טעמא דקרא/שמות/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

טעמא דקרא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יז

ח[עריכה]

ויחנו ברפידים. כתיב רפידים מלא אבל ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם כתיב חסר, והנה במכילתא אמרו ברפידים שרפו ידיהם מד"ת לכן בא עמלק עליהם (עי' בכורות ה' ב') ולכן ברפידים הראשון שהוא שם המקום כתיב מלא אבל השני שהכונה וילחם עם ישראל בשביל שרפו ידיהם לכן כתיב ברפידם היינו ברף ידם (ולפ"ז אפשר דר"א ור"י בבכורות שם ל"פ אלא דר"א קאי ארפידים הראשון ור"י אשני).

יד[עריכה]

כי מחה אמחה וגו' מתחת השמים. וגבי דור המבול כתיב אמחה את האדם וגו' מעל פני האדמה וצריך טעם. וי"ל עפ"ד רש"י בשמות י"ז ט' שהעמלקים מכשפים היו וכ"ה בירו' ר"ה פ"ג ה"ח, ורש"י פי' בפ' מטות גבי מלכי מדין שהיו פורחין באויר בכשפים והראה להן הציץ והן נופלין וי"ל דלכך כתיב גבי עמלק מתחת השמים ולא מעל פני האדמה שאפי' יפרחו בכשפים באויר אמחה אותם משם, אבל גבי דור המבול לא הוצרך לומר זה שהרי היו במים ואין הכשפים שולטין כשהן במים כמ"ש בסנהדרין ס"ז ב' ולכן כתיב מעל פני האדמה (והא דכתיב ועד עוף השמים ע"ז לא כתיב מעל פני האדמה רק על אדם). ועי"ל משום דאמרו במכילתא כי מחה אמחה את זכר זה המן והמן נתלה על העץ לכך לא כתיב מעל פני האדמה רק מתחת השמים (וכמ"ש גבי אבשלום שנתלה באלה ויותן בין השמים ובין הארץ).

במכילתא ר"א המודעי אומר כשבא עמלק להזיק את ישראל מתחת כנפי אביהם שבשמים אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בניך שאתה עתיד לפזרן תחת ארבע רוחות השמים שנא' כי כארבע רוחות השמים וגו' רשע זה בא לכלם מתחת כנפיך ס"ת שנתת להם מי יקרא בו, וצריך ביאור. ויל"פ ע"פ הגמרא פסחים פ"ז ב' צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרן לבין האומות כו' דלא ידעיתו היכי תעבדו תכלינן לכולהו ליתנהו גבייכו כו' עיין שם, ומבואר דע"י שפזרן בד' רוחות א"א לכלותן ובע"ז י' ב' דלא יכלת להו לכולהו דכתיב כי כארבע רוחות השמים כו' כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל ומבואר דאילו היה אפשר ח"ו לכלות את ישראל הי' העולם נחרב וזהו דקאמר בניך שאתה עתיד לפזרן כו' כדי שלא יוכלו לכלותן רשע זה רוצה לכלותן, א"כ העולם יחרב, והוסיף עוד טעם ס"ת שנתת כו' כמ"ש בשבת פ"ח א' אלמלא קבלו ישראל את התורה הי' העולם חוזר לתהו ובהו ובתנחומא שמיני סי' ט' ווי שיתחרב העולם כשבטלו התורה והגר"ח ז"ל בנפה"ח כתב שאם היה כל העולם פוסק רגע א' ח"ו מתורה הי' מיד העולם נחרב. וכ"מ בסנהדרין צ"ט ב' ע"ש.

הפטרת בשלח[עריכה]

הפטרת בשלח. עיין בשופטים פ"ד ופ"ה.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)