ריב"א על התורה/בראשית/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ריב"א על התורה TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג[edit]

ויברך אלהים ברכו באורה כיון ששקעה עליו אורה בערב שבת בקש הקב"ה לגנזה וחלק כבוד לשבת. ול"ו שעות שמשה אורה פי' ע"ש וליל שבת ויום שבת: אשר ברא אלהים לעשות. ועשה היה לו לומר מהו לעשות זה רוח צפונית שאינה מסודרת וכשיבא גוג ומגוג ויעשה עצמו אלוה להטעות העולם אמר לו הקב"ה אם אתה אלוה לך וברא יצירה חדשה ויצוה לו לבראת רוח צפונית כדי לנסותו ולנצחו בו ולטרדו מן העולם. ומיהו רש"י ז"ל הרגיש בקושיא זו שמפרש גבי לעשות המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת כפל ועשה אותה בששי כמו שמפורש בב"ר עכ"ל. ומכח הקו' פי' כן: ית' שמו של הקב"ה שברא תיקוני העולם וכאדם הבונה בית ומכין צרכי בנין ואח"כ עושה מטלטלין כך הקב"ה תיקן כל צרכי הבנין ביום ראשון שכל תולדות השמים והארץ נבראו בו ביום כדמוכח במדרש תנחומא וביום השני תיקן הרקיע עם כל הגלגלים. והשלישי הפריש מים התחתונים מקום מרבץ דגים ותנינים ומשם המשיך נהרות ומעיינות ללחלח היבשה ולהשקות בריותיו ואילנות וצמחים כאדם המרביץ קרקעיתו וברביעי תלה המאורות כאדם הפותח לביתו חלונות להאיר. ובחמישי וששי דגים ועופות ורמשים ובהמות וחיות שהם מטלטלין לכאן וכאן. ולפיכך לא נאמר מיום הראשון עד חמישי לא יצירה ולא בריאה כי לא עשה רק תיקון למעשה יום ראשון ולפי שנגמר בנין הבית ברביעי אמרו רז"ל אין מסיימין בד' שהרי הקב"ה סיים בנינו בד' ושוב לא בנה בנין אחר וכך נהגו שהמסיים בד' לא מסתייע להתחיל ע"כ מיסוד בכור שור:

טז[edit]

מכל עץ הגן אכל תאכל. ואם תאמר מאחר שצוה הקב"ה לאדם מכל עץ הגן אכל תאכל אכל מעץ החיים. וא"כ למה נקנסה עליו מיתה הרי כתוב ואכל וחי לעולם. וי"ל שלא היה עץ החיים מועיל אלא לאותו שאכל כבר מעץ הדעת שהוא צריך לרפואה. וזה משל לסימנין שמרפאין החולה. ומחלין הבריא. עי"ל דשמא לא אכל ממנו כי לא היה בגן עדן רק זמן מועט ואפילו אם נפשך לומר שאכל ממנו. שמא עץ הדעת סם המות גם לעץ החיים. ועי"ל דשמא לא אכל גם מעץ החיים כי טרם שאכל מעץ הדעת לא היה בו בינה להבחין ולהכיר עץ החיים משאר אילנות:

יז[edit]

ביום אכלך ממנו מות תמות. תימא שהרי לא מת באותו יום. ואו' הר"ר אליקים דמה שכתוב ביום אכלך וכו' ר"ל ביום של הקב"ה שהוא אלף שנה. וראי' לדבריו מצאתי בב"ר דאית' התם אמר להם הקב"ה למלאכי השרת כך אמרתי ביום אכלך ממנו מות תמות. אי אתם יודעים אם יום אחד משלי אם יום משלכם. הריני נותן לו יום אחד משלי שהוא אלף שנים. והוא חי כ' מאות שנה ול' שנה. ומנין ע' שנה לבניו הה"ד ימי שנותינו בהם שבעים שנה עכ"ל:

כא[edit]

ויקח אחת מצלעותיו. פירש"י מסטריו כמו ולצלע המשכן וזהו שאמרו דו פרצופין נבראו. אומר הר"ר אליקים לפי שיש לטעות ולפרש מצלעותיו לשון צלעות שבשדרה פי' כן. וכן הוא שאין לפרשו לשון צלעות שבשדרה. דא"כ לא יוכל להוכיח מכאן דו פרצופין נבראו:

כג[edit]

זאת הפעם עצם מעצמי. (מ"כ בגליון פירש"י מלמד שבא על בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו מהם. נ"ל שר"ל שבא בחכמתו להתבונן כל כל בהמה וחיה. אם טבעו מתדמה לטבעם ולא נתקררה דעתו מהם ר"ל שהכיר שאין לו התיחסות עמהם ע"כ מצאתי):
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.