תוספות/שבת/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הערות שוליים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''<big>יציאות</big> השבת שתים שהן ארבע.''' הקשה ריב"א דדיני הוצאות שבת היה לו לשנות גבי אבות מלאכות אחר פרק כלל גדול לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/עג/א|דף עג.]]}} דהתם קתני אבות מלאכות מ' חסר אחת וקתני הוצאה לבסוף והוה ליה להתחיל כסדר בדברים דמיירי בע"ש מבעוד יום כגון לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה אין שורין דיו וסמנין ואין צולין בשר ואח"כ במה מדליקין וכירה ובמה טומנין שהם דברים הנוהגים עם חשיכה ואח"כ במה בהמה ובמה אשה יוצאה דברים הנוהגים בשבת עצמו ושוב אבות מאלכות של שבת ודרך התנא לשנות כסדר זה כמו שמצינו בפסחים דמתחיל בליל י"ד ושוב בי"ד ושוב בשחיטת פסחים שהוא בין הערבים ואחר כך שונה מאכילת פסחים שהוא בלילה וכן ביומא מתחיל בז' ימי' קוד' יה"כ ואח"כ בעיה"כ ואח"כ ליל י"כ ותירץ דהוצאה חביבא ליה לאקדומי משום דממשנה זו שמעינן כמה דברים הוצאה והכנסה דעני ועשיר ודבעי' עקירה והנחה ושנים שעשאוה פטורין וידו של אדם חשובה לו כד' על ד' וידו של אדם אינה לא כרה"י ולא כרה"ר ור"ת מפרש דדבר דהוה רגיל הש"ס לשנות תחילה וכן במס' ב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ב/א|דף ב.]]}} השור והבור המבעה וההבער ולא נקט כסדר הפרשה{{הערה|אך עיין רש"י שם {{ממ|רש"י/בבא קמא/ב/א#השור|ד"ה השור]]}} שכתב שכסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ב/א|שם]]}} הקשו על דבריו ויישבום, והסכימו עם דבריו.}} וכן מפרש רב האי גבי ד' צריכין להודות בפרק הרואה {{ממ|[[בבלי/ברכות/נד/ב|ברכות דף נד:]]}} דלא נקט הש"ס כסדר הפסוק{{הערה|וכ"כ התוספות שם {{ממ|[[תוספות/ברכות/נד/ב#ארבעה|ד"ה ארבעה]]}}.}} ועוד מפרש ר"ת דפתח ביציאות משום דבעי למימר לא יצא החייט במחטו אע"ג דלא שנה המלבן משום אין נותנין כלים לכובס ולא המבעיר משום במה טומנין הוצאה הוצרך לשנות טפי משום דמלאכה גרועה היא כמו שאפרש: | '''<big>יציאות</big> השבת שתים שהן ארבע.''' הקשה ריב"א דדיני הוצאות שבת היה לו לשנות גבי אבות מלאכות אחר פרק כלל גדול לקמן {{ממ|[[בבלי/שבת/עג/א|דף עג.]]}} דהתם קתני אבות מלאכות מ' חסר אחת וקתני הוצאה לבסוף והוה ליה להתחיל כסדר בדברים דמיירי בע"ש מבעוד יום כגון לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה אין שורין דיו וסמנין ואין צולין בשר ואח"כ במה מדליקין וכירה ובמה טומנין שהם דברים הנוהגים עם חשיכה ואח"כ במה בהמה ובמה אשה יוצאה דברים הנוהגים בשבת עצמו ושוב אבות מאלכות של שבת ודרך התנא לשנות כסדר זה כמו שמצינו בפסחים דמתחיל בליל י"ד ושוב בי"ד ושוב בשחיטת פסחים שהוא בין הערבים ואחר כך שונה מאכילת פסחים שהוא בלילה וכן ביומא מתחיל בז' ימי' קוד' יה"כ ואח"כ בעיה"כ ואח"כ ליל י"כ ותירץ דהוצאה חביבא ליה לאקדומי משום דממשנה זו שמעינן כמה דברים הוצאה והכנסה דעני ועשיר ודבעי' עקירה והנחה ושנים שעשאוה פטורין וידו של אדם חשובה לו כד' על ד' וידו של אדם אינה לא כרה"י ולא כרה"ר ור"ת מפרש דדבר דהוה רגיל הש"ס לשנות תחילה וכן במס' ב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ב/א|דף ב.]]