מראי מקומות/בראשית/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פסוק כג
לזאת יקרא אשה כי מאש לוקחה זאת
כתב החזקוני: אבל נקבות של שאר בריות לא נלקחו מהזכרים לפיכך לא נקראות על לשון הזכר כד"א תישים עזים אילים רחלים שוורים פרים פרות עיירים אתונות.
ובנחלת יעקב הקשה שהרי אף בבהמות מצינו שנקראת הנקבה על שם הזכר, כמו פר פרה כבש כבשה. ויישב, דעיקר כוונת הכתוב לבאר שלא נטעה לומר שכיון שהאיש נקרא "אדם" אם כן ראוי שתקרא אשתו "אדמה", ועל זה אמר שכיון שמאיש לוקחה זאת לכן יש לקרותה אשה ולא אדמה, ובשלמא אם היתה נבראת אף היא מהאדמה כמו האדם היה ראוי לקרותה בשם זה, אך כיון שלא נבראת בשווה עמו לכן הוא יקרא אדם כי לוקח מהאדמה והיא תקרא אשה כי לוקחה מהאיש.