חזקוני/דברים/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

אשר אנכי מצוך כ״‎ף רפה.

ג[עריכה]

ארץ זבת חלב ודבש מקרא קצר, וה״‎ק כאשר דבר ה׳‎ אלקי אבתיך לתת לך ארץ זבת וגו'. דבר אחר חסר בי״‎ת דוגמת הנמצא בית ה׳‎ ועוד הרבה וה״‎ק כאשר תרבון מאד בארץ זבת חלב ודבש.

ד[עריכה]

שמע ישראל מצינו באגדה עי״‎ן של שמע תלויה לפי שהקב״‎ה ברא מעשיו בעי״‎ן עי״‎ן, כיצד ישראל אחד מע׳‎ שבאומות, האומות אחד בע׳‎ שבבהמות, בהמות אחד מע׳‎ שבעופות, עופות אחד מע׳‎ שבדגים, דגים אחד מע׳‎ שבשדים, שדים אחד משבעים שבמלאכים. והקב״‎ה מלך על כולם ועל זה יסד הפייט באזהרת ראשית ושמו מעולה למעלה משבעים.

שמע ישראל וגו׳‎ שמע והבן לדבר זה ה׳‎ שהיה מאז מאין תחלה הוא ה׳‎ של עכשיו והוא ה׳‎ שיהא חי וקיים באין סוף ותכלה ובענין זה הוא אחד, כלומר יש בו לבדו אחדות כזה מה שלא היה ולא יהיה כן בשום דבר שבעולם. ד״‎א אי אפשר כאן אלא בשלש אזכרות מפני קטרוג של אומות העולם שאם אמר שמע ישראל ה׳‎ אחד, היו כל אומה ואומה אומרים על חרפותם על שלנו הוא אומר שהוא אחד, עכשיו שאנו אומרים אלקינו נודע שעל אלקי ישראל הוא מדבר שהוא עמם. ואם אמר ה׳‎ אלקינו אחד היו אומרים שאלקי ישראל אחד מן האלהים. וכ״‎ש אם אמר שמע ישראל אלקינו אחד.

ה[עריכה]

בכל לבבך פרש״‎י בשני יצריך פי׳‎ לבך לא מצי למקרי אלא חד אבל לבבך מצי למקרי לבביך שני לבבות.

ובכל מאדך לשון מאד, במאד מאד שים לבך ונפשך לאהבה אותו.

ו[עריכה]

והיו הדברים האלה לפי שאמר למעלה ואהבת את ה׳‎ אלקיך ואיני יודע כיצד ת״‎ל, והיו הדברים האלה, על לבבך מתוך כך תהיה מכירו ואוהב אותו.

ח[עריכה]

וקשרתם לאות על ידך בכרך אחד ובקשר אחד אבל של ראש והיו לטטפת בין עיניך שמשמע ארבע כמו שפרש״‎י.

על ידך בכמה מקומות נקרא שמאל יד.

ט[עריכה]

וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך כדי שתזכרם בשעת ביאה ויציאה. על מזזות שומע אני שתי מזוזת ר׳‎ יצחק אומר הרי הוא אומר ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף זה בנה אב כל מקום שנאמר מזוזת אינו אלא אחת עד שיפרוט לך הכתוב שתי המזוזות. על מזזות אמרו רבותינו נגד כתפות האדם בתחלת שליש העליון ולצד חוץ.

על מזזות ביתך על מזוזת ביאתך מאותו צד שאתה נכנס בו תחלה היינו מימין דכי עקר איניש כרעיה דימינה עקר ברישא.

ובשעריך דומיא ד ביתך מה ביתך מקום כבוד אף כל מקום כבוד פרט לבית לולין ורפת ובית התבן וכיוצא בהם.

יב[עריכה]

מבית עבדים פרש״‎י ממקום שהייתם שם עבדים, ואם תאמר הרי בפרשת יתרו גבי מבית עבדים פירש״‎י ולא עבדים לעבדים אלא י״‎ל דהכי קאמר התם או אינו אלא מבית עבדים שהייתם עבדים לעבדים כלומר לא הייתם עבדים לפרעה רק לעבדיו בלבד תלמוד לומר ויפדך מבית עבדים מיד פרעה אמור מעתה עבדים למלך היו ולא עבדים לעבדים ואעפ״‎כ הוציא אתכם מתחת ידו.

יג[עריכה]

ובשמו תשבע אינו אומר תשבע על משקל תשמע אלא תשבע הראה לכל שאתה מושבע בשמו כשישביעוך אחרים בשמו אל תעבור על השבועה לפי שהוא אדוניך.

טז[עריכה]

כאשר נסיתם במסה הבי״‎ת נקודה בפת״‎ח שם מקום נזכר שאמרו בו היש ה׳‎ בקרבנו אם אין פירוש אם הוא בקרבנו נעבדנו.

יז[עריכה]

ועדתיו אזהרותיו מצות לא תעשה.

כ[עריכה]

[כי ישאלך בנך מחר מחר זה לאחר זמן הוא].

אשר צוה ה׳‎ אלקינו אתכם בבן חכם הכתוב מדבר שמדקדק כל כך בטעם המצוות, ובמה שאמר אתכם לא הוציא עצמו מן הכלל דכיון שאמר ה׳‎ אלקינו קבל עליו עול מלכות שמים, ו אתכם דקאמר היינו משום שלא נולד בשעת הצווי, אבל האומר מה העבודה הזאת לכם ולא הזכיר שם שמים מוציא עצמו מן הכלל של העבודה דמשמע שאינה עליו.

כב[עריכה]

לעינינו ואנחנו עדים בדבר.

כד[עריכה]

לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה פי׳‎ נהיה אותם הנוחלים כל הימים שהם חיי העוה״‎ב. ודבר זה תשובה לסכלות ולחוסר דעת המינין ששואלים לישראל למה לא פי׳‎ משה בדבריו לישראל שיירשו גן עדן והבאת העולם הבא אם יקיימו התורה. תשובה לדבריהם הרי כאן בפירוש הזכיר שכר העולם הבא ומה שלא נדר להם בהרבה מקומות אלא הארץ ושלות העולם הזה היינו כדי להשמיעם דבר השוה לכל אנשים ולנשים ולטף לחכמים ולשאינם חכמים כדי להמשיך לבם ליראה וכמו כן מטעם זה לא הזהיר משה רבנו לישראל עונש גיהנם אם לא ישמרו מצות התורה אלא הזהירם עונש חי העולם הזה כמו שמפורש בפרשת בחוקותי ובפרשת תבא ובכמה מקומות אחרים.

כה[עריכה]

וצדקה תהיה לנו סרסהו וצדקה תהיה לנו לפני ה׳‎ אלקינו כי נשמור וגו׳‎ כלומר שכר גדול נקבל על כך. ד״‎א מוסב אכי ישאלך בנך מחר, אמור לו וצדקה תהיה לנו כלומר שכר גדול נקבל על זאת כדי להמשיך לבו ליראת שמים.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.