נחל קדומים/בראשית/לב

נחל קדומים בראשית לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וינשק לבניו וגו'. זהו שאמר הכתוב סכותה לראשי ביום נשק ר"ת לראשי ביום נשק לבן. לראשי אותיות ישראל. רבינו אפרים בפירושו כ"י. ואפשר לרמוז ר"ת סכותה לראשי ביום נשק גימטריא בק"ם ס"ת אברהם יצחק ויעקב. והוא שדי בחילוף א"ת ב"ש ודוק:

ד

וישלח יעקב מלאכים לפניו. רש"י ז"ל פירש מלאכים ממש. והראשונים דורשי רשומות אמרו דתיבת מחנים מסוף פרשת ויצא הוא נוטריקון מאותו חיל נטל יעקב מלאכים עכ"ד. ולפי מה שפירשתי בעניותי כי יעקב ממצותיו ולימודו היו נבראים מלאכים וכך היא המדה כדתנן עשה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד. והמלאכים הללו הנבראים מתורה ומצות סביב אותו האדם יחנו ויעקב אע"ה עיניו תחזינה המלאכים האלה הנבראים מתורתו ומצותיו והיו מהלכים עמו ברואין זה את זה. ויפגעו בו מלאכי אלהים מלאכיו ית' מצבא המרום. ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה כלומר אין אלו המלאכים הנבראים מהתורה ומצות שלנו. ויקרא שם המקום ההוא מחנים תרתי מחנה מלאכיו שנבראו מתורתו ומצותיו. ומחנה אלהים מלאכי עליון. ואחר זמן אמרו לי שכיונתי לדעת גדול הרב המבי"ט ז"ל. ולפי זה אפשר שנטל מאותם המלאכים הנבראים מתורתו ומצותיו לשלוח לעשו. והנוטריקון האמור נאמר באופן זה מחנים ר"ת מאותן חיילות נטל יעקב מלאכיו. ובהכי ניחא מ"ש רז"ל והביאו רש"י ע"פ מי לך כל המחנה שפגע כתות מלאכים ואמרו של עשו הכו הכו בן יצחק וכו' אחיו של יעקב א"כ משלנו אתם. ולפי האמור אפשר דהן ממלאכים שנבראו מתורה ומצות של יעקב אבינו עליו השלום והאמת אמרו משלנו אתם כי הם מיעקב ודאי. ואפשר שזה טעם מה ששלח לומר יעקב אבינו ע"ה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי רצה להודיעו כי כעת יאמר דכל מצוה קנה סניגור אחד וא"כ יש לו מלאכים הרבה לשומרו. וכלפי זה הביא גונדא דחימא ת' איש עמו מקור הסט"א כידוע. ויש לרמוז ארצה שעיר ר"ת אש שדה אדום למפרע ר"ת אש כי בית יעקב אש ובית יוסף להבה ודלקו בהם ואכלום:

ה

עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור וגו'. פירש"י עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי. ויהי לי שור זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ כלומר שלא נתקיימו הברכות. ויען כי יצחק אמר והיה כאשר תריד ופרקת עולו וגו'. ועתה בראות עשו כי אמר לו עבדך יעקב וגם ויהי לי שור שלא נתקיימו הברכות יסבור עשו כי ח"ו יעקב עבר על התורה ומשום הכי לא נתקיימו הברכות וגם הוא ידע בנפשיה ומשום הכי אמר לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב. לז"א יעקב אע"ה תרי"ג מצות שמרתי ולא עברתי עליהם ועכ"ז לא נתקיימו הברכות וכמדומה שכן ראיתי באיזה מפרש. ואפשר לומר עוד שהוצרך לומר ותרי"ג מצות שמרתי להוציא מלבו שסבר כי יעקב ביטל מצות כבוד אב ואם ומצות ישיבת ארץ ישראל וביטל איסור שתי אחיות וזה מפורסם ועוד לבו הלך חשכים דבהיותו עם לבן ביטל כמה מצות ובכח דמיונות אלו הוא בא להלחם עמו כי ה' סר מעליו ח"ו. לז"א עם לבן גרתי לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר ומזה מורה כי אני ולבן שונאים זה את זה ולא למדתי ממעשיו הרעים. גם מה שאתה חושב שבטלתי כבוד או"א וישיבת ארץ ישראל ועברתי איסור לקיחת שתי אחיות דע כי תרי"ג מצות שמרתי דתנינא להלכותיהן. ועל איסור שתי אחיות ויהי לי שור זה יוסף ברא קדישא וזה אות לטובה שהזיווג כהוגן כמשז"ל:

ח

ויירא יעקב מאד ויצר לו. אפשר במ"ש פ"ק דמגילה האי מאן דמבעית אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי ויעקב נצטער מאד בזה וצר לו. ובעבור זה נתירא יעקב מאד ונ"ט וייצר לו ומתוך מה שראה דצר לו לכן נתירא דאע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי:

ט

והיה המחנה הנשאר לפליטה. שמעתי דאמרו רז"ל דבין שתי המחנות היה יום א' ורבקה אמרה למה אשכל גם שניכם יום אחד שנתנבאה שימותו שניהם ביום אחד וא"כ אם יכה עשו המחנה האחת המיוחד שבו יעקב אבינו עליו השלום והכהו מוכרח שימותו גם עשו ביום ההוא כנבואת רבקה ומאחר שכן והיה מחנה הנשאר שהוא רחוק ביום אחד לפליטה שכבר מת עשו:

יב

הצילני נא מיד אחי. דורשי רשומות אמרו הצילני נא מיד ר"ת המן שהתפלל על צרת המן. וכתבנו בעניתנו בקונטריס כסא דוד שיצדק מאד לפי מ"ש גורי האר"י זצ"ל דמרדכי היה בו ניצוץ יעקב אבינו עליו השלום והוא בעצם הצילני נא מיד שיצילהו לו בעצמו מהמן. ואפשר לומר דס"ת הצילני נא מיד הוא י"ה בגימטריא רמז זכות ט"ו שנים שלמדו יחד הוא עם אברהם ויצחק ע"ה ובזה נתקיים העולם כמ"ש באורך במ"א וגם עתה רמז שזכות זה הצל יצילהו מיד עשו הרשע ולהזכיר רשעתו שהוא היה ג"כ בו בפרק ופושע מבטן קורא לו:

יד

וילן שם בלילה. ס"ת גי' לוטן אפשר לרמוז במ"ש מהרח"ו ז"ל משם רבינו קלונימוס ז"ל דיעקב אע"ה נקבר בא"י משום דדחה לוטן וזה רמז וילן שם בלילה שזכה ללון בקבר בא"י בשביל שדחה לוטן הרמוז בס"ת ור"ת וישב ששב לא"י ונקבר שם ועיין בכסא דוד דרוש ב':

טו

עזים מאתים ותישים עשרים וגו'. רז"ל אמרו מכאן לעונה האמורה בתורה ע"ש ובפירש"י. ולכאורה יקשה מה טעם דקדק יעקב אע"ה לשלוח לו כל הסדר הזה שיהיה בהם נקבות לצרכן. ושמעתי בשם מהר"ש פרימו ז"ל דאמרי במדרש דאומות העולם מחזירין כל אותן דורונות למשיח שנאמר מנחה ישיבו. וקשה דמאי רבותא שיתנו למשיח כמו דורון זה. אמנם הכוונה שיתנו ולדן וולד וולדן מאותו זמן עד כי יבא שילה. ולכן נתחכם יעקב לשלוח לו כל מין הצריך לו כי בזה יולידו כדרכן וצריכים הן להשיב הכל הן וגם ולדותיהן על דרך מה שעשה רבי חנינא בן דוסא באחד שהניח תרנגולין וכו' ושוב ראיתי בפרשת דרכים דרוש כ"ו שהביא דרך זה באריכות ע"ש. וזה רמז וישלח יעקב מלאכים לפניו אל ר"ת ו"י מל"א שעל מחנה זו ילולי יליל עשו כי נפרעין ממנו כל הדורנות ופירותיהן עד עולם:

טז

גמלים מניקות ובניהם. פירש"י בנאיהם. פירש הרב מהר"ר משה חיים בן הרב מהרח"ש ז"ל דקי"ל דהמוכר לחבירו בהמה וא"ל בהמה מניקה אני מוכר לך כוונתו שיהנה מהחלב אבל אם היא טמאה מכר הולד ולז"א בהמה מינקת אני מוכר לך דאי לא מה איכפת אם היא מינקת. וא"כ באומרו גמלים מניקות ידענו כי ולדותיהן עמהן ואם כן אמאי הוצרך לומר ובניהם אלא ודאי פירושו בנאיהם ודפח"ח. ויש להוסיף קצת במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דעשו אין לו יחס כלל בגמלים והם אסורים אצלו כי הן מעלה גרה אותיות הגר אם ישמעאל וא"כ מוכרח דגמלים מניקות ר"ל הם ובניהם למשא דוקא ואייתר ובניהם לכך פירשו שהם בעליהן ופירוש בנאיהם ודוק:

לג

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.