אלשיך/ויקרא/יא

אלשיך ויקרא יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וידבר ה' וכו' . דברו כו' ראוי לשים לב. (א) למה הוצרך דבור זה אל שניהם ולא אל משה לבדו ככל צווי התורה. (ב) אומרו לאמר אליהם כי מלת אליהם מיותרת. (ג) אומרו לאמר זה פעמים: (ד) אומרו דברו וכו'. למה הוצרך יהיו שניהם המדברים:

אמנם הנה דעת רב בגמר' (דזבחי' ק"א) וכמה תנאי' עמו אמרו. כי משה שימש בכהונה כל ימיו והיה אוכל בקדשים. ומינה ודאי שגם היה פורש מן הטומאה ככהנים. ונבא אל הענין. והוא כי הנה אחר סיפו' התורה מקדושת הכהנים. ורצה הקב"ה ג"כ להזהירם על הטומאה. שהוא ענין אומרו בסמוך ולאלה תטמאו כל הנוגע כו' עד סוף הפרשה. כי כל זה אינו רק לכהנים כי הם לבדם הוזהרו על הטומאה. והנה ראה הוא ית' אם סמוך לסיפור העבודה שהיא בכהנים לבדם יסמך עוד אזהרת הטומאה הלא יקהו שניהם של ישראל. באומרם הלא על העבודה החרשנו כי אמרנו כי גם כי כל העדה כלם קדושים אך בכהנים בחר ה' לעבדו. כי גם שאיכותם של אלו ואלו קדוש הוא הוא יתב' מבדיל בין קדש לקדש. אך בראות כי את הכהנים מזהיר על הטומאה ולא את ישראל. הלא יאמרו אין זה כי אם שכהנים הם הקדושים לבדם ולכן הוזהרו על הטומאה. אך ישראל לא קדושים המה וע"כ לא הוזהרו על הטומאה כי מין במינו אינו חוצץ. ומה גם כי יראו כי גם משה לוי הוא ומוזהר על הטומאה עם שזרעו אינם כהנים. ע"כ מה עשה הוא ית'. טרם יאמר אל משה ואהרן אזהרת הטומאה הקדים על ידם לאמר לישראל. הבעלי חיים אשר יאכלו ואשר לא יאכלו. למען ישכילו כי לולא היה איכותם קדוש. לא הזהירם ה' מלבא אל פיהם בשר בעלי חיים אשר אינם טהורים והוא כי הלא באכול איש בשר בעלי חי הלא יעשה חלק ממנו כנודע מחכמי האמת. וע"כ צריך תהיה בהמה טהורה להעלותה אל הקדושה אך לא אל הטומאה. כי מי יתן טהור מטמא. באופן שעל ידי הקדמה זו על ידי משה ואהרן אשר מהם היתה הקנאה יוצא. תהיה הקדמה זו הכנה והזמנה לאמר אליהם אחרי כן. אזהרת הטומאה למשה ולאהרן:

וזה מאמר הכתוב. וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם: לומר דבר אל משה ואהרן. דיבור א' לישראל. שהוא בהקדמה כדי לאמר אליהם אחרי כן דבר שני בייחוד. וזהו לאמר אליהם. אל שניהם בייחוד דבר א'. מה שאמר הדבר הראשון לאמר לישראל פירשו ואמרו דברו אל בני ישראל לאמר. כלומר מה שדברתי הדבר הא'. הוא בני ישראל לאמר. זאת החיה אשר תאכלו. כי זה הדבר הראוי ליאמר לישראל מן הטעם האמור. ומה שיאמר אליהם בייחוד. היא מה שדבר אח"כ הוא ית' לנוכח את שניהם. ואמר אליהם ולאלה תטמאו כל הנוגע בנבלתם כו' וזה לכם הטמא וכו'. כלומר לכם הכהנים המצווין על הטומאה משא"כ לישראל. והוא מה שכתבנו כי גם משה עצמו כהן היה כמ"ש ז"ל (שם):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.