טעמא דקרא/בראשית/לג

טעמא דקרא בראשית לג

טז

וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה. פירש"י מב"ר עשו לבדו ות' איש שהלכו עמו נשמטו מאצלו א' א' והיכן פרע להן הקב"ה בימי דוד שנא' כי אם ת' איש אשר רכבו על הגמלים וינוסו. והטעם שנשמטו נראה דכיון שראו שעשו אין פניו למלחמה רק לשלום א"כ נתביישו למה באו ולמה צריך ת' איש ולכן נשמטו וברחו, ומ"מ כיון שיצא מזה טובה ליעקב שעשו לא הי' יכול להתחרט אח"כ ולהלחם ביעקב (ובפרט כשראה אח"כ שיעקב אין רוצה לילך עמו שאז כעס עליו עי' בהעמק דבר), קבלו שכר.

יז

ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות. חז"ל (במגילה י"ז א') אמרו שנענש ע"ז שלא חזר מיד לבית אביו, ומה שעשה כן באמת י"ל שלא ירגיש עשו שרמהו ואמר ואני אתנהלה לאטי עד אשר אבא אל אדוני שעירה (עי' ע"ז כ"ה ב' ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעקב לעשו) ואם יחזור מיד לבית אביו ירגיש שרמהו לכן שהה בדרך עד שעשו יסיח דעתו מזה ויחשוב שבאמת הדרך קשה לו ומתנהל לאט ואז חזר לבית אביו.

יח

ויחן את פני העיר. פירש"י ערב שבת הי'. והיינו דויחן את פני העיר משמע שחנה לפני העיר וקשה למה לא נכנס לפנים וע"כ שע"ש הי' ולא יכל לטלטל את כל חפציו לפנים משום שבת ולכן חנה שם, ומצד תחום עשה כדין שבת מחוץ לעיר.

יט

ויקן את חלקת השדה וגו' מיד בני חמור אבי שכם. נ' דכאן אין הכונה להאיש שכם בן חמור שאין כאן מקומו אלא הכונה אבי שכם היינו אבי העיר שכם שהוא בנה את העיר (ויתכן שקראה ע"ש בנו כדמצינו בקין) ובד"ה מצינו הרבה אבי גבעון אבי בית לחם וטובא שהכונה בעל העיר הראשון.

ויקן את חלקת השדה מיד בני חמור אבי שכם. הנה בספר הישר מבואר דלחמור הי' עוד ה' בנים מלבד שכם אבל נראה ששכם הי' החשוב שבהם ולכן קרא העיר על שמו אבל לקנות הי' צריך מכל בניו שהיו ממונים על העיר.

כ

ויצב שם מצבה ויקרא לו קל אלקי ישראל. צ"ע הא אכתי לא נקרא שמו ישראל מפי הקב"ה ולמה קרא לו אלקי ישראל. וי"ל שזה ידע ברוה"ק שהאומה שיצא ממנו יקראוהו ישראל אבל לא ידע ששמו יהי' ג"כ ישראל (והא דכתיב לעיל על כן לא יאכלו בני ישראל גיד הנשה כבר אמרו ע"ז בחולין ק"א ב' ע"ש).

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)