אדרת אליהו/ויקרא/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אדרת אליהו TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ושמעה. יכול האומר לחבירו נלך ונעבוד ע"ז שחייב ת"ל אלה ואין אלה אלא שבועה וכה"א והשביע וכו'. בשבועת האלה. אין לי אלא שבועה שיש עמה אלה. שבועה שאין עמה אלה מניין ת"ל קול. אמר להן משביע אני עליכ' כו' והן יודעין עד מפי עד או שהי' א' מהן קרוב או פסול יכול יהיו חייבין ת"ל עד בזמן שהן כשרין לעדות. עמד בבהכ"נ וכו' והשביע למי שיודע לו עדות שיגיד לו שיכול יהיו חייבין ת"ל והוא עד. עד שיתכוין להם. משביע אני עליכ' כשתדעו לי עדות כו' יכול יהיו חייבין ת"ל והוא עד בזמן שקדמה העדות לשבועה.

או ראה או ידע. ראי' אפי' בלא ידיעם. ידיעה אפי' בלא ראי' ואיזה זה תביעת ממון יכול אפי' אמר משביע אני עליכם שאמר איש פלוני ליתן כו' ת"ל תחטא תחטא לגז"ש מה להלן ממון ויש לו אף כאן ממון ויש לו. שלח להן ביד עבדו או ביד בנו כו' או שאמר להן הנתבע כו' יכול יהיו חייבין ת"ל אם לוא יגיד ונשא עונו. השביען חוץ לב"ד ובאו לב"ד והודו יכול יהיו חייבין ת"ל אם לוא יגיד ונשא עונו לא אמרתי אלא במקום כו'. אם לוא יגיד כיון שהגיד שוב אין חוזר ומגיד. ונשא עונו. בכלם נאמ' ונעלם וכאן וכו' שאפי' מזיד חייב:

ב[עריכה]

או נפש אשר תגע. יכול אפילו במגע טומאה ת"ל בנבלת ר"ע אומר יכול אפי' נגע באוכלין ומשקין וכלי חרס ת"ל בנבלת. בכל דבר טמא. שיכול שיהא שוה בכל דרכים לנבילה שחלוק מגע ממשא ועושה אב הטומא' לטמא אדם לטמא בגדים. ומה הן מיעוט מי חטאת ומרכב ת"ל טמא לרבות רוב מי חטאת ומשכב ומושב. בכל לרבות השורף את הפרה ופרים הנשרפים והמשלח את השעיר. דבר לרבות הסככות והפרעות והקרי דר"י. בנבלת חיה. אין לי אלא כלה. כזית מניין ת"ל טמאה. או בנבלת בהמ'. (הוא בשבועות דף ז' ע"א) אם נאמ' חיה למה נאמ' בהמה לג"ש מה להלן בטומאת קדשי' אף כאן בטומאת קדשים. אין לי אלא נבילה עצמה. קרנה שערה חבורה מניין ת"ל טמא'. בנבלת שרץ. אין לי אלא בשרו דמו צרופו ערובו מניין ת"ל טמא. ומניין שתהא ידיעה בתחלה וידיעה בסוף ת"ל ונעלם ממנו והוא ידע. ר"ע אומר ונעלם ונעלם ב' פעמי' שתהא ידיעה בתחלה וידיעה בסוף:

ג[עריכה]

אדם זה מת. בטמאת אדם זה טמא מת. טמאתו. לרבות זבין וזבות נדות ויולדו' אין לי אלא ימי חמורן ימי קלין מניין ת"ל לכל טומאתו. אשר יטמא. לרבות בועל נדה. בה. לרבות הבולע נבלת עוף טהור:

ד[עריכה]

או נפש. יכול הנודר בנזיר או בקרבן יביא קרבן ת"ל כי תשב'. יכול אפי' מהרהר בלב ת"ל בשפתים. יכול שאני מוציא אף גומ' בלב ת"ל לבטא יכול הנשבע להרע לאחרים חייב ת"ל להרע או להיטיב מה הטבה רשות כו'. יכול הנשבע להיטיב לאחרים פטור. ת"ל או להיטיב אף לאחרים. אין לי אלא דבר שיש בהן הרעה והטבה. דברים שאין בהם הרעה והטבה מניין ת"ל לבטא כו' ואין לי אלא להבא לשעבר מניין ת"ל לכל כו'. האדם בשבועה. פרט לאנוס. ונעלם ממנו פרט למזיד. בשבועה ונעלם. על העלם שבועה חייב ואין חייב על העלם חפץ. ומניין שחייב על כל א' וא' ת"ל לאחת. אין לי אלא טומא' מקדש וקדשיו שהן בכרת מנין לשמיעת קול וביטוי שפתים ת"ל לאחת מאלה. ומניין שחייב על מקדש על כל העל' וכן על הקודש וכן על שמיעת קול וביטוי שפתים ומניין על כל א' וא' של שבועות כגון חטים ושעורים כו' ת"ל והי' כי יאשם לאחת מאלה. יכול אם נשבע על כלן כאחת ת"ל על אחת כו':

ו[עריכה]

והי' והביא. מיד. והתודה מלמד שהוא טעון וידוי ומניין שעל החי נאמר כאן וכו' אשר חטא עליה עליה לג"ש מה להלן טעון סמיכה אף כו':

אשמו על חטאתו. מה אשמו מותרו נדבה אף חטאתו מותרו נדבה. נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס. הצאן. כל צאן אף חרשת שוטה וננסת. מן הצאן. ולא פלגס. או שעירת עזים מה ת"ל הלא נלמד מחטאת קבועה שחלופה שעירה אלא ללמד א' מביא ולא ב'. על חטאתו מחטאתו. ללמד שמביא מהקדש כשבה שעירה. מהקדש כו' כיצד הפריש כו' העני כו':

ז[עריכה]

ואם לא תגיע ידו. יכול אם אפשר לו ללות או לעסוק באומנתו יהא חייב ת"ל ידו. די שה. אפי' יש לו שה ואין לו צרכיו. שתי. שני. שתים מביא ואין מביא א'. אחד לחטאת ואחד לעלה. שתקדים חטאת לעלה. וממין חטאת יביא עולה ושאם הפרישה חטאת' ומתה יביאו יורשים עולתה. ד"א שיכול שיהיו שתיהם חטאת ת"ל כו' וא' כו':

ח[עריכה]

והביא אתם. אין לעוף פדיון. אל הכהן שחייב בטיפול הבאתה. ומלק את ראשו (אינו בת"כ רק הוא בחולין כ"ז ע"ב) לפי שנא' זאת תורת הבהמה והעוף מה עוף מן הצואר כו' יכול מן העורף ת"ל ראשו (ר"ל ראשו של עוף ממול ערף ולא ראשו של בהמה):

ט[עריכה]

מדם החטאת. מעצמה של חטאת. על קיר המזבח. יכול על קיר העליון ת"ל והנשאר כו' מקום ששירי הדם מתמצין על היסוד וזהו קיר התחתון ר"א אומר (אינו בת"כ רק בזבחים ל"ז ע"א וע"ש) והנשאר בדם לרבות כל שפיכת שירים ליסוד. חטאת. שיהא כל מעשיה לשם חטאת. הוא. פרט שלא לשמו:

י[עריכה]

כמשפט כמשפט חטאת בהמה מן החולין. וביום. ובידו הימנית:

יא[עריכה]

ואם לא תשיג. רי"א חביבה מצוה בשעתה שאין ממתינין לו עד שיעשיר. קרבנו כו'. עשירית האפה ללמד על נדבתו שהיא ג"כ עשירית האפה. סלת לחטאת מקיש חטאת למנחה (אינו בת"כ רק בזבחים ס"ג ע"ב) מה מנחה צריך הגשה בקרן מערבית דרומית אף חטאת העוף כו' לחטאת. שיפריש מעות לשם חטאת. לא ישים עליה שמן. אבל נותן על שירים. ולא יתן עליה לבנה. אבל כלי ע"ג כלי מותר. יכול אם נתן לבונה פסול תלמוד לומר כי חטאת. יכול אף בשמן כשר תלמוד לומר היא ומה ראית מכשיר אני בלבונה שיכול ללקטה מה שאין כן בשמן (אינו בתורת כהנים רק במנחות נ"ט ע"ב וע"ש) ישים. כל שהוא. יתן. כזית. והביאה אל הכהן וגו' על אשי ה' שיהא מקטיר לאישים ומתכוין לה'. חטאת. שתהא כל מעשיה לשם חטאת. היא. פרט שנקמצה שלא לשמה:

יג[עריכה]

מאחת מאלה. להשוות קלים לחמורים וחמורים לקלים עיין רש"י ז"ל:

טו[עריכה]

נפש. לרבות נשיא וכהן משיח למעילה:

בשגגה. פרט למזיד (וצ"ל והמוציא מקדש לקודש מעל וכ"ה בת"כ ועיין מסכת מעילה דף י"ט ע"א):

קדשי ה'. לרבות ק"ק בשרם ואימוריה' קודם זריקה פי' (אבשרם קאי קודם זריקה אבל אמוריה' אף לאחר זריק' ועיין בק"א) ואמורי ק"ק לאחר זריקה:

מקדשי ה'. יצאו ק"ק. מניין לרבות קדשי בדק הבית גידוליהן ומה שבתוכן והמקדיש דברים שאינן ראויין להן תלמוד לומר קדשי. מקדשי פרט לגידולי מזבח כו' ושנתמלאו אחר כך. כסף. יכול דינרים תלמוד לומר שקלים יכול שקלי נחשת תלמוד לומר כסף. יכול של בבל תלמוד לומר שקל הקודש סלע הצורית:

לאשם. שיהא מפריש מעות לאשם:

טז[עריכה]

ואת אשר חטא מן הקדש. לרבות פחות משוה פרוטה לתשלומין אף על פי שאין בו מעילה. הקדש ישלם. לאותו שעל הקודש ישלם. ומנין שמשלם חומש ואשם על תשלומין אלו תלמוד לומר הקודש ישלם. יוסף עליו. שיהא הוא וחומשו חמשה. אתו. פרט לחמשה חטאות המתות. והכהן יכפר עליו. שהכהן מכפר על עצמו והוא גם כן מועל. מנין שאם הביא מעילתו ולא הביא אשמו או הביא אשמו ולא הביא מעילתו שלא יצא ת"ל באיל האשם. יכול אף חומש מעכב ת"ל באיל האשם ונסלח לו. איל. והאשם מעכבין ולא חומש:

יז[עריכה]

ואם נפש. אר"ע ואם מוסיף על ענין ראשון על ספק מעילה אשם תלוי:

ועשתה אחת. לחייב על כל א' וא'. ולא ידע. פרט לאשתו נדה ואחותו בבית כו' שנא' כי תחטא ולא ידע פרט לזה שידע שחטא. ואשם. לגז"ש מה להלן דבר שזדונו כרת אף כו'. ונשא עונו עי' רש"י ז"ל. בערכך מה ערכך להלן בכסף שקלים אף כו' לאשם כו'. אשר שגג. שאם בא לפניו ספק חלב ולא ידע בינתים שאינו חייב אלא אחת ידע בינתים חייב על כל א' וא' שנא' שגגתו. והוא לא ידע. פרט לשאמרו לו אחרים יכול אעפ"י שאינו מכחיש ת"ל ולא ידע. ולא ידע ונסלח. פרט לאם ידע הא למה זה דומה לעגלה כו':

יט[עריכה]

אשם. ללמד שאם שחטו וזרקו ונודע לו שחטא או לא חטא שמותר באכילה. יכול אעפ"י שלא זרקו ת"ל הוא. מה יעשה כו'. יכול אע"פ שלא נשחט ת"ל אשם הוא. מה יעשה כו'. אשם לה'. יכול לבעה"ב ת"ל אשם הוא לכהן יכול כלו לכהן ת"ל לה' הא כיצד מותרי אשמות יפלו לנדבה ויקח בהן עולות וכו':