}} השור והבור המבעה וההבער ולא נקט כסדר הפרשה{{הערה|אך עיין רש"י שם {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/ב/א#השור|ד"ה השור]]}} שכתב שכסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ב/א|שם]]}} הקשו על דבריו ויישבום, והסכימו עם דבריו.}} וכן מפרש רב האי גבי ד' צריכין להודות בפרק הרואה {{ממ|[[בבלי/ברכות/נד/ב|ברכות דף נד:]]}} דלא נקט הש"ס כסדר הפסוק{{הערה|וכ"כ התוספות שם {{ממ|[[תוספות/ברכות/נד/ב#ארבעה|ד"ה ארבעה]]}}.}} ועוד מפרש ר"ת דפתח ביציאות משום דבעי למימר לא יצא החייט במחטו אע"ג דלא שנה המלבן משום אין נותנין כלים לכובס ולא המבעיר משום במה טומנין הוצאה הוצרך לשנות טפי משום דמלאכה גרועה היא כמו שאפרש: | ||
'''יציאות.''' הוצאות הוה ליה למיתני' אלא נקט יציאות לישנא דקרא אל יצא איש ממקומו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טז#|שמות טז]]}} ודרשינן מינה {{ממ|[[בבלי/עירובין/יז/ב|עירובין דף יז:]]}} הוצאה על יצא עם הכלי ללקט המן: | '''יציאות.''' הוצאות הוה ליה למיתני' אלא נקט יציאות לישנא דקרא אל יצא איש ממקומו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טז#|שמות טז]]}} ודרשינן מינה {{ממ|[[בבלי/עירובין/יז/ב|עירובין דף יז:]]}} הוצאה על יצא עם הכלי ללקט המן: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה מ־14:52, 8 במרץ 2020
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
יציאות השבת שתים שהן ארבע. הקשה ריב"א דדיני הוצאות שבת היה לו לשנות גבי אבות מלאכות אחר פרק כלל גדול לקמן (דף עג.) דהתם קתני אבות מלאכות מ' חסר אחת וקתני הוצאה לבסוף והוה ליה להתחיל כסדר בדברים דמיירי בע"ש מבעוד יום כגון לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה אין שורין דיו וסמנין ואין צולין בשר ואח"כ במה מדליקין וכירה ובמה טומנין שהם דברים הנוהגים עם חשיכה ואח"כ במה בהמה ובמה אשה יוצאה דברים הנוהגים בשבת עצמו ושוב אבות מאלכות של שבת ודרך התנא לשנות כסדר זה כמו שמצינו בפסחים דמתחיל בליל י"ד ושוב בי"ד ושוב בשחיטת פסחים שהוא בין הערבים ואחר כך שונה מאכילת פסחים שהוא בלילה וכן ביומא מתחיל בז' ימי' קוד' יה"כ ואח"כ בעיה"כ ואח"כ ליל י"כ ותירץ דהוצאה חביבא ליה לאקדומי משום דממשנה זו שמעינן כמה דברים הוצאה והכנסה דעני ועשיר ודבעי' עקירה והנחה ושנים שעשאוה פטורין וידו של אדם חשובה לו כד' על ד' וידו של אדם אינה לא כרה"י ולא כרה"ר ור"ת מפרש דדבר דהוה רגיל הש"ס לשנות תחילה וכן במס' ב"ק (דף ב.) השור והבור המבעה וההבער ולא נקט כסדר הפרשה[1] וכן מפרש רב האי גבי ד' צריכין להודות בפרק הרואה (ברכות דף נד:) דלא נקט הש"ס כסדר הפסוק[2] ועוד מפרש ר"ת דפתח ביציאות משום דבעי למימר לא יצא החייט במחטו אע"ג דלא שנה המלבן משום אין נותנין כלים לכובס ולא המבעיר משום במה טומנין הוצאה הוצרך לשנות טפי משום דמלאכה גרועה היא כמו שאפרש:
יציאות. הוצאות הוה ליה למיתני' אלא נקט יציאות לישנא דקרא אל יצא איש ממקומו (שמות טז) ודרשינן מינה (עירובין דף יז:) הוצאה על יצא עם הכלי ללקט המן: