דעת זקנים/בראשית/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דעת זקנים בראשית ב


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויכלו. מנין שאנו אומרין אותו בעמידה[1], לפי שהוא עדות להקב"ה שברא עולמו בששה ימים, ועדות מעומד[2] דכתיב (דברים יט יז) 'ועמדו שני האנשים'.

ואיתא בפרק כל כתבי (שבת קיט:), בשעה שאדם אומר 'ויכלו', שני מלאכים המלווים לו לאדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו 'וסר עונך וחטאתך תכופר' (ישעיה ו ז). ואם תאמר, ומאי שנא פסוק זה[3] ויש לומר, משום דכתיב גבי עדות (ויקרא ה א) 'אם לא יגיד ונשא עונו', וזה שאומר 'ויכלו' לא עכב עדותו והגידו[4] :



שולי הגליון


  1. ראה להלן לשון הריטב"א בשם רבינו יחיאל 'הילכך מיבעי ליה למימריה בבית הכנסת', וכן מבואר בטור (הו"ד להלן) שהצריך לאומרו 'ביחד' והיינו עם כל הציבור בבית הכנסת. ועיין משנ"ב (ס"ק יט) בשם מטה משה שאם שכח לומר בבית הכנסת יאמר אותו שבקידוש מעומד, ובשם פמ"ג כתב שהמנהג לומר אותו שבקידוש מעומד אף אם אמרו בבית הכנסת, ע"כ.
  2. שבועות (ל:).
  3. עיין מהרש"א (ח"א שבת שם) שנתן טעם להזכרת פסוק זה. ועוד יש מבארים (ראה אור זרוע מגדל עוז שבת שם) שהמלאכים מברכים אותו שישבו בתשובה ותתקבל תשובתו כדי שיהיה עד כשר בעדותו, ומזה נראה שטוב שבכל ע"ש קודם שיאמר ויכולו יעשה תשובה שתוכשר עדותו. וכעי"ז בפמ"ג (משב"ז סק"ה) בשם אליה רבה (ס"ק יב) בשם זקינו הגאון שכמו שבעדות גיטין צריכים להרהר בתשובה הוא הדין כאן.
  4. וכ"כ בארחות חיים (סדר תפילת ע"ש אות י) רצה לומר 'וסר עונך' שעל שבועות העדות כתיב 'אם לא יגיד ונשא עונו' וסר עונך שהיה לך אם לא תגיד, ואחר כך מברכין אותו ואומר לו 'וחטאתך תכופר', כך מצאתי בשם הר' אליה ישצ"ו, עכ"ל. ובריטב"א (שבת שם) כתב כן בשם רבינו יחיאל, שלפי שכל שאינו אומר ויכולו להעיד על חידוש העולם הוא כובש עדות, ועליו נאמר 'אם לא יגיד ונשא עונו', לפיכך כשאומר עדותו אומרים לו 'וסר עונך', וכ"כ אבודרהם (עמ' קמז). ועפ"ז הוסיף, הילכך מיבעי ליה למימריה בבית הכנסת מעומד דקיי"ל עדות בעמידה, ע"כ. ובטור (סי' רסח) כתב ויש אומרים שנהגו לומר אותו בקול רם ומעומד, משום שהוא עדות להקב"ה על מעשה בראשית וכתיב 'ועמדו שני האנשים' ודרשינן אלו העדים שצריכין להעיד ביחד ומעומד, ולכן צריך שיעמדו ויאמרו אותו ביחד, ע"כ. וכן פסק השו"ע (ס"ז) ואומרים אותו בקול רם ומעומד, ע"כ. ועיין ט"ז (סק"ה) שכתב פי זה שיחיד המתפלל אינו חוזר לומר ויכולו כיון שאין עדות ליחיד ובעינן עדה שלימה להעיד להקב"ה דהיינו עשרה. ואם ירצה יחיד לאומרה לא יתכוון לשם עדות אלא כקורא בתורה, ע"כ, ועיין משנ"ב (ס"ק יט).

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף