טעמא דקרא/ויקרא/ה

טעמא דקרא ויקרא ה

טז

בפ' מעילה ואת חמישיתו יוסף עליו. כתיב יוסף מלא אבל בכה"ת כתיב יסף חסר כמו בסמוך בפ' שבועת הפקדון וכן בפ' נשא גבי גזל הגר וכן בס"פ בחקתי גבי מע"ש. וי"ל משום דגבי מעילה גזברין תובעין אותו בשוק ומשלם בע"כ כמ"ש בגמ' ב"מ נ"ד א' לכן כתיב כאן יוסף מלא.

יח

בפ' אשם תלוי כתיב וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג. לכאו' תיבות אשר שגג מיותר ובתו"כ דרשו ע"ז ע"ש, וי"ל לפי פשוטו משום דכאן אין העבירה על מה שאכל דאפשר היתר אכל אלא העבירה שעבר ולא נזהר מספיק וזהו על שגגתו אשר שגג שהעבירה על מה ששגג.

יט

אשם הוא אשם אשם לה'. זה מדרש דרש יהוידע כה"ג כל שבא ממותר אשם וחטאת ילקח עולות הבשר לשם ועורות לכהנים (שקלים פ"ו). וצריך טעם למה כתבה תורה זה גבי אשם תלוי טפי מכל אשמות שבפרשה. ובפשוטו י"ל משום דבא"ת זה שכיח שנודע לו שחטא או שלא חטא ונשאר מותר. עי"ל דרבותא היא דס"ד דא"ת תחלתו הופרש על ספק שמא לא חטא ולהכי כשנודע שלא חטא יצא לחולין קמ"ל דמותרו נדבה. ועי"ל להיפך דס"ד כיון דמתחלה הופרש ג"כ על ספק שמא לא חטא א"כ לא הי' הפרשה בטעות כלל וליקרב אשם אפי' אחר שנודע לו שלא חטא קמ"ל דכל מותרות לנדבה אזלי.

כג

והשיב את הגזלה. ולא כתיב תשומת יד וכבר דרשו בזה בב"מ מ"ח ע"ש, ולפי פשוטו י"ל עפמש"כ הרמב"ם פ"א מגזלה ה"ד (וכן בשו"ע) איזהו עושק כו' כגון שהי' לו ביד חברו הלואה או שכירות והוא תובעו ואינו יכול להוציא מידו כו' וע"ז נאמר לא תעשוק וגו' א"כ מבואר דגם הלואה אם כופר הו"ל עושק ולפ"ז א"ש דבתחלה חשיב כל האופנים איך בא הממון לידו אם ע"י תשומת יד או עושק מתחלה דהיינו שכר שכיר אבל אח"כ בהשבה סגי הא דכתיב והשיב את העושק דאחר שכפר גם ההלואה בכלל עושק כנ"ל. ועי"ל דלא חשיב כאן אלא דברים שצריך להשיב את החפץ עצמו [דגם עושק יתכן שלקח ממנו חפץ ברשות ואח"כ אין רוצה להחזיר לו עי' רמב"ם פ"א מגזלה ה"ד] אבל תשומת יד שהוא הלואה שא"צ להחזיר אותן המעות עצמן רק חייב לו חוב ל"ש ע"ז לשון והשיב וכללו הכתוב במש"כ אח"כ או מכל אשר ישבע עליו לשקר כמ"ש בב"מ שם.

הפטרת ויקרא

הפטרת ויקרא עי' בישעיה פמ"ג.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)