רלב"ג - ביאור המילות/ויקרא/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

אחר שזכר הקרבנות הבאים בנדר ונדבה ובאר קצת מהם וקצת דיניהם שב לבאר לזכור הקרבנות הבאים על חטא והחל מהבאים על החטאים היותר עצומים והם אשר יתחייבו על זדונם כרת וכבר למדנו זה ממה שאמר והוא שכבר זכר בכאן בזה החטאת דין מיוחד מיחיד ודין מיוחד אם נעשה מפני העלם דבר מעיני העדה יש לספק בזה המקום על הדם למה מנה שתי מצות בעניין החטאת וידמה שהכל מצוה אחת כי כבר התחיל בכללות נפש כי תחטא ואחר כך ביאר דיניו אם היה החוטא כהן משוח או כל עדת ישראל או נפש אחת מהם. והנראה בעיני שכל זה מצוה אחת לפי העקרים הכוללים שעליהם ונבנתה שרש המנות המצות ובכמו זה תמצא זאת החלוקה במה שאמר בפרשת שלח לך וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה והנה חייב שם לצבור פר כמו שחייב בכאן אלא שהוסיף שם שעיר ותמצא שחייב שם ליחיד עז בת שנתה לחטאת כמו שחייב בכאן שעירה או כשבה ולזה למדנו שהמצות אשר יהיה זה הקרבן עליהם הוא מסוג המצוה הנזכרת בפרש' שלח לך. ואמנם המצוה הנזכרת בפרשת שלח לך היא אשר יתחייבו על זדונה כדת כמו שנתבאר שם באמרו והנפש אשר תעשה ביד רמה וגומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה ולזה יהיה מה שאמר בזה המקום מכל מצו' יי' אשר לא תעשינה במצו' לא תעשה מחייבין על זדונה כרת. ואמנ' נתיחדה מהם הנזכרת בפרש' שלח לך לפי שהיא בע"ז כמו שנבאר שם בג"ה. ומזה המקום יתבאר שלא יתחייבו חטאת על מצות עשה ואע"פ שחייבין על זדונו כרת כמו פסח ומילה שנאמר אשר לא תעשינה מכלל שבלא תעשה הכתוב מדבר וכן לא יתחייבו חטאת על מצות לא תעשה שחייבין על זדונה כרת אם לא היה מעשה כמו המגדף כי הדבור איננו מעה שנאמר אשר לא תעשנה וזה ממה שיורה שיש מעשה באלו המצות אשר ידבר בבזה המקום:

ועשה מאחת מהנה. מגיד שכל אחת ואחת מהנה חייב חטאת ולזה יתבאר על דרך משל אם אכל חלב ודם בשגגה חייב שני חטאות וכן על כל מצוה ומצוה מאלו:

ג[עריכה]

אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם. בעבור שהכהן המשיח הוא היותר נכבד שבעם ונתקדש יותר התחיל המאמר בו כזה תמצא במה נזכר בחטאת יום הכפורים שראשונה הקדים פר חטאת אשר לו לזאת הסבה בעינה. וראוי שתדע כי הכהן המשיח היה מוכן להורות משפטי ה' לישראל כמו שנאמר בפרשת שופטים ושוטרים. לבלתי שמוע אל הכהן העומד לשרת שם את יי' אליך והנה נשתתפו בזה כל הכהנים כמו שאמר שם ובאתה אל הכהנים הלויים ואמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל והנה הנבחר מהם היה כהן גדול ולזה היה הוא יותר מיוחד בזה ולזה יהיה אמו לאשמת העם ר"ל שיהיה חטאו במה שאולי יהיה סבה שיאשמו בו העם וזה יהיה כשיטעה בהוראה באלו המצות הנזכרות כי בזה האופן אפשר שיחטאו העם בסבה זה הטעות והנה יהיה כשישאלו ממנו שיורה אותם זה הדין ומזה המקום יתבאר שזה הדין יהיה כשטעה בהוראתו אם עשה על פי הוראתו כמו שקדם אמרו ועשה מאחת מהנה ושיהיה ראוי להוראה כי בזולת זה לא יתכן שיאשמו העם בסבת הוראתו והוא מבואר מלשון התורה שהוא ראוי שיהיה כהן משיח בעת שחטא ואז ינהג בו זה הדין. ובזה יתבאר ממנו שהוא ראוי גם כן שיהיה כהן משיח בעת שיקריב קרבנו ואז ינהג בו זה הדין:

והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליי' לחטאת. למדנו מאמרו תמים שלא יתכן בזה הפר שיהיה בעל מום. ולמדנו מאמרו פר שלא יתכן שיהיה עגל ומאמרו בן בקר שלא יתכן שיהיה זקן וכבר נתבאר מצד הוראת הגדר שזה השם לא יפול כי אם כאשר אין לו יותר משלש שנים ולא פחות משנה ומאמרו על חטאתו אשר חטא למדנו שהקרבת החטאת ר"ל שחיטתו וקבלת דמו והולכתו וזריקתו ראוי שתהיה לשם הבעלים ולשם החטא אשר עליו בא ומאמרו ליי' לחטאת למדנו שצריך שיקריבהו לשם הקב"ה ולשם החטאת וכבר למדנו שזה הדין נוהג בכל חטאת ר"ל שיהיה קרב לשם הבעלים ולשם החטא שעליו בא ולשם חטאת לפי שכבר נאמר בחטאת יחיד על חטאתו אשר חטא ושחט אותה לחטאת:

ד[עריכה]

והביא את הפר פתח אהל מועד. ר"ל מבוא אהל מועד והוא העזרה:

לפני יי'. שיהיה ראשו לפאת מערב ששם קדש הקדשים באופן שיהיו פני הכהן לפאת מערב כשיסמוך ידו על ראש הפר. וכבר זכרנו בהם שקדם עניין הסמיכה ושיש עמה ודוי ושחט את הפר לפני יי' שיהיה ראשו לפאת מעב באופן שיהיו פני השוחט לפאת המערב כשישחט אותו:

ה[עריכה]

מדם הפר. מהדם שהוא דם הפר והוא דם הנפש לא דם העור ודם התמצית ומגיד שזאת הקבלה מצוותה בכהן משוח אך אין זה מעכב ר"ל שאם קבל דמו כהן הדיוט כשר שהרי אמר אחר כן וטבל הכהן ונתן הכהן והקטירם הכהן ולא זכר שם משוח ואין ראוי שידקדק יותר בקבלת הדם מזריקתו שהוא מהלך אל השלמות אל הקבלה. ואם אמר אומר שכבר הקפידה התורה שתעשה הקבלה על ידו ולא הזריקה כי בה תלויה הכפרה ואין ראוי שיהיה המכפר והמתכפר איש אחד בעינו אמרנו לו שכבר יראה דברי התורה הפך זה והוא שבעבודת יום הכפורים יכפר הכהן הגדול תחלה על עצמו ולא יתכן שתעשה העבודה ההיא על יד אחר כמו שירא' מלשון התורה כזה בפרשת אחרי מות והביא אותו אל אהל מועד. לפי ששם תהיה ההזאה על הפרוכת ועל קרנות מזבח הזהב וטבל הכהן את אצבעו בדם כבר התבאר בשרשים הכוללים כי זה האצבע הוא ימיני וכן הקבלה וההולכה והזריקה הוא בימין והזה מן הדם שבע פעמים לפני יי' את פני פרכת הקדש אחרי שטבל אצבעו בדם יזה מן הדם אשר באצבעו ולזה הוא ראוי שיהיה באצבעו כדי הזאה וכזה יעשה שבע פעמים ר"ל שיטבול אצבעו בדם ויזה באופן שיהיה כל הזאה טבילה ויהיו פניו למעבר בעת הזאתו באופן שתהיה הזאתו את פני פרכת הקדש ותהיה ההזאה נכח קדש הקדשים:

ז[עריכה]

ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים. והם ארבע מתנות על ארבע קרנותיו וזה המזבח הוא מזבח הזהב שהוא באהל מועד ובו יקטירו קטרת הסמים לא זולת זה כמו שהתבאר במה שקדם ואמרו לפני יי' אין הרצון בו שתהיינה אלו הזאות הארבע לפני יי' כי זה בלתי אפשר אך היה בזה שזה המזבח הוא לפני יי' לפי שהוא סמוך לקדש הקדשים כמו שהתבאר במה שקדם ואולם מזבח העולה היה מחוץ לאהל מועד בעזרה:

ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח הועלה. ר"ל הנשאר מדם הפר אחר אלו ההזאות. וכבר זכרנו במה שקדם מה הוא יסוד מזבח העולה. ומזה המקום למדנו זה הענין גם כן בשאר הקרבנות הנוהגים זה המנהג כמו פר יום הכפורים:

אשר פתח אל מועד. ר"ל ממה שיהיה היסוד ההוא לפארת מבוא אהל מועד והוא יסוד המערבי:

ח[עריכה]

ואת כל חלב הפר וגו'. עד כאשר יורם משור זבח השלמים כבר נתבאר כל זה במה שקדם כאשר יורם משור זבח השלמי'. ידוע שזה לא יהיה צריך להזכיר להודיע מה ירים ממנו שכבר זכרו בזה המקום בשלמות כמו שזכר בשור זבח השלמים. ואמנם לבאר שזה יעשה בזה הקרבן לסבה בעינה שיעשה בשור זבח השלמים. וכן אמרו בספרא מה שלמים מביאי' שלום לעולם אף זה מביא שלום לעולם. וכבר נבאר זה בג"ה כאשר נבאר למה היו הקרבנות באופן שבאה המצוה בהם:

יא[עריכה]

ואת כל עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו. למה שמנה הראש והכרעים אחר כירתו כל בשרו. למדנו שכבר ינתחהו לנתחיו כמו העניין בעולה וזה כי הראש הוא נתח מהנתחים כמו שהתבאר במה שקדם וכן הענין בכרעים אין הבדל אלא שאלו הנתחים יעשו בזולת הפשט העור כי הם היו נשרפים עם עורם מה שאין כן בנתחי העולה:

קרבו ופרשו. ר"ל הקרב עם פרשו מה שאין כן בקרב העולה שכבר היו מסירים את פרשו ורוחצין אותו כמו שהתבאר במה שקדם:

יב[עריכה]

והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה. ר"ל חוץ למחנה ישראל במקום שהיה שם היה נקרא בית הדשן ומגיד שאחר שקרעוהו והוציאו אימוריו והקטירום על מזבח העולה מוציאין אותו שלם חוץ למחנה ישראל ושם מנתחין אותו באופן שקדם ושורפים אותו שם ולפי שלא אמר והוציא הכהן למדנו שזאת ההוצאה כשרה בזר:

אל מקום טהור. שיהא מקומו טהור:

אל שפך הדשן. אל מקום ששופכין שם הדשן:

ושרף אותו על עצים באש. מפני שלא אמר ושרף אותו הכהן למדנו שהשרפה הזאת כשרה בזר. ולפי שאמר על עצים ולא אמר על העצים. למדנו שאיזה עצים שיהיו כשרים לזה ואפילו קש וגבבה שהם נקראים עצים גם כן בלשוננו. ובכלל הנה כונת התורה להסיר היופי והנוי מזה החלק מזה הקרבן הנשרף בחוץ. ולזה לא רצה השם יתעלה שישרף בחוץ במקום בלתי קדוש עם עורו ועם פרשו ולא דקדק בשורפו שיהיה כהן. וזה יורה שכאשר אמר עצים הוא לכונה שלא יקפיד אי זה עצים שיהיו אלו העצים:

על שפך הדשן ישרף. רוצה לומר על מקום ששופכין שם הדשן:

יג[עריכה]

ואם כל עדת ישראל ישגו. רוצה לומר כל ישראל או רובם וכבר יבאר אחר זה זאת השגגה איך תהיה:

ונעלם דבר מעיני הקהל. הנה לפי שהעינים מורים לב"ח איזה הדרך ילך בה וישמרוהו מהכשל בהליכתו קרא עיני הקהל ב"ד הגדול כי הם המורים לכל ישראל אי זה הדרך ילכו בו בדרכי התורה כמו שהתבאר בפרשת זקן ממרא או יהיה הרצון באומרו אל כל עדת ישראל בית דין הגדול כי הוא כולל לכל ישראל. והנה מצאנו בתורה שקראה הבית דין עדה אמר ושפטו העדה. והצילו מעיני העדה להורות כי מבית דין ידבר. ולפי שאינם עיני הקהל אם אינם ראויים להוראה חוייב שיהיו כלם ראויים להוראה ואז ינהג בם זה הדין הנזכר פה ומזה גם כן יתבאר שהוא ראוי שיהיה נעלם מכלם לא מקצתם ואז ינהג בם זה הדין ואמרו ונעלם דבר רוצה לומר שיזכור אחר זה והם אשר לא תעשינה שחייבין על זדונם כרת כמו שבארנו ולפי שאמר ונעלם דבר חוייב שלא תעלם מהם כל המצות אבל דבר ממנה כאלו תאמר שיורו שהדם היוצא מהשחיטה הוא אשר אסרתהו התורה אבל דם הלב הוא מותר:

ועשו אחת מכל מצות יי' אשר לא תעשנה. ר"ל ישראל שכבר זכרם בראש הפסוק או יהיה שב אל הקהל שזכר קודם תיבת ועשו. והנה הרצון בו כל ישראל לא קהל מקהלות ישראל כי כבר לקח העניין כולל בבית דין מפני כללות העושים על פיהם. ולפי שסמך העשייה להעלם הדבר מעיני הקהל הנה יחוייב שיהיה ההעלם ההוא סבת עשייתם זאת ההעברה. ואמנם זה יהיה כשיאמרו להם מותרים אתם לעשות זה. ואם עשו או ישראל כלם או רובם כי הוא בכם כמו שהתבאר בשרשים הכוללים מפני הוראתם זאת אך ינהג בהם זה הדין ולפי שאמרו ועשו שב אל הקהל או אל ישראל לא הב"ד הנה יתבאר שאם עשו בית דין על פי הוראתם לא ימנו עם העושים מישראל להשלימם לרוב ונודעה החטאת אשר חטא עליה ר"ל למי שהיה להם ההעלם נודעה שגג' ההוראה אשר חטאו עליה ישראל ועשו אחת מאלו העבירות החמורות והוא ראוי שתודע להם החטאת אחר שעשו כל ישראל או רובם על פיהם ואז ינהג בהם זה הדין לפי שכבר זכרם התורה זאת הידיעה אחר המעשה. וראוי שתודע להם החטאת ההוא בייחוד לא שיודע להם שטעו בדבר מה שהורו ולא יזכרו מעצמם איזה דבר הוא שנאמר ונודעה החטאת ולא שיודיעוה להם:

יד[עריכה]

והקריבו הקהל. ידוע כי השבט האחד נקרא קהל שנאמר ויעמוד יהושפט בקהל יהודה וכל ישראל גם כן קרוי קהל ואלו היה הרצון בזה כל ישראל לא היה צריך לומר כי אם והקריבו כי אמרו ועשו שב אל כל ישראל כמו שבארנו. ולזה יהיה אמרו והקריבו הקהל שב אל כל שבט ושבט ואם אמר אומרו שאם יהיה הענין כן יהיה כל קבוץ שבמקום מקו מעיירות ישראל מביא פר לפי שכל קבוץ מהם נקרא קהל אמרנו לו שזה בלתי ראוי וזה כי החלק כלל כל ישר' חלוקה ראשונה הוא לשבטים לא אללו הקהלות והנה יקריבו כל שבט ושבט פר אע"פ שלא חטאו כיון שחטאו רוב ישראל והנה שאר מה שבא בזאת הפרשה עד אשר נשיא יחטא מבואר ממה שזכרנו בפרשת כהן משיח בכל דבריו כי ענין זאת החטאת שוה לחטאת כהן משוח לכל דבריו כמו שנזכר בזאת הפרשה:

כב[עריכה]

אשר נשיא יחטא. ראוי שתדע כי נשיא השבט יקרא נשיא והמלך גם כן יקרא נשיא כאמרו ועבדי דוד נשיא להם לעולם. ויתבאר במה שיבא זה שהמאמר בזה המקום הוא במי שוהא מלך לא בנשיא השבט וזה שכבר לקח מן הכהנים מי שאין שם כהן עליו גדול ממנו והוא הכהן המשיח. ולקח מהב"ד ב"ד הגדול שאין עליו ב"ד. וראוי שיקח בכאן הנשיא שאין עליו אדם מישראל והוא המלך והוא מבואר מלשון התורה שזה הדין ינהג כשהיה נשיא ואחר כך חטא לא אם חטא ואח"כ היה נשיא ובזה יתבאר שאם עבר מנשיאותו אדם שיקריב קרבנו לא ינהג בו זה הדין:

ועשה אחת מכל מצות יי' אשר לא תעשנה. כבר בארנו במה שקדם שהמאמר פה הוא למצות לא תעשה שחייבין על זדונן כרת שיש בהן מעשה:

כג[עריכה]

או הודע אליו חטאתו אשר חטא. עניינו והודע אליו חטאתו אשר חטא. למדנו מזה ממה שאמר בשגגת בית דין בהוראה ונודעה החטאת וכאשר תמצא גם כן בנפש כי לחטא מעם הארץ או הודע אליו חטאתו ועניינו בהכרח והודע. לפי שאם לא הודע לו לא יתחייב חטאת אבל יתחייב אשם כמו שאמר אחר זה ואם נפש כי תחטא וגו' ולא ידע ואשם וגו'. והנה הענין במלת או כמו העניין באות וא""ו זה כי אות וא""ו פעם עודפת ופעם עניינה עניין מלת או כמו אביו ואמו קלל ורבים זולתו וכן מלת או מחלקת ולפעמים עודפת וכבר מנה מהם ר' יונה מהמדקדק רבים. ועניין הודע אליו שיהיה ידוע אליו באי זה אופן שיהיה אבל אם לא היה ידוע לו אף על פי שהעדים מעידים שכן הוא לא יתחייב חטאת אם לא היה לבו סומך על דבריהם. וראוי שיהיה ידוע לו חטאתו אשר חטא בה אבל אם לא נודע לו אף על פי שנודע בודאי שחטא לא ינהג בו זה הדין משל זה אם היה חלב ונותר לפניו ואכל מהם בשגגה ואינו יודע אי מזה מהם אכל פטור מקרבן חטאת:

שעיר עזים זכר תמים. זכר ולא נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס:

תמים. ולא בעל מום וכבר יזכרו המומין הפוסלין בקרבנות במה שיבא:

כד[עריכה]

וסמך ידו. כבר ביארנו דיני הסמיכה ושהיא עם ודוי ועל ידי בעלים ולא על ידי זולתם:

ושחט אותה במקום אשר ישחט את העולה. רוצה לומר לצפון העזרה ואמרו חטאת הוא רוצה לומ' שישחטוה לשם חטאת וכבר פירשנו במה שקדם איך ישחטנה לפני השם. וכן אמר בפרשה הבאה אחר זה ושחט את החטאת רוצהלומר שיהיה חטאת כשישחטוהו וזה אמנם יהיה כשישחטוהו לשם חטאת:

כה[עריכה]

ולקח הכהן. מקבלה ואילך מצות כהונה:

באצבעו. רוצה לומר הימני וכן הקבלה היא ביד הימנית באופן הנהוג רוצה לומר בכלי וזה אמנם יהיה בכלי השרת:

על קרנות מזבח העולה. הם ד' קרנות על ד' הזאות:

ואת דמו ישפוך אל יסוד מזבח העולה. ר"ל הנשאר מדמו וכבר ביארנו באי זה חלק מהיסוד יהיה זה:

כו[עריכה]

וכפר עליו הכהן מחטאתו. שתהיה הכפרה לשם הבעלים ולשם חטאת:

כז[עריכה]

ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ. רוצה לומר שאינו מלך ולא כהן משוח:

בעשותה אחת מכל מצות השם אשר לא תעשנה. כבר ביארנו שאלו המצות הם מצות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבין על זדונו כרת וזה הדין. אמנם יהיה כשלא עשה זה על הוראת בין דין באופן הנזכר במה שקדם כי יפטר היחיד ויביא כל שבט ושבט פר כמו שהתבא' והנה הנמשך מזאת הפרשה עד ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה מבואר ממה שקדם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.