בכור שור/ויקרא/ד

בכור שור ויקרא ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

אם הכהן המשיח יחטא בדבר שזדונו כרת; וכל שחיבין על זדונו כרת, חיבין על שגגתו חטאת, כדילפינן מע"ז, כדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה וכו'. בשאר המצות נתן הכתוב חלוק בין משיח נשיא ויחיד, אלא בע"ז בפרשת שלח לך, אין חלוק בין משיח [נשיא ויחיד] כדאמר התם: ואם נפש אחת, אחד משיח ונשיא ויחיד משמע, דאפילו משיח ונשיא, כיון שנכשל בע"ז הרי הוא הדיוט, ודינו כהדיוט דאין גדולה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה':

לאשמת העם. כלומר, שוה אשמתו לאשמת כל העם, (צבור) שהוא מביא פר והזאתו כצבור על הפרוכת ועל מזבח הזהב, ונשרפין חוץ לשלש מחנות, אבל של יחיד ושל נשיא, האמורים נקטרים [דמן] על מזבח החצון, ובשרם נאכל לכהנים, כדמפרש בצו את אהרן. והגדה, לאשמת העם, כשכהן גדול חוטא אשמת העם הוא, שאותו היה לו לכפר עליהם וחוטא. בכהן משיח כתיב: פני פרכת הקדש, שבשביל שחטא הוא לבדו, לא נסתלקה הקדושה, אבל בצבור כתיב: פני הפרכת, דכיון שחטאו הצבור, נסתלקה הקדושה. בכל החטאות נאמר ריח ניחח רק ביחיד, לפי שהקב"ה מקפיד על הגדולים שחוטאים. שבועת העדות, והנכנס למקדש טמא, והאוכל קדש בטומאה, ושבועת בטוי בקרבן עולה ויורד, לפי שאינו נהנה מן החטא כל כך, חס רחמנא עליה, דמה הנאה יש לו כשכובש עדותו ונשבע לשקר, וכן נכנס למקדש טמא, והאוכל קדש בטומאה, מה הנאה יש לו שאוכלו בטומאה, וכן שבועת בטוי, מה הנאה יש לו שנשבע שלא יאכל ואכל, ולפיכך, מביאים כדי השגת ידם, אבל האוכל חלב ודם, והאוכל ביום הכפורים, והעושה מלאכה בשבת, והמפטם, והסך, והבא על הערוה שנהנים, וכל שכן של עבודה זרה, בפושט ידו בעיקר, בקרבן קבוץ. והנהנה מן ההקדש דאיכא תרתי, שפשט ידו בשל הקדש ונהנה, אשם בכסף שקלים; והמכחש בעמיתו בפקדון, דאיכא תרתי שנהנה ונשבע לשקר, כמו כן אשם בכסף שקלים. ואשם תלוי, לפי שבני אדם מקילין להביא עצמן לידי הספק ומורין היתר לעצמן, החמיר עליהן הכתוב להביא אשם בכסף שקלים, כדי שיזהרו בעצמן: האי דכתיב בנשיא וביחיד או הודע , יש מפרשים שאו כמו אם, ולי נראה, שלפי שנשיא ויחיד מביאים אשם תלוי איכא לפרש: ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו אשר לא תעשנה ואשם, כלומר אם ספק בידו, ואשם, כלומר, שחיב אשם תלוי, כדמפרש לקמן בסוף הפרשה, זהו אם ספק בידו, או הודע אליו ודאי שחטא, אז אינו חיב אשם, אלא חטאת, וכן גבי יחיד; אבל בצבור וכהן משיח, שאין חיבין אשם תלוי, לא כתיב או הודע וצבור אין חיבין אשם תלוי דכתיב: נפש, באשם תלוי, ובכהן משיח כתיב: לאשמת העם לומר, שמשיח כצבור, אבל נשיא חיב אשם תלוי, כדקימא לן בהוריות, בפרק הורה כהן משיח. צבור ומשיח דמקרבי וחשידי קמי קודשא בריך הוא, קריבת דם כפרתן לפניו, על הפרכת ועל מזבח הזהב, ומרחיק סרחונו לשרף חטאתו חוץ לשלש מחנות; יחיד ונשיא דלא מקרבי כל כך, כפרתן ואמורי חטאתן על מזבח החצון:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.