רש"י/ויקרא/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ ויקרא ד

ב

מכל מצות ה'. פרשו רבותינו אין חטאת באה אלא על דבר שזדונו לאו וכרת (ספרא):

מאחת מהנה. ממקצת אחת מהן, כגון הכותב בשבת שם משמעון, נח מנחור, דן מדניאל (שם):

ג

אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם. מדרשו: אינו חיב אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה, כמו שנאמר לאשמת העם ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו (שם). ופשוטו לפי אגדה: כשכהן גדול חוטא, אשמת העם הוא זה, שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם, ונעשה מקלקל:

פר. יכול זקן, תלמוד לומר בן, אי בן יכול קטן, תלמוד לומר פר, הא כיצד, זה פר בן שלוש (שם):

ה

אל אהל מועד. למשכן, ובבית עולמים להיכל:

ו

את פני פרכת הקדש. כנגד מקום קדשתה, מכון כנגד בין הבדים, ולא היו נוגעים דמים בפרכת, ואם נגעו נגעו:

ז

ואת כל דם. שירי הדם (זבחים כ"ה):

ח

ואת כל חלב פר. חלבו היה לו לומר, מה תלמוד לומר פר, לרבות פר של יום הכפורים לכליות ולחלבים ויותרת (ספרא):

החטאת. להביא שעירי ע"ז לכליות ולחלבים וליותרת (שם):

ירים ממנו. מן המחבר, שלא ינתחנו קדם הסרת חלבו, תורת כהנים:

י

כאשר יורם. מאותן אמורין המפרשין בשור זבח השלמים. וכי מה פרש בזבח השלמים שלא פרש כאן, אלא להקישו לשלמים, מה שלמים לשמן אף זה לשמו, ומה שלמים שלום לעולם, אף זה שלום לעולם. ובשחיטת קדשים מצריכו ללמד הימנו שאין למדין למד מן הלמד בקדשים, בפרק איזהו מקומן (זבחים מ"ט):

על הכבד על הכליות. על ראשו ועל כרעיו. כלן לשון תוספת הן, כמו מלבד:

יב

אל מקום טהור. לפי שיש מחוץ לעיר מקום מוכן לטמאה, להשליך אבנים מנגעות ולבית הקברות, הצרך לומר מחוץ למחנה זה, שהוא חוץ לעיר, שיהא המקום טהור:

מחוץ למחנה. חוץ לשלוש מחנות. ובית עולמים חוץ לעיר, כמו שפרשוהו רבותינו במסכת יומא (דף ס"ח) ובסנהדרין (דף מ"ב):

אל שפך הדשן. מקום ששופכין בו הדשן המסלק מן המזבח, כמו שנאמר והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה (ויקרא ו):

על שפך הדשן ישרף. שאין תלמוד לומר, אלא ללמד שאפלו אין שם דשן (ספרא):

יג

עדת ישראל. אלו סנהדרין (שם):

ונעלם דבר. טעו להורות באחת מכל כרתות שבתורה שהוא מתר (הוריות ח'):

הקהל ועשו. שעשו צבור על פיהם:

יז

את פני הפרכת. ולמעלה הוא אומר את פני פרכת הקדש משל למלך שסרחה עליו מדינה, אם מעוטה סרחה, פמליא שלו מתקימת ואם כלה סרחה, אין פמליא שלו מתקימת, אף כאן, כשחטא כהן משיח עדין שם קדשת המקום על המקדש, משחטאו כלם, חס ושלום נסתלקה הקדשה (זבחים מ"א):

יח

יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד. זה יסוד מערבי שהוא כנגד הפתח (שם נ"א):

יט

ואת כל חלבו ירים. אף על פי שלא פרש כאן יותרת ושתי כליות, למדין הם מועשה לפר כאשר עשה וגו' ומפני מה לא נתפרשו בו, תנא דבי רבי ישמעאל משל למלך שזעם על אוהבו ומעט בסרחונו מפני חבתו (שם מ"א):

כ

ועשה לפר זה כאשר עשה לפר החטאת. כמו שמפרש בפר כהן משיח, להביא יותרת ושתי כליות שפרש שם, מה שלא פרש כאן, ולכפל במצות העבודות, ללמד שאם חסר אחת מכל המתנות פסול. לפי שמצינו בנתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כפר, הצרך לומר כאן שמתנה אחת מהן מעכבת (שם ל"ט):

כב

אשר נשיא יחטא. לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחמר שמתחרט על זדונותיו (ספרא):

כג

או הודע. כמו אם הודע הדבר. הרבה או יש שמשמשין בלשון אם, ואם במקום או, וכן או נודע כי שור נגח הוא (שמות כא):

הודע אליו. כשחטא היה סבור שהוא התר, ולאחר מכאן נודע לו שאסור היה:

כד

במקום אשר ישחט את העלה. בצפון שהוא מפרש בעולה:

חטאת הוא. לשמו כשר, שלא לשמו פסול (ספרא):

כה

ואת דמו. שירי הדם:

כו

כחלב זבח השלמים. כאותן אמורין המפרשים בעז האמור אצל שלמים:

לא

כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים. כאמורי עז האמורים בשלמים:

לג

ושחט אתה לחטאת. שתהא שחיטתה לשם חטאת (זבחים ז'):

לה

כאשר יוסר חלב הכשב. שנתרבו אמוריו באליה, אף חטאת כשהיא באה כבשה טעונה אליה עם האמורין:

על אשי ה'. על מדורות האש העשויות לשם, פוא"ייליש בלעז:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.