דעת זקנים/ויקרא/כה: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית - הטקסט פורסם באתר 'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועבר התאמה ע"י חבר האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== א == | == א == | ||
'''בהר סיני. ''' כל הפרשיות של | '''בהר סיני. ''' כל הפרשיות של מעלה מראש הספר ועד כאן, נאמרו באהל מועד, וכלהו שייכי באהל, כמו הקרבנות ומצורעים ובעלי קריין ויולדות וכהנים ולוים וכל הענין, אבל שתי פרשיות הללו בהר סיני ואם בחקתי לא שייכי כל כך באהל מועד ולא לכהנים, לכך נאמר בהר סיני. ומכל מקום כתבינהו בתורת כהנים לפי שמדברות בשביעית ביובל וערכין וחרמים דשייכי בתורת כהנים, שהם המתקדשים בשנים וביובל, וגם כתיב והעברת שופר תרועה, וכתיב במקום אחר ובני אהרן יתקעו, לפיכך נצטרפו כאן בתורת כהנים, ומשום דלא תיסוק אדעתין שנאמרו באהל מועד כתיב בהר סיני: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''וספרת לך. ''' | '''וספרת לך. ''' לכאורה משמע דמצוה אתא לאשמועינן דמצוה למימני יומי ושבועי, כמו בספירת העומר. ואי קשיא בזבה דכתיב וספרה היה לה לברך כמו בספירת העומר. ויש לומר שמא תראה וסותרת ונמצאת ברכה לבטלה: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''וכי תאמרו. ''' תימא מאי קאמר והלא מה שלקטו בשנה הששית הוא לאכול בשביעית אלא סרס המקרא | '''וכי תאמרו. ''' תימא מאי קאמר, והלא מה שלקטו בשנה הששית הוא לאכול בשביעית. אלא סרס המקרא והכי קאמר, וכי תאמרו בשנה השביעית, מה נאכל מכאן ואילך: | ||
== כג == | == כג == | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== כה == | == כה == | ||
'''כי ימוך אחיך וגו'. ''' על שעשה סחורה בפירות שביעית כדפירש"י וכן מצינו בימי ירמיה שנמכרו ישראל לעכו"ם לפי שחללו השביעית | '''כי ימוך אחיך וגו'. ''' על שעשה סחורה בפירות שביעית כדפירש רש"י. וכן מצינו בימי ירמיה שנמכרו ישראל לעכו"ם לפי שחללו השביעית שנאמר ויגל את השארית וגו' וכתיב עד רצתה הארץ את שבתותיה. | ||
'''ובא גואלו ''' זה הקב"ה | '''ובא גואלו ''' זה הקב"ה שנאמר אשר לו אלהים קרובים אליו. | ||
'''וגאל את ממכר אחיו ''' אמר לו ירמיה להקב"ה רבון | '''וגאל את ממכר אחיו ''' אמר לו ירמיה להקב"ה רבון העולמים קיימת להם 'כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו' קיים להם 'וגאל את ממכר אחיו', שאתה קראת אותם אחים שנאמר 'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך'. וזהו שאמר הכתוב 'למענכם שולחתי בבלה': | ||
== כט == | == כט == | ||
'''ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה. ''' איש זה הקב"ה | '''ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה. ''' איש זה הקב"ה שנאמר 'ה' איש מלחמה', כלומר בעל ואדון, כמו 'איש נעמי'. שמכר מושב ביתו לכשדים שנאמר 'כי בחר ה' בציון אוה למושב לו': | ||
''' והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו. ''' | ''' והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו. ''' שנאמר לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם: | ||
== לח == | == לח == | ||
'''לתת לכם את ארץ. ''' כדאמרינן בשלהי מסכת כתובות לעולם ידור אדם בארץ ישראל | '''לתת לכם את ארץ. ''' כדאמרינן בשלהי מסכת כתובות לעולם ידור אדם בארץ ישראל ואפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפי' בעיר שרובה ישראל שכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' להיות לכם לאלהים. וכן דוד הוא אומר כי גרשוני היום וגו': | ||
== מז == | == מז == | ||
'''וכי תשיג יד גר. ''' גר זה מלכות מדי. תושב זו מלכות יון: | '''וכי תשיג יד גר. ''' 'גר' זה מלכות מדי. 'תושב' זו מלכות יון: | ||
'''או לעקר משפחת גר. ''' זו מלכות אדום שתעקר: | '''או לעקר משפחת גר. ''' זו מלכות אדום שתעקר: | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
== מח == | == מח == | ||
'''אחרי נמכר גאולה תהי' לו. ''' | '''אחרי נמכר גאולה תהי' לו. ''' שנאמר 'כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה': | ||
''' אחד מאחיו יגאלנו. ''' | ''' אחד מאחיו יגאלנו. ''' נראה לי דהיינו הקב"ה שהוא אחד ואחיו שנאמר 'למען אחי ורעי': | ||
== מט == | == מט == | ||
'''או דודו. ''' זה הקב"ה | '''או דודו. ''' זה הקב"ה שנאמר 'זה דודי וזה רעי': | ||
'''או בן דודו. ''' זה מלך המשיח | '''או בן דודו. ''' זה מלך המשיח שנאמר בו 'אמר אלי בני אתה' כמו שדרשוהו ז"ל במסכת סוכה: | ||
''' או השיגה ידו. ''' | ''' או השיגה ידו. ''' על ידי מצות וזכיות שבידו ונגאל: | ||
== נ == | == נ == | ||
'''וחשב עם קונהו. ''' זה עשו שקנהו | '''וחשב עם קונהו. ''' זה עשו שקנהו בעולם הזה: | ||
''' כימי שכיר יהיה עמו. ''' שישיב לו שכירותו כד"א מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו': | ''' כימי שכיר יהיה עמו. ''' שישיב לו שכירותו כד"א 'מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו'': | ||
== נג == | == נג == | ||
'''לא ירדנו בפרך. ''' שמוזהרין | '''לא ירדנו בפרך. ''' שמוזהרין אומות העולם שלא להשתעבד בישראל יותר מדאי כדאיתא בשלהי מסכת כתובות: | ||
== נד == | == נד == | ||
'''ואם לא יגאל באלה. ''' | '''ואם לא יגאל באלה. ''' המשפטים אשר תשים לפניהם, שלא קיימו המצות, מכל מקום לא אניחם בגלות, אלא 'ויצא בשנת היובל' כלומר, ביום שימשוך הקב"ה ביובל ויתקע בשופר, כדכתיב 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וגו'':,,, | ||
''' הוא ובניו עמו. ''' הקב"ה ובני ישראל עמו | ''' הוא ובניו עמו. ''' הקב"ה ובני ישראל עמו שנאמר 'ושב וקבצך', 'ישוב' לא נאמר אלא 'ושב': | ||
== נה == | == נה == | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
'''כי לי בני ישראל עבדים. ''' ולא עבדי עשו: | '''כי לי בני ישראל עבדים. ''' ולא עבדי עשו: | ||
''' אני ה' אלהיכם. ''' וכתיב עוד לא תעשו לכם אלילים ומה שייך זה לכאן אלא אומר אני שבא ליתן טעם על מה אנו נגאלין בלא קיום המצות שהרי | ''' אני ה' אלהיכם. ''' וכתיב עוד 'לא תעשו לכם אלילים'. ומה שייך זה לכאן, אלא אומר אני שבא ליתן טעם על מה אנו נגאלין בלא קיום המצות, שהרי מכל מקום קיימו דבור 'לא יהיה לך אלהים אחרים': | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־20:56, 12 במאי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
בהר סיני. כל הפרשיות של מעלה מראש הספר ועד כאן, נאמרו באהל מועד, וכלהו שייכי באהל, כמו הקרבנות ומצורעים ובעלי קריין ויולדות וכהנים ולוים וכל הענין, אבל שתי פרשיות הללו בהר סיני ואם בחקתי לא שייכי כל כך באהל מועד ולא לכהנים, לכך נאמר בהר סיני. ומכל מקום כתבינהו בתורת כהנים לפי שמדברות בשביעית ביובל וערכין וחרמים דשייכי בתורת כהנים, שהם המתקדשים בשנים וביובל, וגם כתיב והעברת שופר תרועה, וכתיב במקום אחר ובני אהרן יתקעו, לפיכך נצטרפו כאן בתורת כהנים, ומשום דלא תיסוק אדעתין שנאמרו באהל מועד כתיב בהר סיני:
ח
וספרת לך. לכאורה משמע דמצוה אתא לאשמועינן דמצוה למימני יומי ושבועי, כמו בספירת העומר. ואי קשיא בזבה דכתיב וספרה היה לה לברך כמו בספירת העומר. ויש לומר שמא תראה וסותרת ונמצאת ברכה לבטלה:
כ
וכי תאמרו. תימא מאי קאמר, והלא מה שלקטו בשנה הששית הוא לאכול בשביעית. אלא סרס המקרא והכי קאמר, וכי תאמרו בשנה השביעית, מה נאכל מכאן ואילך:
כג
ובני ישראל עשו. קיימו מה שכתוב בפרשה:
כה
כי ימוך אחיך וגו'. על שעשה סחורה בפירות שביעית כדפירש רש"י. וכן מצינו בימי ירמיה שנמכרו ישראל לעכו"ם לפי שחללו השביעית שנאמר ויגל את השארית וגו' וכתיב עד רצתה הארץ את שבתותיה.
ובא גואלו זה הקב"ה שנאמר אשר לו אלהים קרובים אליו.
וגאל את ממכר אחיו אמר לו ירמיה להקב"ה רבון העולמים קיימת להם 'כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו' קיים להם 'וגאל את ממכר אחיו', שאתה קראת אותם אחים שנאמר 'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך'. וזהו שאמר הכתוב 'למענכם שולחתי בבלה':
כט
ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה. איש זה הקב"ה שנאמר 'ה' איש מלחמה', כלומר בעל ואדון, כמו 'איש נעמי'. שמכר מושב ביתו לכשדים שנאמר 'כי בחר ה' בציון אוה למושב לו':
והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו. שנאמר לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם:
לח
לתת לכם את ארץ. כדאמרינן בשלהי מסכת כתובות לעולם ידור אדם בארץ ישראל ואפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפי' בעיר שרובה ישראל שכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' להיות לכם לאלהים. וכן דוד הוא אומר כי גרשוני היום וגו':
מז
וכי תשיג יד גר. 'גר' זה מלכות מדי. 'תושב' זו מלכות יון:
או לעקר משפחת גר. זו מלכות אדום שתעקר:
מח
אחרי נמכר גאולה תהי' לו. שנאמר 'כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה':
אחד מאחיו יגאלנו. נראה לי דהיינו הקב"ה שהוא אחד ואחיו שנאמר 'למען אחי ורעי':
מט
או דודו. זה הקב"ה שנאמר 'זה דודי וזה רעי':
או בן דודו. זה מלך המשיח שנאמר בו 'אמר אלי בני אתה' כמו שדרשוהו ז"ל במסכת סוכה:
או השיגה ידו. על ידי מצות וזכיות שבידו ונגאל:
נ
וחשב עם קונהו. זה עשו שקנהו בעולם הזה:
כימי שכיר יהיה עמו. שישיב לו שכירותו כד"א 'מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו:
נג
לא ירדנו בפרך. שמוזהרין אומות העולם שלא להשתעבד בישראל יותר מדאי כדאיתא בשלהי מסכת כתובות:
נד
ואם לא יגאל באלה. המשפטים אשר תשים לפניהם, שלא קיימו המצות, מכל מקום לא אניחם בגלות, אלא 'ויצא בשנת היובל' כלומר, ביום שימשוך הקב"ה ביובל ויתקע בשופר, כדכתיב 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וגו:,,,
הוא ובניו עמו. הקב"ה ובני ישראל עמו שנאמר 'ושב וקבצך', 'ישוב' לא נאמר אלא 'ושב':
נה
כי לי בני ישראל עבדים. ולא עבדי עשו:
אני ה' אלהיכם. וכתיב עוד 'לא תעשו לכם אלילים'. ומה שייך זה לכאן, אלא אומר אני שבא ליתן טעם על מה אנו נגאלין בלא קיום המצות, שהרי מכל מקום קיימו דבור 'לא יהיה לך אלהים אחרים':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |