מראי מקומות/בראשית/ב
פסוק י[עריכה]
ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים[עריכה]
ביאור בזה ע"ד הסוד, עיין שערי אורה (שער א).
פסוק יז[עריכה]
כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת[עריכה]
אינו בתורת חובה רק בתורת רשות, והמיתה אינה בתורת עונש החטא על האכילה, שהרי האכילה עצמה לא היתה אלא רשות, רק שבעבור שהטבע ימשול בו ע"י אכילה זו ממילא לא יוכל לחיות חיי נצח וע"כ ימות. מדרגת האדם (מאמר בתקופות העולם פרק א).
פסוק כג[עריכה]
לזאת יקרא אשה כי מאש לוקחה זאת[עריכה]
כתב החזקוני: אבל נקבות של שאר בריות לא נלקחו מהזכרים לפיכך לא נקראות על לשון הזכר כד"א תישים עזים אילים רחלים שוורים פרים פרות עיירים אתונות.
ובנחלת יעקב הקשה שהרי אף בבהמות מצינו שנקראת הנקבה על שם הזכר, כמו פר פרה כבש כבשה. ויישב, דעיקר כוונת הכתוב לבאר שלא נטעה לומר שכיון שהאיש נקרא "אדם" אם כן ראוי שתקרא אשתו "אדמה", ועל זה אמר שכיון שמאיש לוקחה זאת לכן יש לקרותה אשה ולא אדמה, ובשלמא אם היתה נבראת אף היא מהאדמה כמו האדם היה ראוי לקרותה בשם זה, אך כיון שלא נבראת בשווה עמו לכן הוא יקרא אדם כי לוקח מהאדמה והיא תקרא אשה כי לוקחה מהאיש.