ריב"א על התורה/בראשית/לב

ריב"א על התורה בראשית לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו

ויהי לי שור וחמור. פרש"י אביך אמר לי מטל השמים ומשמני הארץ זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ. וקשיא דאמרינן ונתתה כסף בכל אשר תאוה נפשך מה הפרט מפורש פרי מפרי וגדולי קרקע משמע שהבריות קרויות גדולי קרקע. ואומר הר"ר אליקים דרש"י הרגיש בזה בפ"ק דסוטה שפי' שם דבהמה גדולי קרקע נינהו על שם שהארץ מגדלת' במרעה. אבל גדולין מן הארץ לא קרי אלא דבר הצומח מן הארץ ולא בהמות. והביא ראיה מפרק הפועלים דאמרו פועלים אוכלים בדבר שגדולן מן הארץ ואומר מה דיש שגדולו מן הארץ יצא החולב והמגבן אלמא לא קרי להו גדולו מן הארץ עכ"ל:

ח

ויירא עקב. פרש"י שמא יהרוג. וא"ת והלא א"ל הקב"ה ושמרתיך בכל אשר תלך. וי"ל שהיה מתיירא שמא יגרום החטא ליפול בידי עשו ששהא בבית לבן כ' שנים ולא עסק במצות אב ואם. והא רש"י פי' גבי קטונתי שהיה מתירא פן יגרום לו החטא:

יח

למי אתה. פרש"י של מי אתה. מי שולחך ותרגו' דמאן את לכך פרש"י כן לפי שאין שמוש ל' ראוי לשמש כאן אלא שמוש שי"ן כי כן לשון העולם אומ' לחבירו חפץ זה של פלוני הוא או לי הוא כמו שמצינו בלשון משנה זה אומר שלי הוא וזה אומר כלה שלי וכו'. כדאית' בב"מ. וכן בפ' המפקיד שני' שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי וכן הרבה שמוש שין ראוי לשמש כאן ולא שמוש ל' ראויה לשמש אלא במלת המדברת בשנים כמו פלוני עשה כן לפלוני וככה יעשה לפלוני וגם מטעם זה פרש"י גבי ולמי אלה לפניך למי המנחה שלוחה ל' משמשת בראש התיבה במקום של בכמה מקומות כמו וכל אשר אחרי דומה לי הוא שלי הוא וכמו לי הארץ ומלואה:

יט

ואמרת לעבדך ליעקב. פרש"י על ראשון ראשון וק' לדבריו אין כאן תשובת אנה תלך ואם כן אין זה על ראשון ראשון. ועוד לדבריו שכתב שאלת והוא אחרינו חסרה כאן. לכך מפרשין מנחה היא שלוחה לאדני לעשו והיא תשובת אנה תלך והנה הוא אחרינו תשובת ולמי אלה לפניך ופתרונו בתימא כלומר האיש אשר אלה לו לפניך הוא אחריך כ"ש:

כו

ויגע בכף יריכו כסבור היה שהוא מלאך מתוך שלא יכול לו נגע לו בכף יריכו לראות אם יש לו חוליות ע"כ אין להם ישיבה אלא עומדים לעול' עכ"ל: ותקע כף ירך יעקב אע"פ שהבטיח לו הקב"ה לשומרו כדכתב ושמרתיך בכל אשר תלך הזיקו המלאך לפי שנתירא מעשו כדכתיב ויצר לו. וכן מצינו גבי משה שא"ל הקב"ה כי אהיה עמך הזיקו בדרך במלון לפי שנתירא מפרעה כדכתיב שלח נא ביד תשלח:

ל

למה זה תשאל לשמי. פרש"י אין לנו שם קבוע וי"מ שלא רצה לגלות לו שמא ישביעוהו בני אדם עוד י"מ לפי שנצחו יעקב ואין דרך נצוח לגלות שמו ולשון זה אחרון קשיא לי דגבי מנוח כתוב למה זה תשאל לשמי והוא פלאי והתם ליכא למימר הכי. אבל רש"י פי' וז"ל פלאי מכוסה תמיד הוא משתנה ואיני יודע למה נשתנה היום עכ"ל. וגם ללשון שני יש לישב המקרא התם כמו הכא:

לב

ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל וגו' וא"ת לא ידענו מהמקראות של מעלה שיעקב היה צולע על יריכו ומה בא זה ללמדנו. ותיץ ר"ת מאורליי' שנתינת טעם הוא למה שהה יעקב כל כך לבא בפנואל שלא הספיק לבא שם עד שיזרח לו השמש לפי שהיה צולע על יריכו ולא היה יכול ללכת בקל. וי"מ שכך פתרונו קודם שזרח לו השמש מתוך פחדו לא היה יודע מומו אבל כשזרח השמש אז נתישב דעתו וידע שהיה צולע. וי"מ דלפי' רש"י ניחא שהוא פי' גבי ויזרח לו לצרכו לרפאות צלעו והוא היה צולע כשזרח לו השמש עכ"ל. הלכך והוא צולע על יריכו בא ללמד שזרח לו השמש לרפאות צלעו שאלו לא נכתב הייתי אומר ויזרח לו לצרכו כלומר לצורך הנאתו ולא לרפאות צלעו כ"ש:

לג

על כן לא יאכלו ב"י את גיד הנשה כלומר לזכרון הנס שניצל יעקב מהמלאך. ד"א על כן שהוזק יעקב קבלו עליהם בניו שלא יאכלו מגיד הנשה משל לאדם שחש בראשו תמיד ומקבל עליו שלא יאכל עוד מן הראש כדי שיהא לו רפואה. ד"א על שעשו בני ישראל שלא כהוגן שלא עשו לויה לאביהם והניחוהו ללכת לבדו והוזק על ידם בגיד הנשה אסר להם הקב"ה גיד הנשה כדי שיהיו זריזין במצות לויה. על כן לא יאכלו תרגום אונקלוס על כן לא אכלין והיינו מאי דאמרינן בחולין לא נשנית כאן אלא בסיני ובמקומו נזכר ולכך לא תרגם לא יכלון:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.