בכור שור/בראשית/ב

בכור שור בראשית ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ויכל אלהים ביום השביעי. כלו' ביום השביעי נודע ונראה שכילה מיום הששי, ביום הו' לא נודע שכילה דמי יודע אם יעשה למחר כלום אבל כשלא עשה בשבת כלום אז נודע שכילה מעשיו ולכך או' ויכל ביום השביעי כך הבנתי מפי הר' עובדיה. ולי נראה ויכל אלקים ביום הז' כלו' בריאת יום הז' כילה מעשיו שהרי כל זמן שלא נעשה יום הז' לא כילה סדר בראשית שהימים סידר הק' על סדר ז' ככבים והם שצ"ם חנכ"ל וכל אחד בא על משמרת תחילת יום ותחילת לילה כדאמר במסכ' שבת כצנ"ש חל"ם בלילו' חל"ם כצנ"ש בימים ומסמינן על זה כי היא היתה אם כל חי כלו' כוכב תחלת הלילות וחמה תחלת הימים ועל זה מודים כל החכמים וכל האומות וכל אחד עשה משמרתו בתחילת היום ובתחילת הלילה כשנגמרו ז' הימים, כוכב בתחלת ליל א' ובראש יום ד', צדק בתחלת ליל ב' ובתחלת יום ה', נוגה בתחלת ליל ג' ובתחלת יום ו', שבתאי בראש ליל ד' ובתחילת יום ז', חמה בראש ליל ה' ובראש יום א', לבנה בראש ליל ו' ובראש יום ב', מאדים בראש ליל ז' וברש יום ג', נמצא בסוף ז' הימים עשו כלם משמרתם פעם אחת בראש לילה ופעם אחת ביום. ואח"כ חוזרין לראש וכוכב בראש הלילה וחמה לראש היום וחוזרין לעולם חלילה ולפיכך ז' הימים הם השבוע שאז כילו משמרתם וחוזרין לעולם לראש וכל זמן שלא כילו משמרתם פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה לא כילה סדר בראשית אלא כשנעשה יום השביעי אז כילה סדר בראשית וכילו המשמרות ולכך נאמר ויכל ביום השביעי כלו' בביאת יום הז' אז כילו סדר המשמרות ואין זו מלאכה כי זה ממילא בא כמו שגדלים האילנות והעשבים דרך הילוכם ואין זה מלאכה. משל לאדם שבונה ביתו ונוטע אילן לסתום אחד מן הכתלים ובשעת הנטיעה האילן קטון ודק ואינו סותם וכל זמן שלא גדל האילן אין הבית נגמר וגידול האילן גומר הבית בלא מעשה ובלא מלאכה:

וישבות ביום השביעי. לומר שלא תאמר שזו מלאכה לפי שאמר ויכל ביום השביעי לכך אמר לך וישבות:

אשר ברא אלקים לעשות. כלו' מכל מלאכתו אשר ברא לעשות ולתקן ממנו בנינו כמו שפירשתי שבתחלה ברא ואח"כ עשה ותיקן לכך לא נאמר ויהי ערב ויהי בקר יום השביעי לפי שבשאר הימים לא נאמר כן אלא לחלק המלאכות דבר יום ביומו ואומר לאחר מלאכה זה פסק אותו יום אבל בשבת שלא עשה בו מלאכה לא הוצרך לומר כן:

ד

אלה תולדות השמים. לפי שבתחילה קיצר במקצת הדברים עתה חוזר ומפרש איך נעשו:

ה

וכל שיח השדה. וגו' לפי שאנו רואים בכל שנה הצמחים באים ע"י מטר ועבודת האדם ודרך העולם לנהג מנהגו שעשה בראשונה אומר לך כי העשבים והאילנות לא היו ע"י אדם ולא ע"י מטר כי עדיין לא המטיר כמו שהכתוב אומר רק איד יעלה מן הארץ שעדיין היתה הארץ מלוחלחת במים שהיו על פניה ומשוקה וצמחה מלחלוחותיה כי ביום שנקוו המים במקום אחד בו ביום צמחו העשבים והוא ביום השלישי. ואיד לשון לחלוחית כמו (איוב ל"ו כ"ו) יזוקו מטר לאידו כלו' לחלחו:

ז

ויפח באפיו נשמת חיים. היא הנשמה העליונה שבאה מן הק' והיא שנותנת לאדם דעת ושיבור והבנה מכל חיה ובהמה והיא העתידה ליתן את הדין:

ח

גן בעדן. בארץ עונג והוא שאמר עדן אשר בתלשר (ישעיהו לז יב) והוא ארץ מעודנת טובה ושמנה ולכך נקרא עדן:

י

ונהר יוצא מעדן. שנובע שם נהר שמשקה את הגן. עתה מונה והולך איך תיקן הק' את גנו:

יא

אשר שם הזהב. שתי חוילות הן כמו שאמר סבא וחוילה וסבתא וגו' ואחרת אופיר ואת חוילה ואת יובב וגו' ולפי שהן שתים ולא תדע על איזהו מדבר אומר לך שהחוילה שהנהר הולך שם היא אותה אשר שם הזהב והיא אותה שאופיר אצלה כדכתי' וזהב מאופיר יובא שמחוילה בא לאופיר ומאופיר לשאר ארצות אבל כוש ואשור אין אחרת נקראת בשמם ולפיכך לא נתן בהם סימן:

יד

הוא פרת. הידוע לכם שהוא בתחומי ארץ ישראל כמו שפיר':

טו

וגם את האדם נתן שם לעבדה ולשמרה אותה אדמה שהגן שם וכל זה מתיקון הגן:

יז

כי ביום אכלך ממנו מות תמות. כלו' דע כי סופך למות. מות תמות שלא תנצל מן המיתה לעת קץ, ולא אמר שבאותו יום ימות:

יח

אעשה לו עזר כנגדו. כלומ' שיהא לו לצוות ולעזור ולא לפריה ורביה כי כל זמן שאינו בר מיתה אינו צריך חליפין:

יט

לראות מה יקרא לו. האדם, לפי שרוצה לספר על מעשה האשה שקרא לה שם על פי הטעם בא הכתוב ולמדך שאף לכל בריות העולם קרא כמו כן שם הראוי לכל אחד:

וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. של עכשיו שקוראין לו שמעולם לא נשתנו שמותם שכך כיון האדם לקרות להם שם על פי מראיהן ומעשיהן שמעולם לא בא אדם אחריו לומ' אין זה השם מתוקן נשנה לזה השם ונחליפנו בשם שהוא מתוקן לו לפי עניינו יותר מאותו שקרא אדם. וגם יש לומר הוא שמו שדוו"ש בלע' שמתוך שמו של כל אחד אם ידענו פירושו היינו יודעין עניינו להבדיל כמו שכתב ה' צבאות שמו שמתוך שמו יש להבין שהוא אדון כל ואות בצבא שלו ית' שמו לעולם:

כ

ולאדם לא מצא עזר כנגדו. לא בהם היה ראוי להזדווג לו:

כד

והיו לבשר אחד. כי כמו גוף אחד הוא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.