טעמא דקרא/בראשית/לב

טעמא דקרא בראשית לב

ה

עם לבן גרתי פירש"י ותרי"ג מצות שמרתי. ורצה להודיעו זה שאביו א"ל והי' כאשר תריד ופרקת עולו שלא יאמר בודאי נתלכלך בבית לבן בחטאים ועתה אוכל לו לכן הודיעו שאע"ג שבבית לבן גרתי מ"מ תרי"ג מצות שמרתי ולא תוכל לי.

פרשת וישלח

יד

ויקח מן הבא בידו. יש לפרש לפי שאסור למכור וליתן בהמה לגוי משום שאלה שכירות ונסיוני וכתבו תוס' בע"ז ט"ו דבזמנינו מקילין בזה לפי שאין בהמות שלנו מכירין בקולנו כמו דמתירין ע"י סרסור משום דאכתי לא ידעה לקלי', ולפ"ז אפשר דה"ה בזמניהם אם קנה בהמה חדשה ועדיין לא הורגלה בקולו מותר למכרו וזהו מן הבא בידו דהיינו שקנה עכשיו ועדיין לא הורגלה בקולו ולכך היה יכול ליתנה לגוי [וצ"ע אם מותר ע"י שליח כמו ע"י סרסור וא"כ אפשר דלכך שלח ביד עבדיו].

כא

כי אמר אכפרה פניו וגו' ואחרי כן אראה פניו. פי' לפי שאסור ליתן לגוי מתנת חנם וכתבו תוס' (בע"ז דף כ') דבמתלוה עמו בדרך מותר דהוי כמוכרו ולכן אמר להשלוחים ואחרי כן אראה פניו דהוי מתלוה עמו שלא יקשה להם למה שולח לו מתנה וגם לעשו צוה לומר והנה גם הוא אחרינו מה"ט שלא יחשדנו שנותן לו מתנת חנם.

כז

ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני. יל"ע לשיטת הגר"א (עי' כתר ראש סי' צ"ג) דאין לבקש מהמלאכים ברכוני לשלום וכן הפיוט מלאכי רחמים וכו' אין לאמרו עיי"ש, א"כ היאך ביקש יעקב מהמלאך שיברכו. וי"ל דהכא שאני כיון דהמלאך הזיקו היה המלאך מחוייב לפצותו על הנזק שעשה לו ע"כ ביקש ממנו שיברכו שזה תשלום על הנזק שעשה לו (ועמש"כ לקמן בריש שמואל דברכה שחייבים לברכה מתקיימת ע"ש).

לג

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. ובזוה"ק (כאן ק"ע ב') איתא דכל האוכל בט"ב כאילו אוכל גיד הנשה, ושאלתי לאאמו"ר זללה"ה מה הכונה בזה (וגיסי הגר"ש ברזם זצ"ל אמר כמה ביאורים ע"ז). והשיב לי, שיש באדם שס"ה גידין נגד שס"ה ימים שבשנת החמה ושס"ה לאוין שבתורה (עי' מכות כ"ג ב') וגיד הנשה מכוון לפי החשבון נגד תשעה באב.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)