כא[עריכה]

כי תחטא וכחש שקדמו חטא. פרט לאומר אכלתי היום ולא אכל וכו'. בעמיתו ב' פעמים. פרט לגבוה ולאחרים. וכחש. יכול בדברים ת"ל בפקדון שהוא של ממון. אי מה פקדון שאין לו רשות להוציאו ת"ל בתשומת יד. אי מה אלו שיש בהן מתנת יד ת"ל בגזל. אי מה אלו דברים הנטלים מרשות בעלים ת"ל עשק. אי מה אלו דברים שדעת שניהם יודעת ת"ל אבדה:

כב[עריכה]

וכחש בה. בגוף הדבר ולא במוצא. אי מה אלו דברים שאפשר לדעת דברים שא"א לדעתן כגון המערב מים ביין כו' ת"ל על שקר כל שיש שקר. אי מה אלו דברים שאין מזיקין דברים המזיקין חובל אדם באדם קנין בקנין. אדם בקנין. קנין באד' מנין ת"ל על אחת מכל אשר כו' אי מה אלו דברים המשלמין את הקרן תשלומי כפל ד' וה' וכו' ת"ל ומעלה מעל ריבה. מעל בה' לרבות קדשי קלים. לחטא בהנה. פרט לאומר חבלת בי בשבת דלקת גדישי וכו' אמר לו אביו חבלת בי ועשית בי חבור' והוא כופר דקם בדרבה מיניה. והשיב את הגזילה. הגזילה עצמה יכול דוקא את הגזילה עצמה ת"ל ושלם. יכול משיב ומשלם שהרי הגונב משלם כפל ת"ל גזילה. הגזילה משלם. יכול דוקא משלם ת"ל הגזילה הא כיצד כשהגזילה בעין ישיב את הגזלה ואם לאו ישלם. ד"א את הגזילה כעין שגזל וכו' (אינו בת"כ רק בב"ק ס"ו ע"א) פרט לשינוי שקונה. אשר גזל. פרט לגזל אביו שאינו משלם חומש ואשם. יכול לא ישיב כל עיקר ת"ל הגזילה וכן בעשק ובפקדון. ועדיין אני אומר אימתי אינו משלם בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו. נשבע הוא ולא אביו כו' הוא ואביו מניין ת"ל גזל עשק הפקד מצא. ועדיין אני אומר אימתי משלם קרן בזמן שנשבע הוא ואביו. הוא ולא אביו כו' ת"ל גזילה ועושק ופקדון ואבידה: מניין ליתן את האמור למעלה למטה ת"ל מכל אשר כו'. ד"א וכחש בעמיתו כלל בפקדון כו' פרט או מכל כו' כלל מה פרט מפורש דבר שגופו ממון כו': (אינו בת"כ רק בשבועות דף ל"ז ע"ב)

כד[עריכה]

מכל אשר ישבע עליו. עד שיהא במתכוין לו מכאן שחייבין על זדון שבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון כו' ושלם אתו. ולא כפל. בראשו. ולא תשלומי ד' וה'. יכול הטוען טענת גנב שישלם חומש ת"ל בראשו וחמישתו המשלם בראש כו'. לאשר הוא לו. ולא שלוחו יכול לא יתן לשליח ב"ד ת"ל יתננו:

ביום אשמתו. בה"א כשעת הוצאה:

כה[עריכה]

ואת אשמו. הפסיק הענין שאשם משלם עם הכפל שלא כדר"ש (אינו בת"כ רק בב"ק ס"ה ע"ב וע"ש הפלוגתא). יביא. ואפילו לאחר יו"כ:

כו[עריכה]

ונסלח לו על אחת. שחייב על כל א' וא' כיצד היו ה' תובעין אותו תן לנו פקדון תשומת יד כו' ת"ל לאחת יכול אם נשבע כאחת [ור"ל שכלל הכל כאחת ולא פרט כל א'] ת"ל על אחת כו'. בה. פרט לפחות משוה פרוטה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.