משך חכמה/בראשית/ב
טז[עריכה]
לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. לאמר זו גילוי עריות שנאמר לאמר הן ישלח כו' (סנהדרין נו:) פירוש דסיפא דקרא ואת זנית כו' ותחניפי ארץ בזנותיך כו' וימנעו רבבים ומלקוש כו'. אשה זונה כו' ואמר בספרא פ' קדושים ולא תזנה הארץ מזנים הן הפירות, ר"י אומר הרי הוא אומר ותחניפי ארץ הרי ענשו של דבר שהפירות מזנין ועצירת גשמים ואין ראוים הפירות לאכול לכן צוה עליו לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. שיראה שלא יזנה בעריות כמו שפירש להלן על כן יעזוב האדם כו' ודבק באשתו ולא באשת חברו שאז תזנה הארץ והפירות לא יהיו ראוים לאכול ולכן צוה עליו שיראה שיאכל מכל עץ הגן ולא כמו שהיה בדור המבול שמחטים נעשו זונין יעוין ירושלמי כלאים ובמד"ר פ' כ"ח ודו"ק. וכן הוא בסדר עולם יעוי"ש ומיוסף מבורכת ארצו מכל השבטים שלא זן עיניו מהערוה:
מכל עץ הגן אכול תאכל. פירוש הוא מצוה להחיות נפשו ולהנות מפרי הגן וכמו דאמר סוף ירושלמי דקדושין עתיד אדם ליתן דין וחשבון כו' ולא אכיל ואם אמר האדם לאשתו כי השי"ת צוה לאכול מן הגן אף שלא כוונה למצוה מכל מקום היה קיומה מגין שלא לאכול מעץ הדעת אבל כיון שלא אמר לה במצות השי"ת לאכול ולא קיימה המצוה וכדברי הרא"ה באוכל מצה וסבר שהוא חול לא יצא וכמו שלא זכרה חוה הצווי רק בלא תעשה לכן לא הגין עליה ועברה הל"ת ודו"ק:
יח[עריכה]
אעשה לו עזר כנגדו. פירושו עפ"י מה דאיתא (בכורות ח.) שלשה כו' פנים כנגד פנים הואיל ודברה בהן שכינה אדם דג נחש ולכך נתאוה להן הנחש (כמו"ש במדרש) וזה כנגדו פנים כנגד פנים ומצאתי כעין זה בזוה"ק פ' תזריע .
כד[עריכה]
תרגום: ע"כ יעזוב בית משכבי אבוהי ואמי' דמכל עריות אדם שוכב עם אמו ואב עם בתו בסוף קידושין: