מזרחי/שמות/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מזרחי TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה]

עוד מעט אם אמתין עוד מעט. הוסיף אם אמתין קודם עוד מעט מפני   שבזולת זה משמ' שבודאי יסקלוהו אחר זמן מעט ימתין ולא ימתין:

ו[עריכה]

על הצור לא נאמר אלא בצור. במכילתא מפני שהבי"ת מורה שהכאת המטה היתה בעצמות הצור ולא על שטחו בהכאת המקל על הצור:

ח[עריכה]

ויבא עמלק סמך פרשה זו למקרא זה כו' באלה שמות רבה דרשא בעלמא הוא כי בהכר' היה שתסמך פרשה זו למקרא זה. מאחר ששני המעשים היו ברפידים אבל התמה מרש"י ז"ל שהניח כל מה שדרשו בסמיכות כל התורה כלה ולא הביא בפירושיו רק הסמיכות שאין שם מקומו בלבד שהוא קרוב לפשוטו של מקרא ופה הביא המדרש של זה הסמיכות שהוא בהכרח שתסמך פרשה זו לזו להיותן שניהם במקום אחד:

ט[עריכה]

וצא הלחם צא מן הענן. במכילתא שכל יציא' מבפנים לחוץ היא ופירוש ויצא יעקב מבאר שבע שיצא מתוך עיר באר שבע והלך חוצה לה ומפני שיציאת יהושע ממחנה ישראל למחנה עמלק אינו מצד פנים לצד חוץ כי שניהם חונים במדבר הוכרח לומר צא מן הענן כמו צא מן התיבה וכך אמרו בב"ר וצא הלחם בעמלק מכאן אתה למד שהיו תחת ענני הכבוד שאין אומרים צא אלא למי שהוא שרוי בפנים:

מחר בעת המלחמה. לא כל היום של מחר וכתב אחריו אנכי נצב להכריע שמלת מחר דבקה עם אנכי נצב כדעת רבי אלעזר המודעי ולא כאיסי בן יהודה שאמר ה' הם שאין להם הכרע וזה אחד מהם ואולי מפני שהטעם האתנח הוא במלת בעמלק כמו שכתב בפרשת ראה הלא המה בעבר הירדן שרדף אחרי הטעמים:

בחר לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים. ובנוסחא אחרת כתיב אנשים גבורים ויראי חטא ד"א אנשים שיודעים לבטל כשפים וזו הנוסחא עקר שהרי בפרשת מטות כתב גבי החלצו מאתכם אנשים לצבא אנשים גבורים ויראי חטא וכן בחר לנו אנשים ועוד שבמכילתא אמרו אנשים גבורים ויראי חטא ואיך יתכן שיניח דברי המכילתא שהם מסכימים עם פשוטו של מקרא ויביא דברי האגדה שאינם מפשוטו של מקרא:

חור בנה של מרים היה. הוצרך להודיע זה מפני שחור לא נזכר בשום מקום קודם זה ואיך יכתבנו כמו ידוע באמרו ומשה ואהרן וחור ולפיכך הוצרך לומר בנה של מרים היה שהיה מפורסם בימים ההם:

יב[עריכה]

ויהי ידיו אמונה ויהי משה ידיו באמונה. הוסיף משה בין ויהי ובין ידיו אמונה מפני שנראה מהכתוב שמלת ויהי שב אל ידיו ואם כן היה לו לכתוב ויהיו ידיו על כן פירש שמלת ויהי שב אל משה לא אל ידיו גם הוסיף בי"ת במלת אמונה מפני שאין ידיו אמונה אלא שהיו עומדות פרושות לשמים באמונה ופירוש בתפלה נאמנה ונכונה מפני שלא תפול בתפלה מלת אמונה רק מלת נכונה:

עד בא השמש שהיו עמלקים מחשבין את השעות כו'. דאל"כ עד בא השמש למה לי:

יג[עריכה]

ולא השאיר אלא חלשים שבהם. בתנחומא ופי' ויחלש השאיר החלשים שבהם:

מכאן אנו למדין. בתנחומא דאל"כ למה השאירו החלשים ולא הרגו את כלן:

יד[עריכה]

שבא עמלק להזדווג לישראל קודם לכל האומות. במכילתא וילמדו כל אדם דרך ארץ מעמלק שבא להזיק את ישראל:

כאן נרמז לו למשה שיהושע מכניס את ישראל לארץ. בתנחומא וכבר פירשתי זה בפסוק תביאמו ותטעמו ע"ש:

לכך אני מזהירך כן כי חפץ אני למחותו. לא שאמחה אותו אני דאם כן מאי ושים באזני יהושע:

טו[עריכה]

ויקרא שמו של מזבח. לא שמו של הקב"ה שעשה לו הנס שמשפ' הנביאים תמיד לבנות מזבח ולקרא שמו על שם המאורע כמו ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ויקרא לו יי' שלום:

טז[עריכה]

ויאמר משה. לא השם ויהי' פירושו שהשם ענהו על בנותו המזבח וקראו יי' נסי ואמר כי יד על כה יה כו' שהרי כבר אמר קודם זה ויאמר יי' כו' כי מחה אמח' כו' אבל בויקרא שמו לא הוצרך לומר שהקור' היה משה כי מבואר הוא שהכונה הוא הקורא:

כי יד על כס ידו של הב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. תקן בזה כמה עניינים הא' שאמר ידו של הב"ה לא יד סתם כמובן מן הכתוב ועוד שאמר הורמה לא שידו של הב"ה היא על כסאו תמיד אלא שהורמה אליו לפי שעה כמו כי אשא אל שמים ידי וכו' ועוד שהוסיף לומר לישבע בכסאו לא שהורמה והונחה על כסאו בלבד מבלתי שישבע אלא שהורמה ונשבע כמו כי אשא אל שמים ידי וכתיב בתריה ואמרתי חי אנכי לעול' וכמוהו אשר נשאתי את ידי הרימותיה לישבע בכסאי ועוד אמר בכסאו במקום כס יה כמו ואת שמואל ועוד הוסיף להיות לו מלחמה לא שהיתה אז מלחמה כמובן מן הכתוב עוד הוסיף מלת ואיבה להורות על שפירוש מלחמה ליי' בעמלק אינו מורה   על פועל המלחמה כי המלחמה לא היתה תמיד רק לעתים ידועים אבל מלחמה בכאן מורה על האיבה הלביית שיש לו לעשות מלחמה בו עוד פירש מדור דור כמו לעול' כאילו אמר מלחמה ליי' בעמלק לעולם לא שהיא פעם אחת בכל דור ודור כי מנהג הכתוב לומר על הדבר התמידיי מלת דור דור כמו לדור דורים שנותיך שפירושו לעולם ועד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.