה מג"ש דנאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה להלן דבר קצוב אף כאן דבר קצוב ומשמע ליה לתוס' רי"ד דלר"א בשדה מקנה דכתיב וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היובל ונתן את הערכך קדש לה' אף בשנה אחת הסמוך ליובל יכול לפדותו בסלע ופונדיון דדוקא גבי שדה אחוזה דכתיב קרא על פי שנים הנותרים עד שנת היובל ונגרע מערכך משום הכי אינו יכול לפדותו בגירעון בפחות משתי שנים דעל פי השנים כתיב אבל בשדה מקנה דלא כתיב על פי השנים אף בשנה אחת סמוך ליובל יכול לפדותו וליכא למימר דנילף בג"ש דוחשב וחשב מה שדה אחוזה אינו נפדה בגירעון בפחות מב' שנים אף שדה מקנה כן כי היכי דיליף מהך ג"ש לענין דבר קצוב דהא ליתא דא"כ לימא קרא וחשב לו הכהן מכסף הערכך ונתן כו' עד שנת היובל למה לי ש"מ דקרא הכי קאמר וחשב לו הכהן ערך שנה שנה דומיא דשדה אחוזה שהוא סלע ופונדיון וזה החשבון יהיה אף שנת היובל לא בעינן שנים לגרעון כי אף בשנה אחת סמוך ליובל יחשוב ערך שנה ונתן את הערך לה' ודוק :
ודע שרש"י בפי' התור' כתוב וז"ל ונגרע מערכך מנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון וכתב הרא"ם וז"ל ואי הכי למה לי קרא דונגרע מערכך והלא ממ"ש וחשב לו הכהן את הכסף ע"פ השנים הנותרות עד שנת היובל למדנו שמנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון הוא נגרע מערכך הן' שקל כסף של המ"ט שנים ותירץ וי"ל דהאי ונגרע מערכך אינו אלא דמתחייב ממאמר וחשב לו הכהן כאלו אמר וחשב לו הכהן כו' שבזה יהיה מנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון נגרע מערך הן' שקלים עכ"ל: ואין צורך לזה לע"ד דלהכי כתיב ונגרע מערכך ללמד דדוקא כשנשארו שתי שנים עד שנת היובל אז הוא דנגרע מערך הן' שנה אבל אי לא הוה כתיב ונגרע מערכך הו"א דאפי' בשנה אחת סמוך ליובל יוצא בגרעון כסף דהו"א דקרא ה"ק וחשב לו הכהן ע"פ השנים הנותרות ואפי' בשנה אחת עם שנת היובל יחשב לו אבל השתא דכתיב ונגרע מערכך מותר עכ"ל דוקא ע"פ שנים הנותרות שהם שנים אז ונגרע מערכך לאפוקי שנה אחת אין כאן גרעון כסף אלא משלם כל הערך של הן' ודוק:

· הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.